גורמים משפטיים ומומחים למשפט בינלאומי סבורים כי ל"רשימה השחורה" של מועצת זכויות האדם של האו"ם לא יהיו השלכות משפטיות, כמו סנקציות או צעדים מדינתיים נגד החברות ברשימה. עם זאת, היא כן עשויה להקל על גורמים אנטי-ישראליים להפעיל לחץ על החברות למשוך את פעילותן מישראל או מההתנחלויות.
"לרשימה אין משמעות משפטית, והנציבה גם הבהירה את זה בהודעה שלה", אמר לוואלה! NEWS גורם משפטי ישראלי. "לכן מבחינתנו אין סיבה שמדינות או חברות ישנו את ההתנהלות שלהן, אבל כן יש סכנה שהדבר ישמש את תנועת ה-BDS כדי ללחוץ ציבורית על חברות".
הדוח של מועצת זכויות האדם כולל 112 גופים עסקיים שלהם קשרים להתנחלויות - 94 מהם נמצאים בישראל, ו-18 במדינות אחרות. בהודעה שפרסמה הנציבות הובהר כי הרשימה לא קובעת שפעילות החברות בשטחים אינה חוקית. "בעוד שההתנחלויות עצמן נחשבות לבלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי", נכתב, "דוח זה אינו מתיימר לקבוע את אופיין המשפטי של הפעילויות המדוברות או של התאגידים העסקיים המעורבים בפעולות אלה".
"ההשפעה של הרשימה היא פוליטית", אמר לוואלה! NEWS פרופ' רובי סיבל מהאוניברסיטה העברית, שהיה בעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ. "אין כאן עבירה פלילית או עבירה על המשפט הבינלאומי של מי שעושה עסקים בשטחים. אבל בהחלט יש לזה משמעות פוליטית. אותן חברות שחוששות, או שיש מבחינתן סכנה של לחץ פוליטי, זה עלול להרתיע אותן, ולכן יש כאן נזק לישראל. כי יהיו חברות שעלולות להגיד 'למה לי להסתבך'".
יובל שני, פרופסור למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, הוסיף כי מטרת הצעד היא לעשות "שיימינג" לתאגידים שהוזכרו. "הרשימה פורסמה על רקע החלטת מועצת זכויות האדם מ-2016, שקוראת גם לתאגידים לא לשתף פעולה עם הפרות זכויות אדם שקשורות לבנייה בשטחים, וגם קוראת לממשלות להבהיר לתאגידים מה הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות כזו", אמר.
אל תפספס
פרופ' שני מוסיף כי ישנן מדינות שבהן ניתן להגיש תביעות נגד תאגידים שמפרים את המשפט הבינלאומי, ובעבר היו תביעות בצרפת נגד חברות צרפתיות שהיו מעורבות בבניית הרכבת הקלה בירושלים - אך בסופו של דבר התביעות נדחו. למרות זאת, הוא סבור כי הסכנה לחברות מגיעה ממישור אחר.
"האו"ם עצמו כתב עם פרסום הרשימה שהוא לא קובע שום קביעה לגבי אחריות משפטית של החברות", אמר שני. "אבל יש לפעמים התארגנויות של בעלי מניות שדורשים מהחברות שלהם למשוך פעילות ממדינות שנתפסות כמפרות זכויות אדם, ויש למשל קרנות פנסיה שמחויבות למדיניות השקעה אתית, ואני חושב שזה החשש - שהימצאות ברשימה תקשה על חברות לעשות עסקים בינלאומיים, ולמשוך השקעות בינלאומיות".
חלק מהגורמים ששוחחו עם וואלה! NEWS הזכירו כי ברבות ממדינות ארצות הברית ישנם חוקים שאוסרים על חרם נגד ישראל או נגד ההתנחלויות. חברות שימשכו את עסקיהן מהשטחים, גם בעקבות הרשימה, עלולות להיות חשופות במדינות אלה לסנקציות כמו מניעת השתתפות במכרזים ממשלתיים או מניעת השקעה של קרנות פנסיה.
"יכול להיות שחברות שימשכו את הפעילות מישראל על רקע זה עשויות למצוא עצמן חשופות לחקיקת האנטי-BDS האמריקנית", אמר פרופ' שני, אך הבהיר: "כרגע יש הליכים שתוקפים את החוקתיות של אותה חקיקה בארצות הברית, וארגוני זכויות אדם טוענים שהיא מנוגדת לתיקון הראשון לחוקה שמגן על חופש הביטוי. בכל מקרה, במדינות אירופה אני לא חושבה שיש סיכון רציני לחברה שפועלת לפי החלטה של גוף בינלאומי. שוב, העניין פה הוא בעיקר תדמיתי".