עשרות ילדים תמורת אלפי דולרים: פרשת סחר בתינוקות מטלטלת את ארמניה

במסגרת הפרשה נחקר החשד כי יותר מ-30 תינוקות נמסרו לאימוץ באיטליה תוך לחץ או רמייה של אימהותיהן, שלחלקן נאמר כי ילדיהן מתו בלידה או זמן קצר לאחר מכן. החשודים המרכזיים מכחישים את ההאשמות, בעוד מאות משפחות נוספות תוהות אם גם ילדיהן זכו לגורל דומה

רויטרס
צילום: שלומי גבאי, עריכה: ליר שפיגלר וטל רזניק

(בווידאו: חשיפת פרשת "איפה הילד")

חקירת חשד למכירה של עשרות תינוקות ארמנים למשפחות זרות עומדת במרכזה של שערוריית האימוץ הבלתי חוקי הנרחבת ביותר בתולדות הרפובליקה הסובייטית לשעבר, והותירה מאות נשים לתהות על גורל ילדיהן האבודים. הנאשמים בפרשה מכחישים את כל המיוחס להם.

במשטרה המקומית חושדים כי הוציאה במרמה תינוקות מרשות אמותיהם במה שהוא כתם נוסף על שוק האימוץ הבינלאומי המשגשג, ברקע קריאות גבורות לסגירה מוחלטת שלו כדי למנוע מקרים נוספים שכאלה. אף שקשה להעריך את היקף הבעיה, מומחים להגנת ילדים אומרים כי עסקאות הכוללות דמי אימוץ של עד מאה אלף דולר נקבעות בשוק שחור שבו נמכרים ילדים מרחבי העולם. ארגונים זכויות אדם הפועלים נגד עבדות מחשיבים אימוץ בלתי חוקי, שבו ילד נלקח למדינה אחרת תוך הפרה של תקנות או כתוצאה של עבירה, כסוג של סחר בילדים.

השערורייה במדינה הקווקזית התעוררה בנובמבר, כאשר הרשויות חשפו שיותר מ-30 ילדים נשלחו לאימוץ באיטליה בין 2016 ו-2018, לאחר שלחצו על האימהות שלהן לוותר עליהם. על כמה נשים נכפתה הלידה אף שהן העדיפו להפסיק את ההיריון, בעוד לאחרות שיקרו שהתינוקות שלהן גוססים, כך לפי הצהרה שנמסרה מטעם שירותי הביטחון הארמנים.

"הפרשה צריכה לשמש קריאת השכמה דחופה". קריית הממשלה הארמנית בירוואן (צילום: רויטרס)

החקירה, שתוארה על ידי מומחית מטעם האו"ם כ"מטרידה מאוד", דחף מאות אימהות ארמניות למסע בעקבות גורלם של ילדיהן האבודים. "אני בטוחה שהתינוק שלי עדיין חי", הייקואי חצ'טריאן. בקליניקה בבירה ירוואן שעומדת במרכז הפרשה אמרו לה שבנה השלישי נולד מת. "זה לא רק האינסטינקט האימהי שלי. אין מה שיוכיח אחרת", אמרה בראיון טלפוני לקרן תומסון רויטרס.

רשויות החקירה מסרו לקרן כי יותר משלושים אימהות שחששו שילדיהן אומצו ללא אישורן יצרו קשר מאז הפרשה נחשפה. בלשים בודקים כעת את כל האימוצים שנעשו על ידי זרים במדינה מאז 1991, אמרה נאירה הרוטיוניאן, דוברת של סוכנות האכיפה הלאומית, ועדת החקירו הארמנית.

החוקרת המיוחד מטעם האו"ם לענייני סחר בילדים, מוד דה בור-בוקיצ'יו, שהעלתה את חששותיה מהאימוצים בארמניה כבר ב-2015, אמרה כי הפרשה צריכה לשמש "קריאת השכמה" דחופה. "זה נראה כאילו... יש מאפיה המתייחסת לילדים כאל סחורות ומפיקה רווחים כלכליים מסחר בילדים. זה שערורייתי לגמרי", היא אמרה בראיון טלפוני. "יש צורך אמיתי בהבהרה והאימהות זכאיות לדעת מה עלה בגורל ילדיהן".

עד 20 אלף דולר לילד

לפי האו"ם, אימוץ בינלאומי אמור להיות צעד אחרון עבור ילדים שלא ניתן הוכנסו למשפחות אומנה או לאמץ בתוך מדינת המוצא שלהם. אולם, סכומים בעלי חמש ספרות שנגבים מהורים מאמצים במערב נדמים לעתים קרובות מפתים מדי, מה שמוביל להתנהלות בלתי אתית במדינות עניות, אומרת יארה דה וויטה, מומחית לסחר בילדים בארגון זכויות הילדים ההולנדי "הגנה לילדים".

"אומרים שאחת הסיבות לאימוץ בין-מדינתי היא עוני", היא אמרה בשיחה טלפונית, "אבל עם אלפי האירו שהורים מאמצים צריכים לשלם עבור ילד... המשפחה המקורית יכולה הייתה להיתמך ולגדל את הילד שלה".

דה בור-בוקיצ'יו אמרה בביקורה בארמניה ב-2015 שהיא חזתה בילדים שגדלו בבתי יתומים משום שלהוריהם לא היה הכסף הדרוש כדי לגדל אותם. ביחס לכמה מהם תיאור המוגבלויות הופרז, כדי להרתיע מאמצים מקומיים, היא אמרה, אך ללא סוכנות בינלאומית בארמניה, מאמצים זרים הסתמכו על מהם מתווכים ללא פיקוח.

בלשים בודקים כעת את כל האימוצים שנעשו על ידי זרים מאז 1991 (צילום ארכיון: רויטרס)

מושה הובספיאן, עוזר לשר הרווחה הארמני, אמר כי הממשלה בוחנת רפורמות שונות, מרוקנת את בתי היתומים ומחזקת את מערכת האומנה. "אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב נהיה מסוגלים להכריז שמכירת ילדים בארמניה לא אפשרית או שהסיכון לכך הופחת", מסר הובספיאן בהצהרה.

ועדת החקירות הארמנית אמרה כי חמישה בני אדם, לרבות מנהלים של קליניקה פרטית לאימהות ובית יתומים ציבורי, נעצרו במסגרת הפרשה. החשודים ניצבים בפני אישומים כגון הפרדה בלתי חוקית של ילד או ילדה מהוריהם, לדברי הארוטיוניאן. לפחות בשני מקרים, האימוצים לוו בתשלומים של עד 20 אלף דולרים, היא אמרה.

פרקליטיהם של ראזמיק אברהמיאן, מנהל בית החולים הרפובליקני לאימהות בירוואן, ושל ליאנה קאראפטיאן, מנהלת "בית הילדים" בעיר הבירה, מסרו כי מרשיהם מכחישים את ההאשמות "הבלתי הגיוניות וחסרות היסוד". קרן תומסון-רויטרס לא הצליחה ליצור קשר עם עורכי דינם של שלושת החשודים האחרים, ששמם של שניים מהם לא פורסם עד כה. ממשרד הבריאות נמסר שהוא לא יוכל להגיב על חקירה שבה מעורבת קליניקה פרטית. השגריר האיטלקי בארמניה, וינצ'נזו דל מונקו, מסר כי איטליה מוכנה לשתף פעולה עם רשויות החקירה.

חיבוק אחרון

בינתיים, קבוצה הולכת וגדלה של אימהות מבקשת תשובות. קבוצת פייסבוק בשם "אמהות ארמניות" שהוקמה על ידי חאצ'טריאן ארגנה הפגנות בדרישה לחקירה יסודית של הפרשה. חצ'טריאן בת ה-33 אמרה כי התעוררו בה חשדות בנוגע למותו של בנה לאחר שאנשי הצוות הרפואי סירבו שוב ושוב להראות לה את גופתו ובקשות מאוחרות יותר לקבל דגימת דנ"א נדחו. "ביקשתי לחבק את התינוק שלי אך נאמר לי שזה בלתי אפשרי", היא אמרה, "אלחם ככל יכולתי (לקבל אותו בחזרה)". עורכת הדין של חצ'טריאן, סוזנה סרסיאן, אמרה שהיא יצרה קשר עם קרוביהם של יותר מ-600 ילדים שלהוריהם נאמר שהם נולדו מתים או עם מחלות חמורות.

עוד בוואלה! NEWS

"#עוזרת_למכירה": בכווית, סוחרי עבדים סוגרים עסקאות באינסטגרם

לכתבה המלאה

מאניה הובהאניסיאן, 36, רוצה לגלות אם אחד מילדיה נמכר - והביעה תקווה שעידן חדש של פתיחות ברפובליקה הסובייטית לשעבר עשוי אולי אף להוביל לתשובות. "בעבר שיתוף סוג כזה של סיפור היה כמו לשתף אותו עם הקיר, היית שומע את ההד שלך בחזרה", היא אמרה בשיחת טלפון מגרמניה, שם היא מתגוררת כעת.

היא סיפרה שנאמר לה שבתה הבכורה נפטרה ימים לאחר הלידה המוקדמת שלה בשנת 2010, אבל כעת היא מפקפקת כי זה אכן מה שקרה, לאור העובדה שמעולם לא ראתה את גופת התינוקת. "הדבר החשוב ביותר עבורי הוא לדעת שבתי בחיים ונמצא אי שם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully