(בווידאו: פרסום דוח השכר במשרדי הממשלה לשנת 2018, אתמול)
לאחר פרסום דוח השכר בשירות המדינה, שלא כלל נתונים על אודות מערכת המשפט, המספרים נחשפים היום (רביעי) לבקשת וואלה! NEWS והתנועה לחופש המידע. הנתונים מציגים העלאות של עשרות אלפי שקלים בשנה, שמגיעות גם ליותר מ-21 אלף שקלים. ברשימת מאה השופטים בעלי השכר הברוטו הממוצע הגבוה ביותר, המספרים נעו בין 65 ועד ל-116 אלף שקלים לחודש, כששכרה של נשיאת בית המשפט העליון עמד על כ-90 אלף שקלים.
אתמול פרסם הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, את דוח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לשנת 2018. מתוך כרך עבה של פרסומים ומחקרים, הנתונים על שלוש קבוצות של עובדי מדינה נותרו חסרים: עובדי משכן הכנסת, מבקר המדינה ושכר השופטים. הסיבה לכך היא שבאופן יוצא דופן, קבוצות אלה הן היחידות שהממונה על השכר באוצר לא קובע את שכרם. זאת, להבדיל מצה"ל, המשטרה, קופות החולים, השלטון המקומי והאוניברסיטאות. במקום זאת, שכרן נקבע על ידי מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים, בהתאמה.
אל תפספס
בין השנים 1995-2015, שכרם של השופטים קפץ ביותר מפי שניים, ללא תוספות ותק. בנוסף לכך, גם הצמדת היוקר מקפיצה את שכר השופטים הוותיקים. בדצמבר 2018, מספר העובדים במערכת בתי המשפט עמד על 4,301, ומספר השופטים והרשמים עמד על 816, והרשימה כוללת שופטי בית המשפט העליון, שופטים מבית המשפט המחוזי וכן שופטים מבין הדין הארצי והאזורי לעבודה. שיאנית השכר, לפי הרשימה, היא השופטת בדימוס רונית רוזנפלד מבית הדין הארצי לעבודה, ששכרה עמד על 116,449 שקלים בחודש.
לצד השופטים, מתפרסמת גם רשימת עובדיה האחרים של מערכת המשפט בעלי השכר הגבוה ביותר, בהם עובדי מנהלה ומזכירות ראשית. בין שיאני השכר בקטגוריה זו, המרוויחים בין 33 ל-46 אלף שקלים בחודש, נמנים בין היתר המזכירה הראשית לבית המשפט העליון, מנהלת מחוז בית המשפט ירושלים, היועץ בכיר לנשיאת בית המשפט העליון וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים.
מאחר שהמשכורות במערכת המשפט אינן גלויות לציבור, עברה שנה שלמה עד שהנהלת בית המשפט ענתה לבקשת חופש המידע שהוגשה, וחשפה את שיאני השכר בקרב השופטים. יחד עם זאת, בנתוני השכר לא ברור כיצד השכר התפתח לאורך זמן - אם הוא עלה או ירד, אם כמויות השופטים עולה או יורדת, מה פערי השכר בין נשים לגברים, ומה הפערים בין עובדים בני מיעוטים לעובדים יהודים. במספרים שפורסמו אף לא נכתב מה עלות ההעסקה של אנשי בית המשפט, ומה גודל הפנסיה התקציבית שלהם.
רק לאחרונה, מתחו שופטי בית המשפט האזורי והארצי לעבודה ביקורת על התנהלות המדינה ביחס להעסקת עובדים, על אפליה בין נשים לגברים או בין מיעוטים ליהודים, ודרשו שקיפות. אך למרות שנתוני השכר במערכת המשפט פורסמו - השקיפות שעליה מדברים השופטים, לא קיימת בכל הנוגע לעלות ההעסקה והפנסיה שלהם.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "ההשוואה בין נתונים שונים אשר ניתנו לגורמים שונים בשנים קודמות עשויה להצביע על פערים שאינם בהכרח נכונים היות שבסיס הנתונים עליו מסתמכים הנתונים שנמסרו עשוי להיות שונה". לטענתם, בשנת 2017 נמסרו נתוני משכורת ברוטו שוטף ממוצע חודשי למשרה מלאה, בניכוי גילום מס, בגין תוספות שאינן שכר והוצאות רפואיות (כפי שצוין במענה לבקשה) ואילו השנה נמסרו נתוני שכר ברוטו ממוצע.
"בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד השפיטה, שכרם ותנאי העסקתם של השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת והוא מפורט בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א - 1981. שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לוותק השיפוטי שלהם. שכר היסוד של השופט נקבע בהתאם לערכאה בה הוא מכהן ולתפקיד בו הוא נושא".
הם הוסיפו כי "לתפקידו של שופט שמכהן בתפקיד ניהול של נשיא או סגן נשיא, מתווסף גמול ניהול בשיעור של 5% או 3% בהתאמה. שכרם של השופטים מושפע אף משיעור תוספת הוותק לה הם זכאים ומרכיבי השכר הנוספים כמפורט בהחלטת משכורת של ועדת הכספים".
עו"ד איה מרקביץ, היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע מסרה כי "בעוד שהכנסת מסרה את נתוני שכר עובדיה, לבקשת התנועה, במסגרת פרק הזמן שקובע חוק חופש המידע, ומשרד המבקר אף פרסם את נתוני שכר עובדיו לציבור, נענתה הנהלת בתי המשפט לבקשת המידע שהגישה התנועה רק מקץ שמונה חודשים ויותר - יותר מכפליים מפרק הזמן המירבי שקובע החוק למתן מענה".
לנתונים המלאים - לחצו כאן