מפלס הכנרת עולה, והמקווה בבית כנסת עץ החיים זוכה לקבל שוב מים

החורף הגשום מילא מחדש את המקווה העתיק הסמוך לכנרת - שריד למבנה שהקים הרב אבולעפיה, מחדש היישוב היהודי בטבריה. גבאי בית הכנסת "עץ החיים" נזכר בימים שבהם מתפללים נהגו לטבול במקווה, לפני שהבתים התרחקו משפת המים, ומעיד כי "קשה להסביר איזו תחושת אושר זה גורם"

  • הכנרת
  • טבריה
  • מקווה
צילום: אושרי וייצמן, עריכה: עמית שמחה

אם צריך עוד סימן לחורף המבורך שעובר על הכנרת, הרי שהמקווה בבית כנסת "עץ החיים" שליד האגם, ממחיש זאת היטב: גובה המים הבוקר במקווה שבתחתית בית הכנסת עומד כבר על 72 סנטימטרים. יהושע אלפסי, גבאי בית הכנסת, מצפה שבחורף הנוכחי גובה המים יעמוד על מטר.

המקווה העתיק הוא שריד למקווה יוצא דופן שהקים רבי חיים אבולעפיה, מחדש הישוב היהודי בטבריה בשנת 1740. מי המקווה הם מים המחלחלים ומגיעים אליו מהכנרת. כשהכנרת בשפל - המקווה יבש ממים, וכשהכנרת עולה - במקווה יש מים.

"קרוב לעשרים שנה לא היו מים במקווה", אמר אלפסי. לדבריו, "בחורף שעבר המים התחילו לעלות והשנה אנחנו חווים שוב חורף גשום, והמים במקווה המשיכו גם כן לעלות. קשה להסביר איזו תחושה של אושר זה גורם".

המים עולים רק בחורפים גשומים. המקווה של בית הכנסת "עץ החיים" (צילום: אושרי וייצמן)

אלפסי נולד בעיר העתיקה של טבריה וזוכר איך מתפללי בית הכנסת היו טובלים במקווה. "כשאני נכנס היום לטבול שוב זה מעורר בי את זיכרונות הילדות, אני רואה לנגד עיני את העיר העתיקה מתעוררת לחיים. זו תחושה עילאית".

הרב אבולעפיה, מקים בית הכנסת, נולד בחברון ומשפחתו היגרה לטורקיה. בשעה שכיהן כרב קהילת איזמיר פנה אליו השייח' הבדואי דאהר אל עומאר, שליט הגליל, לבוא לטבריה, ארבעים שנה אחרי מותו של סבו, רבי יעקב אבולעפיה, שהיה היהודי האחרון בעיר.

עוד בוואלה! NEWS

קסם על ים כנרת: העלייה הקיצונית של המפלס הצילה את האגם

לכתבה המלאה
"זה ממש מחמם את הלב". יוסי רווח, גבאי בית כנסת עץ החיים, טבריה (צילום: אושרי וייצמן)

מסופר כי השייח' חלם שלושה לילות רצופים כי עליו להושיב יהודים בטבריה, ולאחר שהתייעץ עם אנשיו, פנה לרב אבולעפיה תוך שהוא מבטיח כל מיני זכויות למתיישבים בעיר בשלוש השנים הראשונות. השליט גם הבטיח שיבנה להם בתים, בית כנסת ובית מדרש.

השיירה של אבולעפיה הפליגה מאיזמיר לעכו ומשם הגיעו לטבריה. כשהגיעו "עשה לו (השייח' דהאר אל עומר) כבוד גדול והלבישו לבוש יקר הערך כלבוש מלכות, וכל אשר שאל הרב לא חסר דבר", נכתב בספר "זמרת הארץ". בסיועו של השליט, נבנו בתים ומבני ציבור והוקם רובע יהודי בשטח של כעשרה דונמים.

כשהמים הספיקו לכל השנה

הרב אבולעפיה היה כבר בן 82, אבל לא רק שהתבקש להיות במקביל גם רבה של צפת, אלא שתחת הנהגתו בטבריה נבנו חנויות, בית בד לשמן שומשום וניטעו כרמים ושדות. בנוסף הוא "בנה בתים וחצרות ליהודים ובנה בית כנסת נאה ומפואר מאין כמותו בכל ארץ ישראל", כפי שנכתב ב"זמרת הארץ". בית הכנסת היה סמוך לחוף הכנרת והבונים החליטו לנצל עובדה זאת לצורך הקמת המקווה; בתחתית בית הכנסת חפרו לעומק עד שהגיעו לגובה מי הכנרת. המים חלחלו וסיפקו מים למקווה כל השנה.

הרב אבולעפיה, כבר בהיותו בן 83, עוד עמד בראש הקהילה היהודית כשסלימאן שליט דמשק צר פעמיים על העיר וביקש לכבוש אותה. בפעם הראשונה נפסק לפתע המצור וסלימאן עלה עם אנשיו למכה. בפעם השנייה ביקשו התושבים לברוח מהעיר ולבו הרב אבולעפיה "היה כלב האריה". הוא הרגיע את אנשיו ואמר להם: "אל תיראום... שלום לנו". סלימאן חלה במחלת מעיים ומת, ממש לפני שטבריה נפלה. יום זה נחשב כיום של נס ובטבריה הוא נחגג כ"פורים קטן".

המקווה של בית הכנסת "עץ החיים" (צילום: אושרי וייצמן)

למקווה שבנה מיוחסת קדושה עילאית. המבנה המקורי שונה לפני כמאתיים שנה ובשנת 1934 בית הכנסת התרחק מהים, אחרי שיטפון גדול שגרם למותם של עשרות תושבים. כחלק מלקחי האסון ייבש השלטון הבריטי רצועת חוף ובנה את הטיילת המוכרת היום. שטח זה נקרא בטבריה "הבונד". הבתים שהיו על שפת המים התרחקו מהכנרת ומאז מעבר המים למקווה בעייתי יותר והמקווה מתמלא רק בשנים ברכות בגשם כשהכנרת עולה.

"החורף הזה משמח את כולם", אמר אלפסי. "זה ממש מחמם את הלב. הלוואי וככה יהיו גם כל השנים הבאות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully