(בווידאו: רשימת התרופות והטכנולוגיות שיתווספו לסל הבריאות)
נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, רווקות, אימהות לילד ראשון, עולות חדשות ונשים לבני זוג מובטלים סובלות יותר מדיכאון לאחר לידה - כך עולה המחקר שפרסם המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. על פי התוצאות, 8.4% מתוך אלף מהנשים שנבחנו במחקר אובחנו עם דיכאון לאחר לידה - ודווקא ככל שאצל האימהות הופיעו יותר תסמינים של דיכאון לאחר לידה, כך הן העדיפו לפנות פחות לטיפול בבעיה ממנה הן סובלות ולקבל ייעוץ וסיוע נפשי.
על פי המחקר, בהובלת ד"ר מיטל סימחי ובהנחיית פרופ' אורלי שריד ופרופ' ג'ולי צוויקל מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אימהות שסובלות מדיכאון לאחר לידה העדיפו לקבל טיפול בקליניקות פרטיות או בקופות חולים, ולא במרפאות לבריאות הנפש או במרכזים פסיכיאטריים. זאת, כדי להימנע מהסטיגמה שעלולה לדבוק בהן. כמו כן, נשים עם דיכאון לאחר לידה העדיפו לקבל טיפול מגורמי מקצוע בתחום בריאות הנפש. בנוסף נמצא כי נשים עם דיכאון לאחר לידה העדיפו לקבל טיפול באמצעות קבוצות תמיכה קבוצתיות ופסיכותרפיה, ולא באמצעות טיפולים מבוססים טכנולוגיה דוגמת שיחות סקייפ.
ממצאי המחקר תומכים בגיבוש מדיניות בריאות בישראל שתהיה מבוססת על הבנת העדפות של האימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה. בין היתר, החוקרות קראו לקידום מדיניות בתחום ותכניות טיפול בהתאם להעדפות האימהות. בנוסף, לדבריהן, הפצת תוצאות המחקר הנוכחי בקרב אנשי מקצוע כחלק מההכשרה המקצועית יכולה לקדם מתן טיפול נכון ומתאים לאימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה.
לקריאה נוספת בנושא
"מה שבדקנו הוא את ההעדפות. במקום לשאול אנשי מקצוע מה נכון עבור הנשים, רצינו לשמוע מה נשים רוצות שיהיה קיים עבורן כדי לקדם מענים לטיפול אחרי לידה", הסבירה ד"ר סימחי. "כיום מחקרים מראים שנשים פחות מעוניינות לפנות לטיפול, וזה משהו שאנחנו נורא רוצים לקדם. המחקר הראה שנשים עם דיכאון לאחר לידה היו רוצות לקבל טיפול במגזר הפרטי או בקופות החולים בקהילה - שזה מאוד תואם את הרפורמה שנעשתה בתחום בריאות הנפש. הן לא רוצות לפנות למרכזים שמזוהים עם בריאות הנפש מחשש לתיוג בכל מה שקשור לבריאות הנפשית".
לדברי סימחי, על מערכת הבריאות לפעול לאתר את אותן נשים בקבוצות הסיכון המדוברות. "צריך לפקוח יותר עיניים. אחות טיפת חלב יכולה לשים לב לאותן קבוצות סיכון, ולהעלות אותן למודעות. לא צריך להסתיר, יש מענים וניתן לטפל, שזה מאוד חשוב. תיוג בעקבות דיכאון אחרי לידה זה יכול למנוע מנשים לפנות לטיפול. מעבר לזה, יש חשיבות להפיץ את הממצאים לאנשי מקצוע, לטיפות חלב, להכשרות מקצועיות. הנשים יודעות מה הן רוצות, וצריך לנסות לפתח עבורן מענים. אם משרד הבריאות יפתח מענים לאותן נשים לפי מה שהן רוצות, יותר ויותר נשים, ממגוון רחב יותר, יפנו לקבלת טיפול".
פגיעה גם באם וגם בתינוק
על פי הספרות הרפואית, שיעור הנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה מוערך בכ-9%-17% מכלל הלידות, נתון אשר מתיישר גם עם תוצאות המחקר. בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך ועולות חדשות באופן נקודתי, השיעורים גבוהים אף יותר. התסמינים של דיכאון לאחר לידה כוללים בין היתר עצב, ייאוש, תחושת חוסר אונים, הפרעות שינה ואכילה, תחושת אשמה, תשישות, אנרגיה נמוכה, כעס, חרדה וחוסר חשק לטפל בתינוק. מאחר והתסמינים האלה עלולים לפגוע באופן משמעותי גם באם וגם בתינוק, לדברי החוקרים ישנה חשיבות רבה לטפל בתופעה של דיכאון לאחר לידה.
הנשים שהשתתפו במחקר הן דוברות עברית שהגיעו לבדיקה במרפאות טיפות חלב בפרק זמן של תשעה שבועות ועד חצי שנה לאחר הלידה. כלל הנשים השיבו על שאלון ייעודי, ונרשמו יותר מ-90% היענות להשתתפות במחקר. הנשים נשאלו שאלות על מקום הטיפול המועדף עליהן (אם היית חשה בדיכאון אחרי הלידה, איפה היית מעדיף לקבל טיפול), גורמי הטיפול המועדפים (אם היית חשה בדיכאון לאחר הלידה, באיזו מידה תעדיפי את הטיפול באנשי המקצוע הבאים - אחיות, עובדות סוציאליות, פסיכיאטר וכדומה), צורת הטיפול (ישנן דרכים רבות לקבל טיפול. באיזו מידה את מרגישה שהאפשרויות הבאות יתאימו לצרכים שלך? ביקורי בית, טיפול מבוסס סקייפ, פגישות קבוצתיות וכדומה) ונכונות לקבל טיפול (אם היית חשה בדיכאון לאחר הלידה, האם היית הולכת לטיפול? 1- סביר מאוד שכן עד 4 - בטוחה שלא).
ד"ר סימחי, שכעת עושה פוסט דוקטורט בארצות הברית, עשתה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לעבודה סוציאלית והמרכז לחקר וקידום בריאות האישה באוניברסיטת בן גוריון. עבודת הדוקטורט נעשתה בהנחיית פרופ' שריד ופרופ' צוויקל. המחקר מומן על ידי המכון לחקר מדיניות בריאות, וזיכה אותה גם במענק מחקר הצטיינות מטעם הקרן הבינלאומית אייסף (ISEF).
"מעניין לציין כי ככל שהאם הייתה בעלת יותר תסמיני דיכאון לאחר לידה, היא לא רצתה לפנות כלל לטיפול", הוסיפה. "סוגיה זו בקרב הסובלות מתסמיני דיכאון מדאיגה ביותר ומדגישה את החשיבות של איתורן המוקדם של נשים אלו. ניתן למשל לנרמל את התיוג הכרוך בפנייה לטיפול נפשי בדיכאון לאחר לידה על ידי מתן מידע מהצוות הרפואי עוד בשלב ההיריון, בבתי החולים לאחר לידה או באמצעות הגברת המודעות בתקשורת על תופעת הדיכאון ועל החשיבות של טיפול בה".