על מדשאות הבית הלבן, כשלצדו הנשיא ברק אובמה ואשתו ג'יל, הצהיר סגן הנשיא ג'ו ביידן כי הוא לא יתמודד בפריימריז הדמוקרטיים לקראת הבחירות לנשיאות. הפוליטיקאי הוותיק, שכבר ניסה פעמיים לזכות בייצוג המפלגה, היה שקוע באבל על מות בנו, בו, שמת מסרטן במוח כמה חודשים קודם לכן. הזמן שנותר, הודה ביידן, לא מספיק כדי לנהל קמפיין בעל סיכויים לנצח.
יותר מארבע שנים חלפו מאז אותו רגע, בדיעבד מכונן מאוד עבור הבחירות לנשיאות ב-2016, כשביידן פינה את הזירה להילרי קלינטון בתור נציג הממסד הדמוקרטי. נגדה ניהל קרב עיקש, יותר ממה שרבים חזו, הסנאטור הסוציאליסטי ברני סנדרס. מן העבר השני, דהר דונלד טראמפ בפריימריז הרפובליקניים ומחק את כל מי שהוגדר כמועד המוביל בתחילת המרוץ. על המקהלה ניצחה מרחוק רוסיה, שהדליפה מיילים פנימיים של המפלגה הדמוקרטית והפעילה קמפיין דיסאינפורמציה ברשת מבהיל ביעילותו.
עוד בוואלה!
איך המרוץ ההוא הסתיים כולם יודעים וזוכרים. כעבור שלוש שנים, בפתחו של מרוץ נוסף עם רבים מאותם שחקנים, מקווה ביידן להגשים את המשימה שבה כשל פעמיים - להיות נשיא ארצות הברית.
ג'ו ביידן, או בשמו המלא ג'וזף רובינט "ג'ו" ביידן הבן, נולד ב-1942 בסקרנטון, פנסליבניה למשפחה קתולית. הוא עבר להתגורר בדלוואר במהלך ילדותו, וחילק את זמנו הפוליטי בין שתי המדינות. כבר בצעירותו, בין לימודי מדעי המדינה והיסטוריה והשלמת תואר דוקטור במשפטים, סימן ביידן את יעדיו הפוליטיים - להיות סנאטור עד גיל 30 - הגיל המינימלי לתפקיד - ונשיא ארצות הברית. הוא בתחילה הזדהה בתור רפובליקני, כשמושל דלאוור הדמוקרטי החזיק בעמדות שמרניות גזעניות ביחס לשחורים.
ב-1969 הוא נכנס לראשונה לפוליטיקה, כבר בתור דמוקרט בשל סלידתו מהנשיא ריצ'רד ניקסון. הוא זכה במושב במועצת המחוז ניו קאסל בדלוואר, שנחשב למעוז רפובליקני, והחזיק בו במשך שנתיים, שאחריהן עשה את המעבר לפוליטיקה הארצית והתחרה על אחד ממושביה של דלוואר לסנאט. הוא הדהים כשהדיח את הסנאטור הרפובליקני הוותיק ג'יימס קיילב בוגס, שנהנה מתמיכת הנשיא ניקסון.
עוד בטרם הושבע לתפקיד, אכן לפני גיל 30 כפי שחלם והיה לאחד הסנאטורים הצעירים ביותר אי-פעם, פקדה אותו טרגדיה משפחתית, אחת מני רבות שתלווה את הקריירה הפוליטית שלו. אשתו הראשונה, ניילה, ובתם נעמי בת השנה נהרגו בתאונת דרכים בהתנגשות עם משאית. הבנים - בו והאנטר, שגם הם ייקשרו לקריירה הפוליטית של אביהם - נפצעו אך ניצלו. ביידן שקל אם לנטוש את התפקיד שאליו טרם הושבע כדי להישאר עם ילדיו, אך הוא נשאר בסנאט, מושב שאותו יאייש במשך יותר מ-35 שנה.
אחרי שנכשל פעמיים בפריימריז- ב-1988 הוא נאלץ לפרוש כשהתגלה שהעתיק חלקים מנאומיו, וב-2008 הוא יצא מהמרוץ כדי להיות הסגן של אובמה - הכריז ביידן בשנה שעברה כי הוא המועמד הדמוקרטי היחיד שיכול למנוע מטראמפ כהונה שנייה.
"אנחנו במאבק על נשמתה של האומה הזו, אם נעניק לדונלד טראמפ שמונה שנים בבית הלבן, הוא ישנה לעד ובאופן יסודו את האופי של האומה הזו. אני לא יכול לעמוד מנגד ולראות את זה מתרחש", הכריז ביידן בהודעה על כניסתו למרוץ באפריל שעבר אחרי שמועות ודיווחים על כוונתו לעשות זאת, שנשמעו במשך חודשים.
טראמפ, כהרגלו בקודש, מיהר ללגלג עליו ולנקוב בשמות גנאי נגדו. הוא עושה את זה לרוב נגד מי שהוא חושב שמהווה עליו איום, ואם לשפוט מהתנהלותו לאחר כניסתו של ביידן למרוץ, טראמפ רואה בו אתגר של ממש.
ביולי האחרון ניהל טראמפ את ה-שיחה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהיה טרי בתפקידו וחסר ניסיון פוליטי או דיפלומטי, וביקש ממנו לפתוח בחקירה נגד ביידן ונגד בנו, האנטר, שהיה חבר בהנהלת חברת הגז האוקראינית בוריסמה. היה זה חלק מקמפיין של הנשיא ואנשיו, בהובלת עורך דינו רודי ג'וליאני, שנועד להכפיש את ביידן באמצעות טענות לא מבוססות לשחיתות. השיחה נחשפה על ידי גורם אנונימי בקהילת המודיעין, שהתלונן לממונים עליו על מה ששמע. היה זה הרגע שבו נולד הליך ההדחה נגד טראמפ, השלישי בלבד בהיסטוריה האמריקנית שמגיע, באופן מטאפורי בשלב זה, לדוכן העדים בסנאט.
לב המחלוקת נסוב סביב השאלה אם טראמפ אכן קשר בין הסיוע הצבאי לאוקראינה, שהוקפא באופן מעורר תהיות בערך במקביל לשיחה עם זלנסקי, לבין חקירת יריביו הפוליטיים. הנשיא ונאמניו במפלגה הרפובליקנית מבטלים את הטענות האלו בבוז, אך ספר חדש של היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, העומד לראות אור בקרוב, מחזק את הגרסה הדמוקרטית לאירועים.
בהנחה המושכלת שהפרשה לא תוביל להדחת טראמפ, לאור התמיכה הבלתי-מסויגת של הרפובליקנים בסנאט, לביידן עשויה להיות הזדמנות נוספת להחליף את הנשיא, המכנה אותו "סליפי ג'ו", אם יצלח את הפריימריז הצפופים של הדמוקרטים. זו לא תהיה משימה פשוטה, כשמולו סנדרס ניצב כמעט ראש בראש לפי הסקרים, מי שעשה חיים קשים ב-2016 לנציגת הממסד הדמוקרטי דאז, הילרי קלינטון, והפך מרוץ שהיה אמור להיות סגור לצמוד במיוחד.
שדי העבר
עם תחילת הקמפיין, הגיחו כל שדי העבר. תשומת לב רבה ניתנה לחום הרב מדי שהפגין ביידן לנשים בפומבי, וכמה מהן התלוננו על כך שחשו לא בנוח עם כך. אחרי התמהמהות קלה, הוא שחרר התנצלות, בערך, כפי שביידן נוהג לעשות. הוא אמר כי הוא אינו מתנצל על מעשיו, אלא על כך שהם פורשו אחרת על ידי אותן נשים שציינו מיני ליטופים ונגיעות אחרות של סגן הנשיא לשעבר.
הוא אף נדחק לפינה בנוגע לפרשה אחרת מעברו, שקשורה עליו בעקיפין. בתור היותו יו"ר ועדת המשפט בסנאט, הוא פיקח על השימועים שנערכו לפני מינויו של שופט בית המשפט העליון קלרנס תומאס ב-1991, שנערכו בצל טענותיה של אניטה היל, עורכת דין שחורה, שתומאס - יורשו של השופט השחור הראשון בבית המשפט העליון, ת'ורגוד מרשל - הטריד אותה מינית. ביידן, אומרים מבקריו, סירב לזמן עדים נוספים שהיו מגבים את עדותה, ולא נקף אצבע כדי לעצור את המתקפות הרפובליקניות נגדה. תומאס אושר בסופו של דבר ברוב דחוק, והפרשה עודנה מעיבה על הרקורד של ביידן ביחס לנשים ולשחורים.
מה שעוזר לו לקזז את עברו הבעייתי, הוא היותו סגנו לשעבר של ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית. אובמה טרם הכריז רשמית על תמיכה במועמד כזה או אחר, אך ביידן מרבה לדבר על הקרבה ביניהם ועל העבודה שעשו בתחומים שונים, החל מתחום מדיניות החוץ ועד רפורמת הבריאות - "אובמקר". תכנית הדגל של הממשל הקודם היא אחד העוגנים במצע של ביידן, שנועדה למשוך מצביעים מתונים אל מול התכניות הרדיקליות של סנדרס וורן להלאים את ביטוחי הבריאות הפרטיים לכדי ביטוח בריאות ממלכתי אחד.
ביידן מרבה לומר כי יש לו תמיכה רבה בקרב האוכלוסייה השחורה בארצות הברית, שתמיכתה והצבעה בנובמבר הכרחית עבור כל מועמד דמוקרטי, כפי שהילרי קלינטון למדה על בשרה. לפי סקר שפורסם לאחרונה בוושינגטון פוסט, דבריו אכן מבוססים על המציאות - הוא זוכה ל-48% תמיכה בקרבם, יתרון של 28% על פני יריבו הקרוב ביותר, סנדרס, עם 20% בלבד. הסנאטור הסוציאליסטי עשוי בהחלט לנצח בשתי המדינות הראשונות בפריימריז, אייווה וניו המפשיר, מדינות "לבנות" באופיין, אך בהמשך משימתו תהיה קשה יותר במדינות שבהן יש אוכלוסיות גדולות של שחורים ומיעוטים אחרים.
בתחום ההגירה, נדרש סגן הנשיא לשעבר לאזן בין ההתנגדות לצעדים הדרקוניים של הממשל הנוכחי לבין הצעות רדיקליות לא פחות של יריביו, כמו ביטול הסוכנות למשמר הגבול כולה. הוא מנכס לעצמו את התמיכה במדיניות "החולמים", שאפשרה לילדים שנולדו למהגרים בלתי-חוקיים מסלול מהיר לאזרחות, אך הוא מתנער ממדיניות הגירושים שבה נקט אובמה וזכתה לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות אדם. ביידן מבטיח להפוך את מערכת האכיפה של חוקי ההגירה לאנושית יותר.
היחס לישראל
ביידן נחשב למועמד הפרו-ישראלי ביותר, אך באקלים הנוכחי גם הוא יתקשה לתפקד מול ממשלת ישראל במתכונתה הנוכחית. בעוד שהוא כינה את האפשרות להקפיא את הסיוע לישראל בשל מדיניותה בשטחים כ"ביזארית" והאשים את הרשות הפלסטינית בליבוי האלימות, הוא אמר שנתניהו הולך שבי אחרי הימין הקיצוני והביע את מורת רוחו מ"עסקת המאה" שנחשפה השבוע.
בתור יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט בעבר, ועם שמונה שנות ותק כסגן נשיא ארצות הברית, ביידן הוא בעל הניסיון במדיניות חוץ בהשוואה ליתר מתחריו הקרובים: לסנדרס או לוורן לא היו תפקידים בממשל, ובוטיטג' מחזיק באמתחתו רק תפקיד של ראש עיר קטנה במדינת אינדיאנה, כאין וכאפס לעומת מה שמצפה לו בבית הלבן (אף שהוא המתמודד היחיד ששירת בעבר בצבא).
וכיוצא ממשל אובמה, אחד מההישגים, או הכישלונות בעיני המבקרים, שהוא נושא עמו הוא הסכם הגרעין עם איראן. ביידן התנגד לחיסול של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, ואמר כי טראמפ אחראי להסלמה מול טהראן בשל פרישתו מההסכם ב-2018. סגן הנשיא לשעבר, שהממשל שבו היה חבר נמנע ממהלך דומה, ואף לפי דיווחים הטיל וטו על ישראל שלא לעשות זאת, טען שטראמפ התקשה לנמק מה הוביל אותו לקבל החלטה כה דרמטית.
"הפתרון היחיד למשבר הוא דיפלומטיה", אמר ביידן אחרי החיסול בחודש שעבר, שקירב את ארצות הברית ואת איראן למלחמה.
איך יסתדר הנשיא ביידן עם ראש הממשלה נתניהו, אם וכאשר? בעבר הוא אמר כי הוא "לא מסכים עם מילה אחת של ביבי", שאותו לדבריו הוא מכיר יותר מ-30 שנה, "אך הוא אוהב אותו".
גילם של המועמדים הבולטים הוא אחד הסוגיות המרכזיות בבחירות הללו. פרט לטראמפ, שבעצמו יהיה הנשיא המבוגר ביותר אי-פעם אם ימשיך לכהונה שנייה, שלושה מארבעת המועמדים הדמוקרטים המובילים הם בני יותר מ-70 וכולם מנסים להציג את עצמם כמי שידאג לדור הצעיר. ביידן, אם יזכה, יהיה בן 78 בעת השבתו - המבוגר ביותר אי-פעם שנכנס לבית הלבן.
היו שתהו אם סגן הנשיא לשעבר עוד צלול לאור סדרת פליטות פה ובלבולים, אך הוא יכול להתנחם בכך שלטראמפ לא הפריעו דברים דומים כשנבחר לתפקיד, כולל התבטאויות שערורייתיות כלפי נשים ומיעוטים. עוד לפני הבחירות בנובמבר, שבהן לביידן צפוי יתרון על מתחריו במשיכת קולות עצמאיים ומתנדנדים רפובליקנים במדינות מפתח, כמו פנסילבניה מולדתו, קרב לא פחות קשה ממתין לו בתוך מפלגתו שלו, שעדיין לא הצליחה לעצב את זהותה החדשה.
אחרי הפריימריז בשתי המדינות הראשונות במרוץ, אייווה וניו המפשיר, נדע אם המפלגה הדמוקרטית בדרכה לשינוי רדיקלי, בדומה לזה שעברה הרפובליקנית תחת שרביטו של טראמפ, או שהיא תישאר נאמנה למועמד הממסד.