רחפנים לגדודים, אוגדה חדשה ואלוף לאיראן: חזון כוכבי להתחדשות צה"ל

הרמטכ"ל אביב כוכבי חושף את קווי היסוד עליהם מושתתת התכנית הרב-שנתית "תנופה", המתבססת על שני מאמצים מרכזיים - מוכנות והשתנות. התכנית עדיין לא קיבלה אישור תקציבי ממשרד האוצר וטרם זכתה לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, שבקושי מתכנס בתקופת ממשלת המעבר.

כמו כן, התכנית לא קיבלה גם את אישורו המלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרם פרסומה אמר לעיתונאים כי הוא תמך בחלקים נרחבים בה, אך ביקש לחזק אף יותר את החלקים הנוגעים ליכולות ההתקפיות של צה"ל.

מבט רחב על תר"ש תנופה מעיד על המסקנה אליה הגיעה כוכבי עוד בהיותו ראש אמ"ן: כדי למצות את פוטנציאל המודיעין האיכותי של צה"ל ולהפוך אותו לקטלני, יעיל ומשפיע בשגרה ובחירום, יש לדייק את המודיעין ולהזרים אותו מהרמה המטכ"לית עד למפקד המחלקה בקצה.

בנוסף לכך, יש לחבר בין כלל המערכות באוויר הים והיבשה לשפה אחת ולפזר כמה שיותר אמצעי לחימה בדגש על כוחות היבשה המתמרנים כבר בשטח אויב. זה מחייב השקעה של 70% בהתקפה ו-30% בהגנה. מדובר במשימה מורכבת, נוכח הביורוקרטיה הנלווית והחשש של המפקדים משינויים.

בעוד שהאיומים ברורים על הנייר, בשדה הקרב חלקם נעלמים או מופיעים לזמן קצר: ירי נ"ט, צליפה, מטענים, מרגמות, מנהרות, רקטות, טילי קרקע אוויר, טילי נ"מ, רקטות מוסבות לנ"מ, לוחמה אלקטרונית, סייבר, כלי טיס מתאבדים, טילי חוף ים ועוד.

הסנונית הראשונה מתר"ש תנופה צפויה לראות אור כבר בחודשים הקרובים, כשיגיעו לגדודים אלפי רחפנים מתאבדים, טילי נ"ט ואמצעי תצפית וראיית לילה שנרכשו כבר בשנת 2019. מפקד מחלקה שיזהה מחבל במבנה לא יצטרך להמתין שחיל האוויר יתפנה לתקוף את המטרה, אלא ישגר לעבר חלון המבנה רחפן או טיל. לפי התר"ש, המג"ד (מפקד הגדוד) בשטח יהנה מיכולות תקיפה פי שלושה מהמצב כיום.

עוד הוחלט על הגדרת יחידות "אתרוג", שייקבע להן תקן גבוה לציוד, היקף כוח אדם, חימושים, אמצעי לחימה וכלי ניוד כדי למנוע פערים בימ"חים (יחידת מחסני חירום). הרמטכ"ל החליט למקד את תשומת הלב בחטיבה כעוצבת היסוד ולא באוגדה כפי שהוגדר עד כה. בהתאם לכך, הוא מתכוון לחזק את מפקדת החטיבה.

כדי לחבר ולקשר בין כלל הגורמים מקדמים בצה"ל לא מעט מערכות פיקוד ושליטה אותם רואים ביבשה, באוויר ובים באותו זמן. אחת מהמערכות, "מעגל אש", הושקה לפני כשבועיים בעלות של מאה מיליון שקלים, והיא אמורה לחסוך זמן רב מהרגע שמזהים את האויב יוצא ממנהרה עד לרגע שמחסלים אותו. מדובר בתהליך שהתפתחותו תלויה בזמן, בסבלנות, במוטיבציה וכן בלא מעט כסף, אך הוא יצא לדרך ומביא עמו מהפכה בצה"ל.

ככלל, כוכבי מאמין ברב-ממדיות. לדבריו, על מנת למקסם את היכולות של צה"ל יש ליצור מצב שבו כולם מדברים באותה השפה ורואים את אותה התמונה. לשם כך הוא מקדם את התפיסה בכמה דרכים: הוא הקים מנהלת מטרות מטכ"לית שכבר פועלת, מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית וחטיבת שילוח בפיקודו של תת-אלוף ערן ניב, יחידה רב-ממדית מסווגת שתורכב מכוח אדם באיכות גבוהה מיחידות שונות ביבשה, לחידוד לקחים ולפיתוח תפיסות חדשות. בחודשים הקרובים היא תקיים את התרגיל הראשון שלה. התובנות והלקחים שתעלה פעילות היחידה המסווגת ברובד הקישוריות והחיבוריות יוטמעו בכלל הצבא.

במסגרת אותו מאמץ, הרמטכ"ל מתכנן להקים חטיבת התקפה בזרוע היבשה בראשה יעמוד טייס שיתמודד בעתיד על תפקיד מפקד חיל האוויר. בעל תפקיד שכזה אמור להדק את החיבור בין חיל האוויר לבין כוחות היבשה כמו שמפקד מרכז האש בפיקוד הדרום הוא טייס בכיר בדרגת אלוף-משנה.

ברובד האסטרטגי מדגישה תר"ש תנופה את הצורך ביצירת אותה שפה רב-ממדית משותפת - גם בכל הקשור ליכולות ההתקפה. לפי כוכבי, יש להשית מהלומות רב-ממדיות על האויב כדי לפגוע בבטנו הרכה בפרקי זמן קצרים: התקפה משולבת מהאוויר, מהים ומהיבשה בשילוב סייבר ולוחמה אלקטרונית. בראיית הרמטכ"ל, הנוסחה לניצחון ברורה: השמדת מטרה ניידת בתוך דקות, סגירת מעגל אש בזמן קצר ומאות הרוגים ביממה כתוצאה מאלפי תקיפות.

כדי לעמוד בדרישה, תר"ש תנופה נותנת מענה גם לסוגיית היקף החימוש המדויק, ומנסה למצוא איזון בכפוף לתקציב בין הצורך לרכוש טילים והרצון להצטייד במערכות יקרות מתקדמות אחרות עבור חיל האוויר, כוחות היבשה וההשקעה במודיעין. סוגיה זו מעוררת מחלוקת בין הדרג המדיני לבין צה"ל, ובתוך צה"ל, עד שלא תיפתר בעיית התקציב המלא למשרד הביטחון ולצבא.

עניינו הגובר של כוכבי ביבשה הוליד שחק חדש בזרוע. במסגרת השינויים המתוכננים, הוחלט להקים אוגדת חי"ר ואש שמספרה יהיה 99. ייעודה - תקיפה מהירה בכל חזית. תחתיה ישרתו חטיבת כפיר, שתי חטיבות חי"ר מובחרות במילואים וחטיבת שריון מובחרת במילואים. לשם כך תקבל חטיבת כפיר תוספת מודיעין, כוחות לאגפי המבצעים (אג"ם), תקשוב, אמצעי לחימה מתקדמים וכלי ניוד חדשים.

זאת ועוד, על מנת להרחיב היקף הלוחמים באוגדה, הוחלט לבחון מחדש את שיבוץ הלוחמים בתפקידים שאינם כוללים לחימה כמו בסיסי הדרכה ואימונים ומפקדות. הוחלט גם לקדם עבודת מטה שתיבחן את השירות בסוללות כיפת ברזל בפרופיל 64. בתחום כוח האדם תתבצע גם העברה של 2,000 פקידים ופקידות לתפקידי לואו-טק במסגרת קיצוץ כוח האדם בלשכות ובמשרדים ומיצוי כוח האדם במנהלה.

בתוך כך, מתוכננים שינויים מבניים בזרוע בנוסף להקמת חטיבת ההתקפה, תוקם גם חטיבת התמרון. עוד הוחלט על השקעה במתקני אימונים מדמי מציאות בדגש על לחימה בשטח בנוי, לאחר שהרמטכ"ל הביא את אי-שביעות רצונו מהמצב הנוכחי. חלק מהמתקנים עוברים שיפוץ כמו בסיס האימונים של פיקוד דרום, אך יש כאלה שסובלים מבעיות תשתית קשות בצפון ובפיקוד המרכז.

תחום ההגנה האווירית (הגנ"א) עובר תהליך משמעותי ביותר מהגנה אזורית להגנה ארצית על בסיס הרעיון שקידם מפקד המערך הקודם, תת-אלוף (במיל') צביקה חיימוביץ. במסגרת זו, יוקם חמ"ל אחיד ארצי שישלוט בכלל הזיהויים, התרעות והיירוטים.

כמו כן, במסגרת התר"ש, תוקם סוללת כיפת ברזל חדשה וייקלט מיירט חדש שישפר את הביצועים נגד רקטות קצרות טווח. במסגרת התכנון, בוצע תחקיר מעמיק על ההתקפה האיראנית על מתקני הנפט בערב הסעודית ועל המענה המשולב שיעניק צה"ל לתרחישים דומים בכמה תחומים. על תחום הלייזר, טרם התקבלה החלטה במטכ"ל מאחר שמדובר בהשקעה כספית אדירה שאין אותה כרגע לצה"ל בעקבות המצב הפוליטי.

עוד החליט הרמטכ"ל על הקמת גוף מטה במטכ"ל בפיקוד אלוף שיעסוק 24/7 במעגל שלישי, עם דגש על איראן. זהו רעיון שאפתני במיוחד שלא ברור כיצד יסכימו אלופי המטכ"ל כמו ראש אגף המבצעים, מפקד חיל האוויר וראש אמ"ן לחלוק באחריות עם אלוף נוסף. טרם הוחלט על זהות בעל התפקיד, ולא ברור אם מדובר באלוף מכהן שיקבל תפקיד נוסף. מועמד על הפרק הוא מפקד המכללות, אלוף איתי וירוב, הידוע בקרבתו אל הרמטכ"ל.

גם עתידו של חיל האוויר נידון בתכנית. הרמטכ"ל החליט לקצץ טייסת קרב, לשמר את מעמדם של מסוקי הקרב, ולא להתעצם. בראייתו, יש למסוק קרב תרומה מכרעת בשדה הקרב המודרני ואין לו תחליף בשלב זה. בקרוב יידרש צה"ל להכריע בשאלת המסוק הכבד העתידי בין חברת סיקורסקי לחברת בואינג, אך כבר עכשיו ברור שהצבא לא יירכוש את המסוק-מטוס V-22 בשל העלויות היקרות מאוד שלו. בקרוב יכריע צה"ל גם בשאלת טייסת הקרב הבאה: האם היא תהיה F-15 או F-35 - אדיר. בתחום הלוויינים יש קפיצת מדרגה משמעותית ביותר ברכש וביכולות והיא תבוא לידי ביטוי בעשור הקרוב באמצעות לוויינים גדולים וקטנים בהתאם למגמה העולמית.

באשר לכוחות חיל הים הפועלים בשגרה, בתר"ש תנופה אין אזכור רב, מאחר שעסקו בו לעומק ובהרחבה בתר"ש גדעון. בטווח הנראה לעין יידרש הרמטכ"ל להכריע על המחליף לספינות הסער 4.5 שנמצאות על הקצה והן אלו שמהוות את כוח פעילות הביטחון השוטף האמיתי של החיל.

התר"ש מצביעה על מגמה ברורה בקשר להצטיידות באש קטלנית מהרמה המטכ"לית ועד לרמת הצוות בשטח, באמצעות טילים ופצצות מדויקים, פגזים, מרגמות, טילי כתף, רחפנים תוקפים, רימונים ורקטות. זאת, במטרה לבזר סמכויות ולייצר עצמאות לכוחות. כך, עלה שוב הרעיון עליו דיבר שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן - הקמת חיל טילים לצה"ל.

בתחום הגנת הגבולות, תואץ העבודה על שני פרויקטים מרכזיים מבוססי בינה מלאכותית: חטיבה מרחבית חכמה שהראשונה שבהן היא חטמ"ר שומרון שקיבלה סנסורים מתקדמים לעקוב אחר את ההתרחשות באזור, לסכל טרור ולפצח תעלומות. פרויקט נוסף הוא גבול חכם וקטלני שיסייע לאסוף מודיעין בצורה ממוקדת על מרחב הגבול, להפעיל רובוטיקה ולשפר את רמת הקטלניות. לשם כך נבחרה החטיבה הצפונית באוגדת עזה למרחב הראשון.

החלטת הרמטכ"ל לפרסם את עיקרי התכנית עוררה תמיהה במערכת הביטחון, מאחר שאין תקציב מדינה שעליו היא יכולה להתבסס. במצב הנוכחי, אין תקציב שנתי למשרד הביטחון ולצה"ל, כך שלא ניתן לממש תכניות לטווח ארוך. כתוצאה מכך, כל משרד ממשלתי ובדומה לכך גם צה"ל מקבל את התקציב החודשי של השנה שעברה. מצב זה לא מאפשר לצה"ל להכריע על הצטיידות במערכות נשק או פרויקטים עתירי משאבים, לבצע התקשוריות עם חברות לטווח ארוך ולממש חוזים יקרים. צה"ל יידרש להמתין להרכבת ממשלה ולאחר מכן לראות כיצד יכוסה הגירעון בתקציב המדינה בעומק של 30-20 מיליארד שקלים, ולהחליט על קווי היסוד לתכנית. אם יהיה קיצוץ בתקציב הביטחון לא בהכרח יהיה כסף לממש את התכניות של כוכבי במסגרת תר"ש תנופה.

אגף התכנון, שלפי גורמים בכירים בצה"ל סובל מ"פיצול אישיות", ועוסק גם בתכנון וגם בקשרי החוץ, יעבור שינויים וחלוקה ארגונית חדשה. במסגרת השינויםי יינתן לו דגש על הרובד האסטרטגי וקידום פרויקטים עתירי משאבים. לא כולם אוהבים את התהליך במטה הכללי. גם השינויים שמוביל הרמטכ"ל באמ"ן לגבי המשקל שהוא מעניק ליחידת 8200 ומעמדם החדש של בסיסי אמ"ן השונים מעוררים מחלוקת וביקורת חריפה. המילה "ריכוזיות" לא מתקבלת בקרב הקצונה הבכירה בהבנה.

תר"ש תנופה לא תזכה בתקציב הדרוש לה ללא כל התייחסות לקיצוצים והתייעלות. לשם כך, יוציאו בצה"ל בהדרגה את כלל טנקי המרכבה סימן 2 ב'. לא יירשם קיצוץ כוח אדם בקרב משרתי הקבע, אך גם לא תהיה עלייה. השאלה הגדולה שטרם הוכרעה היא מה יהיה עתיד מודל שירות הקבע: מה יעלה בגורלן של הפנסיות וזכויות הרכב, ואם יקוצר השירות הסדיר פעם נוספת. בזמן שמשרד האוצר מתעקש לבצע שינויים, בצה"ל מתעקשים להקפיא את המצב.