(בווידאו: ריבלין נואם בפרלמנט הגרמני על האנטישמיות באירופה, בשבוע שעבר)
בשנתיים האחרונות פועלת בקישינב תוכנית בשם "לקראת מולדובה", ששמה לה למטרה להפוך את הסטיגמות השליליות על הקהילה היהודית שחלחלו לחברה המולדובית במשך מאות שנים. באותה העיר שבה נערכו בשנת 1903 הפרעות הידועות לשמצה, בהן רצחו באכזריות 29 מחברי הקהילה היהודית - מנסים כעת יהודים צעירים לשים קץ לאנטישמיות.
עד היום הכשירה התוכנית 86 מדריכים משני בתי הספר היהודיים בקישינב, וערכה מפגשים כיתתיים ליותר מ-800 תלמידים נוצרים בשמונה בתי ספר ציבוריים בעיר. בין המדריכים, ארינה אנדריושנקו סטודנטית במחלקת לעיתונות באוניברסיטה מקומית, וניקיטה ביוול תלמיד כיתה י'.
לבית ספר עירוני לתיאטרון בקישינב, שאלה ארינה קבוצה של 15 תלמידי כיתות ז' "איך לדעתך נראה יהודי?" התשובות נעו בין "מנגן בכינור", ל"פאות" ועד ל"בעל אף עצום". יחד עמה הגיע לכיתה ניקיטה, שהעביר בין התלמידים כיפה בצבעים כחול ולבן וביקש שינסו לחבוש אותה. בנוסף לכך, הוא הציג חנוכייה, הסביר להם על חג החנוכה, ואף העביר ביניהם מצה ונתן להם לטעום.
"זה רעיון מעולה. במולדובה רווחים סטראוטיפים רבים על היהודים והדת היהודית", סיפרה מאיה סובולייבה, מורה שהשגיחה על כיתתה במהלך המפגש. "ילדים חייבים ללמוד את העובדות האמיתיות - לא מספרים או סרטים, אלא מהחיים. טוב שילדים אחרים מציגים להם את הנושא באווירת למידה מהנה ושזה לא עוד מבוגר שמרצה להם".
עוד בוואלה!
מי שיזמה את התוכנית היא איבט מרצבאכר, תורמת יהודייה שוויצרית שנולדה בפרו למשפחה ששורשיה מהאזור. היא חנכה את היוזמה בשווייץ ב-2002, לאחר מכן הגיעה גם לאוסטריה ולגרמניה, וכעת היא מפעילה את התוכנית במולדובה. מרצבאכר נאלצה להכניס שינויים רבים בתכנית כדי שתתאים למולדובה, בעיקר בגלל הצורך ללמד תחילה את יהודי מולדובה עצמם על מורשתם היהודית.
"הצעירים היהודים במולדובה יודעים מעט מאוד על היהדות, על שורשיהם, ההיסטוריה שלהם או על השואה", סיפרה מרצבאכר. "באמצעות ימי עיון, סדנאות, טיולים וסיורי מורשת יהודית אנחנו מלמדים אותם איך לבנות את זהותם היהודית. אנחנו מכשירים אותם במסלול של מנהיגות יהודית כדי שייתרמו לקהילתם, ומקנים להם מיומנויות רבות כדי שיצליחו לפרוץ את מעגלי השנאות העתיקות ואי ההבנות באמצעות דיאלוג".
בתוכנית לומדים המתנדבים גם כיצד להגן על ישראל, ומקבלים הדרכה איך להגיב לביקורת שלילית או לניסיונות לדה-לגיטמיציה שלה. בין המדריכים, היו גם מרצים אורחים משגרירות ישראל במולדובה, ממנהל מרכז התרבות היהודית בקישינב ומנציגי הסוכנות היהודית. "אנחנו אחראים על חינוך הדור הצעיר כדי שיבררו עוד על מוצאם", אמרה מרצבאכר, "אנו רוצים לעודד אותם ליהנות מהתרבות היהודית ולהעניק להם חוסן כדי שיתגאו בזהותם ויעמדו לצד יהודים וישראל".
החודש חנך הארגון אנדרטה לשואה בעיר המולדבית בראטושני, שמנציחה את זכרם של 326 יהודים שנרצחו ביולי 1941 על ידי הנאצים והחיילים הרומנים. היא ממוקמת לאורך הנתיב של מצעד אלפי היהודים מגטו ידינצי למחנות בטרנסניסטריה, בו רובם גוועו בדרך ברעב, ומתו ממחלת הטיפוס או מתשישות.
"האנטישמיות לובשת כיום צורות אחרות"
בימי השיא שלה, מנתה הקהילה היהודית בחבל בסרביה שנכלל במרבית משטח מולדובה, בין 250 ל-400 אלף יהודים. אחרי הפרעות הקשות והתקרבות הנאצים, נטשו היהודים את האזור. נותרו רק כ-100 אלף, ורובם נרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה. היום חיים במולדובה בין 11 ל-15 אלף יהודים. מחציתם חיים בבירה קישינב, שבה ארבעה בתי כנסת, שני בתי ספר יהודים ומרכז תרבות יהודי. אך בעיית האנטישמיות במולדובה קיימת גם היום.
"איננו יכולים לומר שאין אנטישמיות. היא פשוט לובשת כיום צורות אחרות", הסביר הרב הראשי של קהילת יהודי מולדובה, שמשון דניאל איזקסון. "הפוגרום של 1903 החל בעקבות עלילה בעיתון מקומי שיהודים הרגו ילד נוצרי בן 14 כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות. היום אלה הרשתות החברתיות והאינטרנט, אתרים אנטישמיים וסרטונים של בני נוער משחיתים מצבות בבתי עלמין יהודיים".
הקהילה היהודית במולדובה מתמודדת לא רק עם שנאת יהודים, אלא גם עם קשיים חומריים שמונעים ממנה לחזור לימי תהילתה. בבית העלמין היהודי הגדול בעיר יש אלפי מצבות, אך רבות מהן שבורות או מוטלות על הקרקע. לא רחוק משם, סוכנות מכוניות פלשה לשטח האנדרטה המרכזית לזיכרון השואה, והבניין בו שכנה ישיבת צירלסון ובית הכנסת שלה, עומד שומם כשמולו ניצב מועדון חשפנות.
לצד המאבק לשיקום המורשת היהודית במולדובה, נמשך גם המאמץ להשיג חזקה על הנכסים שהיו בידיה משך מאות שנים. נשיא ארגון הקהילות היהודיות במולדובה, אלכסנדר בילינקיס, מותח ביקורת על כך שהממשלה לא דאגה להשבת רכוש יהודי. "לפני מלחמת העולם השנייה היו בידי הקהילה היהודית נכסים רבים", אמר. "אחרי התמוטטותה של ברית המועצות קיבלה הכנסייה האורתודוקסית את כל רכושה בחזרה מידי הממשלה, אך לא היהודים".
