הג'יפ הממוגן נעצר ומשך תשומת לב בגלל הקרבה אל המכשול הימי. פעיל חמאס בעמדה על שפת הים העזתי במרחק מאות מטרים מגדר המערכת החדשה עקב אחר התנועה הרגלית של ראש מנהלת קו התפר וגבולות במשרד הביטחון תת-אלוף ערן אופיר המוקף במאבטחים. לפתע הגיח אל המרחב מטוס לא מאויש של צה"ל שזמזם ללא הרף וחיפש אחר פעילות חשודה.
המכשול הימי הוא פלא הנדסי שנבנה בפיקודו של הקצין הבכיר במטרה לבלום טרור על סוגיו אך בעיקר מהים. ביוני 2018, לא הרחק משם, בשטח הפלסטיני הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי פיר של מנהרה ימית שדרכה היו אמורים להיכנס לוחמי הנוח'בה, יחידת עלית בזרוע הצבאית של החמאס, ולצלול משם לביצוע פיגוע בעומק ישראל. בדיוק כפי שעשו חברי אותה יחידה במבצע "צוק איתן" והגיעו לחופי זיקים עד שחוסלו באש צה"ל מהאוויר ומהקרקע.
לקריאה נוספת בנושא
המכשול הימי הוא יוזמה פרי מוחו הקודח של תא"ל אופיר כשהבין מהצורך המבצעי בשטח שנדרש מענה הגנתי. הקושי היה להציב רכיב הגנה שיחזיק מעמד בעומק מי הים. בתחילה היה נראה לקציני חיל הים שמדובר בפתרון מורכב מדי אך כשתא"ל אופיר ואנשיו חידדו את הנתונים והציגו את התכנית היה זה נראה כמענה מיטבי לאיום. מדובר בבנייה נטולת ברזל שנוגעת באדמה הטבולה במי הים וסיבי פיברגלאס שמבצבצים מקצוות הבטון המיוחד. הצורה ההנדסית יודעת להתמודד היטב עם גאות ושפל לצד שובר גלים שסלעיו נבחרו בקפידה כדי לאתר סדקים ולצמצם שחיקה.
לאחר מכן בוצע חישוב מראש למיקום כל סלע שהניחו על הים ולאחר מכן אחד על השני. השלב האחרון כלל הצבת גדר אימתנית ועבה שנצבעה בחמש שכבות דוחות חלודה לפני שהגיעה אל אזור הים. המכשול הימי יקשה מאוד על צוללן פלסטיני שינסה להגיע אל חופי ישראל ויאפשר לצה"ל מרחב זמן בהגנה. יש משהו פסטורלי בהליכה על המכשול אך עמדת החמאס מולנו והגדר הישנה עליה טיפסו פלסטינים אלימים לפני כשנה וחצי במטרה לפרוץ לשטח מדינת ישראל דוחקים כל מחשבה חיובית הצידה. בניית המכשול החלה ביוני 2018 והסתיימה בתום חצי שנה. אחד אחד מהפרויקטים המורכבים עליהם אחראי תא"ל אופיר. שאחראי על בניית יותר מאלף קילומטרים של חומה וגדר בגבולות מדינת ישראל חלקם יכול להתמודד על שיאי גינס.
תא"ל אופיר נולד וגדל בקריית אליעזר שבחיפה. אביו היה מנהל בכיר בתע"ש חיפה ואמו מנהלת חשבונות בענף הטקסטיל. אף רמז לא היה בילדות למה שהוא עתיד להפוך במשרד הביטחון. הוא החל את שירותו הצבאי בחיל הלוגיסטיקה בצה"ל. תפקידו הבולט הראשון היה קצין הלוגיסטיקה של החטיבה המשוריינת 188 בימי רצועת הביטחון בלבנון. הוא טיפס בדרגות ובתפקידים במטה הכללי.
לפני הנסיגה מלבנון היה מאלו שעיצבו וקידמו פתרונות מיגון יצירתיים במוצבי צה"ל בדרום לבנון בדגש על עישייה וריחן. שני מוצבים שהיו מוקד להתקפות עבור 'חוליות הערפל' של חיזבאללה. במהלך שנת 2000 היה אחד הקצינים הבכירים שהובילו את הקמת גבול לבנון החדש והגדר לאורכו. בתחילה היו אלו מוצבים זמניים שקלטו את כוחות צה"ל שיצאו מלבנון ולאחר מכן את הקמת מוצבי הקבע בהם משרתים חיילי צה"ל עד היום. שם למעשה בנה תא"ל אופיר את הקילומטר הראשון של גדר מערכת הראשון בחייו.
בשנת 2001 תוך כדי האינתיפאדה השנייה מונה ערן אופיר לראש חטיבת הלוגיסטיקה של צה"ל. 'הביצועיסט' עם הכומתה השחורה משך תשומת לב. הרמטכ"ל דאז שאול מופז זיהה את הנחישות חסרת הפשרות שבו והטיל עליו משימות מיוחדות. מרכש והפצה של אפודי מגן לחיילים שנלחמו בטרור הפלסטיני הגואה בשטחים, הפצת טילי נ"ט לכוחות בזרוע היבשה ואמצעי תצפית. נושאים שלא היו אז בתחום אחריותו. אך כבר אז ידע שאול מופז שהשיטה להפעלת ערן אופיר היא 'שגר ושכח' והמשימה תתבצע.
אופיר הוא קצין עקשן, יסודי ונחוש לעמוד במשימות המורכבות. מפקדים ותיקים מעידים עליו שתמיד הצטייר כדמות יצירתית וכשהיה קושי לספק מזון לכוחות הלוחמים ביהודה ושומרון ורצועת עזה תוך כדי לחימה הוא הגה את רעיון הכריכים הארוזים כולל בקבוק שתייה אישי במקום מנות הקרב היקרות וחסרות הטריות. הרעיון הפך להצלחה מסחררת. אז אם יש לחיילים בשטח מאז טענות על הגיוון הקולינרי בתוך הכריך הוא הכתובת.
מאוחר יותר הגיעו המשימות המורכבות שאפילו בכירים בממשלת ישראל לא האמין שיצליחו. כאלו שייחרטו בדפי ההיסטוריה לעד משני עברי הגבול של מדינת ישראל.
בשנת 2001 מכוניות התופת והמחבלים המתאבדים הפלסטינים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון הלמו באזרחי ישראל. בזמן שראש השב"כ דאז אבי דיכטר קידם את מדיניות הסיכולים הממוקדים הועלה הרעיון להקים גדר שתבלום את 'טיילת הטרור' מהשטחים לעורף ישראל. דיכטר התעקש להקים מכשול אך היו הרבה בכירים אחרים שהתנגדו לרעיון. ראש הממשלה אריק שרון השתכנע והמשימה הוטלה על משטרת ישראל. אך משימת בניית 200 מטר גדר מערכת באזור הגב המזרחי של אום אל-פחם שגובלת בשטחי הרשות הפלסטינית לא צלחה. בכירים במערכת הביטחון וגורמים מדיניים העלו סימני שאלה רבים סביב נחיצות הקמת הגדר בקו התפר. הפרויקט ההנדסי נתקע.
בפברואר 2002 התרחש פיגוע רצחני בנווה יעקב וראש העיר ירושלים דאז אהוד אולמרט הודיע כי לא ימתין לדרג המדיני ומערכת הביטחון ויקים גדר סביב עוטף ירושלים מכספי העירייה כדי למנוע חדירת מחבלים. ההצהרה המוניציפאלית הביכה רבים בממשלה והאיצה תהליכים לבניית הגדר.
השנה כבר היתה 2002. היקף המחבלים המתאבדים התגבר ואוטובוסים ומסעדות בלב ירושלים ותל אביב התפוצצו. השב"כ כבר אז ידע להגיד שיש שרשרת פיקוד בתשתיות הטרור הכוללת מתכנן פיגוע התאבדות, מכין מטען נפץ, מאתר ומגייס מתאבדים, המחבל, משגר המחבל, הסייען והרגע בו המלווה ומבריח הגבול שהובילו את המחבל עד לנקודה בה הוא אמור להתפוצץ. דיכטר הצביע על החדירה משטחי יו"ש לישראל כשלב הקל ביותר בניגוד ליעילות הגדר לאורך רצועת עזה שהתריע כל ניסיון חדירה.
בהתייעצות בין הצמרת הביטחונית לראש הממשלה הוחלט להטיל את האחריות על הפרויקט ההנדסי על צה"ל. כשכולם אז ידעו בערך איך הוא מתחיל, אך בהחלט לא איך הוא יסתיים. ההנחיות הועברו מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז תא"ל גדי איזנקוט לסגן הרמטכ"ל גבי אשכנזי. בצה"ל לא כל כך אהבו את הרעיון אך שרון שנשאל על כך בארץ ובעולם הבהיר כי לא מדובר בקביעת גבול מדיני אלא רכיב ביטחוני לבלימת הטרור.
המשימה הוטלה על תא"ל אופיר. הביצועיסט שלא היה ספק בכישוריו לעמוד במשימה. כל מה שהיה צריך זה תקציב ומדיניות. עד אמצע שנת 2004 נבנה מרחב קו התפר מצפון השומרון מהגבול עם ירדן בצפון מזרח ועד כביש שומרון בדרום מערב. המקטע הראשון היה מאזור סאלם לאלקנה. הגדר שינתה אחרי 38 שנים את כללי המשחק במלחמה עם הטרור. צה"ל בסיוע ערן אופיר גיבשו תפיסה שכללה גדר, סמוך אליה גדר תלתלית, תעלה נגד כלי רכב, גדר חשמלית מתריעה, ציר טשטוש, ציר סיור, ומרחב אבטחה משני עברי הגדר. שיתוף הפעולה בין צה"ל, שב"כ, מג"ב ומשטרת ישראל לאורך הגדר הוביל להצלחה וסייע בקידום הצורך בהקמת גדר מסוג זה באזורים נוספים.
ביוני 2004 פסק הרכב של שלושה שופטים בבג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז אהרון ברק כי 30 ק"מ מתוך 40 ק"מ של גדר הפרדה באזור עוטף ירושלים אינם חוקיים מאחר והם בנויים על איזונים לא נאותים ובלתי מידתיים והורו לצה"ל לבחון מחדש את תוואי הגדר. על פניו מכה אנושה לפרויקט. פסיקת בג"ץ זו ואלו שבאו אחריה יצרו מגבלות מהותיות על הקמת הגדר אך גם אישרו חלק ממנה, כולל פרויקטים בתכנון ויצרו כללים חוקיים להקמתה תוך דאגה למרקם חיים פלסטיני. הסייגים התבהרו והעבודה בשטח קיבלה דחיפה משמעותית מראש הממשלה אריק שרון. ערן אופיר ואנשיו עבדו 24 שעות מסביב לשעון כי הצורך היה ברור. בין השנים 2000-2003 נהרגו יותר מאלף אזרחים ישראלים כתוצאה מפיגועים.
במקביל לפעילות ההנדסית של תא"ל אופיר ביהודה ושומרון סביבה בנה במרוצת השנים 600 ק"מ של גדר וחלקה חומה הוא נדרש לתת פתרונות מיגון ברחבי רצועת עזה. הוא הוגדר כמומחה והמטה הכללי רצה אותו בכל מקום שבו היתה נדרשת חשיבה יצירתית ופרויקט עתיר משאבים מורכב לניהול. כך למעשה הוא הגיע גם לציר פילדלפי שמפריד בין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית וביניהם חצצו מוצבי צה"ל שהיו יעד להתקפה קבועה. מתחת לקרקע באמצעות מנהרות ומעל הקרקע. תא"ל אופיר היה זה שדחף לקבע בקרקע את קיר השיגומים: חיבורי פלדה בעומק הקרקע שיצרו קיר חוצץ בין האינטרס של ארגוני הטרור לחפור מנהרות תופת מתחת למוצב לביטחון הלוחמים.
בשנת 2005 היה זה הליך ההתנתקות מרצועת עזה. תא"ל אופיר חרש את צירי התנועה מהיישובים פאת שדה, בני עצמון ורפיח ים בדרום הרצועה ועד אלי סיני, דוגית וניסנית בצפון הרצועה כדי לעצב מחדש את הגבול ביום שאחרי ולהניח יסודות מבלי לדעת שוב שהעתיד הרחוק כולל בתוכו פרויקטים להקמת גדר חדשה וחומה תת קרקעית נגד מנהרות.
בשנת 2010 הוא החל בפרויקט בניית גדר גבול מצרים לעצירת עשרות אלפי המסתננים שנהרו ממדבר סיני לחפש עבודה ומקלט בישראל. את המלאכה הוא סיים רק כשהגיע לק"מ ה-242. ובשלב באותה שנה גם הוחלט לקדם את פני הרע מגבול סוריה בבניית 110 ק"מ גדר חדשה ברמת הגולן, מקטעים מצומצמים בגבול לבנון להגן על יישובים ועם ההחלטה להקים את שדה התעופה רמון במרחק של 19 ק"מ מאילת הוא הקים 34 ק"מ בגבול הירדני.
בשנת 2016 כבר היה איזנקוט, המזכיר הצבאי לשעבר של שרון לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל כשהטיל על תא"ל אופיר את המשימה לבנות את החומה התת קרקעית נגד מנהרות בעזה. מגה פרויקט הנדסי מורכב בקנה מידה עולמי. בשנת 2016 החלו בחשאי הניסויים בשטח כיצד יראה המענה למנהרות ההתקפה של החמאס ובשנת 2017 עם חשש ביטחוני כבד מאוד החלו העבודות ההנדסיות בשטח לאורך 65 ק"מ כשאיום צליפה, פצצות מרגמה כולל ריצה מטורפת של מחבלים אל העובדים בגבול ריחף כל הזמן באוויר. בשנת 2018 התווסף פרויקט נוסף תחת פיקודו של תא"ל אופיר. המודיעין הצביע על התארגנות ברורה של חמאס ברצועת עזה לארגן במאי 2018 הפגנות בהן ישתתפו למעלה מ-100 אלף אזרחים פלסטינים מתוסכלים כשברקע החשש מריצת אמוק לעבר יישובים ישראלים ומוצבים.
שלושה שבועות לפני תחילת ההפגנות ערב העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים היה זה נראה כמשימה בלתי אפשרית להקים גדר במוקד מרחב קרני שצפוי להיות האלים ביותר בדומה לגדר הגבוהה והחזקה שהקים תא"ל אופיר בגבול מצרים. בכירים במטה הכללי היו פסימים, בלשון המעטה, אך מפקד פיקוד דרום דאז וכיום סגן הרמטכ"ל האלוף איל זמיר ומפקד אוגדת עזה לימים הנספח הצבאי בוושינגטון האלוף יהודה פוקס תמכו וסייעו. תא"ל ערן אופיר, מוקף באנשיו, רכן מעל המפות והרעיון ההנדסי כולל הסנסורים שנדרשו להציב בשטח, וקבע אחרי התייעצויות קצרות כי הוא יעמוד במשימה לפי לוחות זמנים שנקבעו. שלושה שבועות.
משרד הביטחון בראשות אלוף במיל' אודי אדם והרמטכ"ל איזנקוט העמיד לרשותו את המשאבים והכוח הנדרש לביצוע המשימה ויממה לפני הפגנות הענק הסתיימה העבודה. מכשול משמעותי הוצב מול מה שהוגדר על ידי הפלסטינים כ'צעדות השיבה', הפגנה של 40 אלף פלסטינים במוקד הגדול ביותר. "חיי אדם רבים נחסכו בזכות המכשול שבנה תא"ל ערן אופיר", אמרו קצינים בכירים בפיקוד הדרום והוסיפו, "לא רק הקמת גדר אלא חיבור לטכנולוגיות במרחב תחת תקן הנדסי גבוה שנקבע מראש. בכל פעם שהמפגינים האלימים רצו אל הגבול הם מצאו גדר חזקה וגבוהה". אחרי כך הרחיבו את מקטעי הגדר ובמרחב קרני אף בנו גדל כפולה כדי לא ליטול סיכונים מיותרים מול הפגנות שנמשכו יותר משנה וחצי עד לתחילת תהליך ההסדרה מול חמאס בתיווך מצרים.
תא"ל אופיר לא לבד בסיפור הזה. הוא מוקף בצוות של 60 אנשים מתוכם 12 מהנדסים מרביתם מוקדי ידע כל אחד בתחומו. "הם פשוט מצוינים. אנשים מדהימים שהולכים איתי שנים. אנחנו משפחה", הוא סיפר והסמיק כשהתבקש להסביר את הסיפור מאחורי ההיסטוריה. לאחרונה בוצע סקר על איכות השירות וחדשנות בקרב משרתי הקבע בצה"ל. במקום הראשון נבחר חיל האוויר, במקום השני יחידת איסוף המודיעין 8200 ובמקום השלישי מנהלת התפר של משרד הביטחון בפיקודו של תא"ל אופיר.
אף אחד מאנשיו שמכיר אותו היטב לא ידע להצביע במדויק על נקודת המפנה בחייו שהובילו אותו לבנות גדר לאורך 1,064 ק"מ. אחד מהקצינים שליווה אותו בפרויקטים ביהודה ושומרון הסביר שלא צריך לשבת ולהתבונן שוב ושוב לאורך הגדר שבנה עד שתתגלה הנוסחה אלא לבחון בפשטות את האופי שלו וההבנה של הצורך המבצעי, "בכל המקומות שבהם הוא צעד האיום היה ברור ומוחשי. הצורך המבצעי לא דורש העמקה כדי להבין למה חשוב לעמוד בלוחות זמנים".
לדבריה של ראש ענף ביצוע דרום סא"ל הדס אבוטבול, "ברגע שערן מקבל את המשימה הוא לא מהסס ויורד לפרטים הקטנים. מוכן ללמוד מכל אחד. כולל מחייל בדרגת סמל. הוא יסודי מאוד. נותן אמון אבל מאוד קפדן ביישום התכניות. אין דבר כזה קשה אצלו. יש תכנית? צריך לבצע אותה נקודה ובמקצוע שלנו יש לא מעט אתגרים. חלקם הנדסיים אבל גם מעולמות אחרים. שם הוא שוחה. זה לא נגמר בזה. הוא דורש יעילות. תמיד. תמיד יחשוב לקצר זמנים ועלויות. למשל בהשוואה לחפירות הרכבת התת קרקעית העלויות בפרויקט של החומה התת קרקעית זולות משמעותית. משמעותית מאוד".
למרות הניסיון הרב בתחום ההנדסי ובניהול פרויקט האזרחות לא קורצת לה, "למה אני עדיין כאן? איפה יהיו לי כאן אתגרים וכזה עניין? אני מנהלת תקציב של 3 מיליארד שקלים ויש לי גאווה במה שאני עושה וגאוות יחידה ברורה. אני אימא ומשלבת חיי צבא אינטנסיביים מאוד מלאי סיפוק במניעת טרור".
מלקולם גלדוול מתאר בספרו נקודת מפנה על חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים, הרגעים קטנים, שניות בודדות בסרט שיש לראות פעם אחרי פעם כדי לאפיין תהליכים ולפצח צופן תרבותי שלם. להערכתי במקרה של תא"ל ערן אופיר ואנשיו יהיה המבט הבוחן שוב ושוב סביב האתגרים ההנדסיים המורכבים שכל פעם שוב ושוב ניצבו בפניו עוד מהרגע שהיה קצין צעיר והוא יכול היה להם בזכות יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה ולא בהכרח רק בזכות היותו נחוש ו'ביצועיסט'.
למשל בבית ג'אלה הוא ואנשיו איתרו פטנט הנדסי באירופה כדי לבנות חומה עם שיפוע בגובה של 12 מטרים לאורך מקטע צר כדי להגן על כביש המנהרות. כשבג"ץ חייב אותו להתאים את הקמת הגדר למרקם החיים הפלסטיני פותחה מערכת הסבכה הממוגנת מפני פריצה, מעביר מים שהשתלב בחומה מהגדולים שיש בעולם, כדי לאפשר זרימה מצד לצד מבלי שהתשתית תיהרס בשיטפון ובמקרים אחרים בנה מעבר לבעלי חיים. בגבול מצרים בגזרת הרי אדום התלולים הוא לא נבהל מההרים התלולים וקבע כי יהיה ניתן לחרוץ אותם כדי להציב גדר תוך מימוש הקרקע לא רק לביטחון אלא גם למטיילים תוך מזעור הפגיעה בטבע. בשיא הפרויקט הגה את הקמת הגשרון בשיפוע של למעלה מ-30% מהגדולים בעולם. אנשיו של תא"ל אופיר מודים כי היה זה האתגר ההנדסי הקשה ביותר בגלל המורכבות של הכנסת הכלים ושיטת החפירה וחציבה בסלע. לא הרחק משם סביב שדה התעופה רמון הוא בנה גדר נגד טילים בגובה של 26 מטרים לאורך של 4.5 ק"מ שתדע להתמודד בשקט על שיא גינס.
כשטרור הבודדים הלם ברחבי יהודה ושומרון ופלסטינים דהרו עם מכוניות אל הטרמפיאדות הוא הגה רעיון למגן אותם בשיטה חכמה ויעילה שלא כולה ידועה עד היום לציבור. כלפי חוץ נדמה כי מדובר רק בעמודים מקובעים לקרקע. כשמחבלים בודדים רצו עם סכין לדקור חיילים ואזרחים הוא ואנשיו בנו מעברים ממוגנים בין השכונות ללא מגע יד אדם. כל אלו לא משתווים בהיקף התקציב ובאיום המתמיד מרצועת עזה כולל בימים אלו של בניית החומה התת קרקעית שמשלבת בתוכה טכנולוגיה מתקדמת מגוונת ורגישה. פרויקט שכולל למעלה מאלף עובדים חבושים בקסדות ולבושים באפודי מגן שמתקדמים בהתאם לתכניות בבניית החומה התת קרקעית.
לכאורה זה נראה כמו כתבת סיכום. אך ממש לא. האתגרים ההנדסיים עוד עומדים לפניו ולפתחה של מדינת ישראל. עדיין לא כל הגבולות סגורים ויש פרויקטים שנמצאים בתכנון, חלקם בעשייה עכשיו ובאחזקה מסביב לשעון. אם לא די בכך אז רק בשבוע האחרון הציגה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עסקת המאה הכוללת חלוקת חדשה של השטח בשטחים ומנהרה תת קרקעית מעזה לרמאללה. אם מישהו כאן יצטרך להפשיל שרוולים וללכת בבוץ ברור להם מי זה יהיה.