מוכנות להפתעות בשטח: בצה"ל נערכים לתרחישים שעסקת המאה עלולה להצית

בזמן שצה"ל הודיע על תגבור צפון בקעת הירדן בכוחות גדוד הסיור של חטיבת גולני, ספק בגלל מוכנות לסיפוח חד צדדי וספק בגלל חשש מטרור תוצרת משולש הכפרים תייסיר, טמון וטובאס המוגדר כ"קן צרעות" נגד החוות הישראליות במרחב, מאות ק"מ משם בציר הפועלים בחברון, התנהלו החיים כשגרה. העסקים היו פתוחים כרגיל. שני פלסטינים בשנות 50-60 לחייהם בערך, ישבו על כיסאות מתכת ופיצחו גרעינים בהנאה. כששאלתי לשלומם והאם הם מרוצים, אחד מהם הנהן בחיוב והשני אמר: "מבסוטין...". במורד הרחוב מאות מטרים לפני מערת המכפלה חלף על פניי פלסטיני צעיר בשנות העשרים, רחב ממדים, שדחף עגלה כבדה ועליה ארגזים. פניתי אליו ואמרתי: "אהלן וסהלן", וזה השיב לי בכעס: "אהלן ולא סהלן..." וסינן עוד משפט וחצי שלא הבנתי. המסר הקריר היה ברור.

זו הגדה המערבית. בגובה השטח מיליוני האזרחים הפלסטינים רוצים לחיות. להמשיך בשגרת היום שלהם, להתפרנס בכבוד, לחיות ברווחה, לנוע בחופשיות בכבישים עם כמה שפחות הגבלות, לסיים את העבודה בארבע וללכת לגן המשחקים בשעה חמש עם הילדים. יש להם מה לומר על הר הבית והאפשרות לשינוי סטטוס קוו ויש להם מה להגיד על העתיד הכלכלי והקמת מדינה פלסטינית. אך הפוליטיקה והמדינאות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם.

למרות שקיימת אדישות בחברה הפלסטינית לסוגיות הללו כפי שבאו לידי ביטוי גם במחאת האסירים הביטחוניים ששבתו רעב, או בימי ציון אחרים, נערכים במערכת הביטחון בישראל לכלל התרחישים וההפתעות כי השטח יכול להשתנות. למשל ביום אזכור מותו של יאסר ערפאת בשנת 2019 היו הערכות מודיעין שלא תהיה אלימות חריגה, ובפועל הגרפים של הטרור העממי קפצו במאות אחוזים באותו היום.

לא בכדי הרמטכ"ל אביב כוכבי הגיע אתמול בבוקר לפיקוד המרכז ונפגש עם הקצונה הבכירה של אוגדת יהודה ושומרון וכלל מפקדי החטיבות המרחביות. הרמטכ"ל העביר מסרים ברוח התקופה תוך ציפייה מכולם להיות דרוכים וערוכים לכל שינוי ומגמה בשטח, כולל הפגנת רגישות, בדגש על מוקדי החיכוך בין ישראל לפלסטינים ועד האפשרות להוציא אל הפועל תוכניות גיוס גדולות יותר. תרחיש הרב"ט האסטרטגי תמיד נכונה ליהודה ושומרון אך בימים אלו היא נכונה שבעתיים. חייל אחד שיבצע פעולה חריגה שנויה במחלוקת שתתועד על ידי מצלמות, תשרת את מכונת ההסתה הפלסטינית וכולם יודעים איך זה יתחיל ולא בהכרח איך זה יסתיים.

לכן השאלה הטקטית הבוערת במערכת הביטחון שאף אחד לא באמת יודע כיצד להשיב לה במאה אחוז בעת כתיבת שורות אלו היא: כיצד יגיב הרחוב הפלסטיני?

את עיקר תשומת הלב יסחוב הדור הצעיר הפלסטיני שלא בהכרח זוכר את הטנקים של צה"ל בלב הערים הפלסטיניות, את תוצאות מבצע חומת מגן ומדיניות הסיכולים הממוקדים נגד תשתיות הטרור מכלל הארגונים הפלסטינים. הדור הצעיר מחזיק בידו מכשיר סלולרי וחי ברשתות החברתיות. הוא מתוסכל ורוצה לפרוץ גבולות. קל להניע אותו לפעילות אלימה בעידן הניו מדיה וההסתה הפרועה. האווירה המתוחה בין אגודות הסטודנטים בקמפוסים השונים היא רק רמז למה שעשוי להתרחש אם יחליטו להוציא אל הפועל הפגנות אלימות במספר רב של מוקדים בעידוד ההנהגה מכלל הקשת הפוליטית. הדור הפלסטיני המבוגר שבע ממלחמות ומאבקים.

כדי לצפות פני עתיד יש להתבונן אל קווי היסוד של תכנית המאה ולהבין כי הרוב תלוי בלוח הזמנים שתיישם ממשלת המעבר ועד כמה היא תהיה מוכנה לממש החלטות חד צדדיות. החלטות מהסוג הזה יגררו אחריהם גל של תגובות פלסטיניות שלא בהכרח ניתן לצפות כיצד יבוא לידי ביטוי בשטח. ההיסטוריה ביהודה ושומרון מלמדת שצעדים שנעשים בשטח ללא הסבר ותיאום ביטחוני, לרוב מביאים למתיחות גבוהה בשלב הראשון ולאחר מכן לפיצוץ. כפי שלמעשה קרה אחרי ההכרזה של שר הביטחון נפתלי בנט להתחיל תכנון לפני בנייה בשוק הסיטונאי בחברון.

"הצד הפלסטיני כמו הצד הישראלי יודעים שזו הצהרת בחירות והיא לא תתממש בטווח הנראה לעין, אך בכל זאת זה יוצר מתח עצום ועולה בכל שיחה", הסביר גורם ביטחוני. לכן, המבחן האמיתי והראשון יהיה ביום שישי עם העלייה לתפילות בהר הבית. גורמים מסיתים קבועים ינסו לנצל את האווירה הדתית להבעת התנגדות לתכנית המאה כולל ניסיון לשכנע שמדובר בשינוי הסטטוס קוו הפלסטיני ובהתאם לכך לקרוא לטרור עממי.

ברמה האסטרטגית המסר במערכת הביטחון בשלב הזה הוא די ברור: ביממה הקרובה תעבור תכנית המאה האמריקנית במלואה ובצורה מפורטת למטה לביטחון לאומי ולמטה הכללי של צה"ל כמו לשאר גופי הביטחון. תתקיים עבודת מטה מעמיקה מאוד בנושא אותה לפי הערכות יוביל ראש המל"ל מאיר בן שבת שהיה בסוד התכנית כבר בראשיתה, כדי להבין את ההשלכות הביטחוניות והמדיניות, ואת הצעדים הנלווים בכל הרמות בהתאם לכל החלטה ובכפוף ללוחות זמנים שעליה תחליט ממשלת המעבר.

על הרבה מאוד שאלות כבדות משקל אין בשלב הזה תשובה: עד מתי תמשיך ישראל לדגול במדיניות הבידול בין עזה ליהודה ושומרון, ומה על עתיד תהליך ההסדרה עם חמאס? כיצד יגיב חמאס ברצועת עזה לתכנית בשטח והאם ימשיך לאכוף שקט? לא נראה שחמאס יסכים למסור את השליטה על רצועת עזה לרשות הפלסטינית ובטח לא להתפרק מנשק.

מזווית הראייה של גורמי הביטחון הפועלים ביהודה ושומרון תהיה ההתמקדות סביב התיאום הביטחוני הפלסטיני-ישראלי שהוגדר במשך שנים כנכס אסטרטגי, תיאום ביטחוני עם ירדן בצל המתח בחודשים האחרונים, והמשך המאמצים להרגיע את השטח כשהאתגר הוא שאין באמת תשובות ברורות למה שעתיד להתרחש בשבועות הקרובים. משימה לא פשוטה תעמוד בפני קציני המנהל האזרחי שיידרשו לתת תשובות למקבילים הפלסטינים ולא בהכרח ברור מה הולך לקרות במציאות המעורפלת.
מציאות שכזו תחייב את אגף המודיעין והשב"כ להגביר את הערנות לשינויים ואת אגף המבצעים במטכ"ל להיות ערוך לבצע העברות של כוחות מאימונים או מגזרות אחרות.

נדמה שכל הצדדים ימתינו לראות את מידת הכוונות של ממשלת ישראל והעומד בראשה לממש את קווי היסוד של התכנית ושלא מדובר פה בתהליך שנועד לשרת מערכת בחירות בישראל ובארצות הברית. דבר אחד ברור. הרמטכ"ל כוכבי התייחס לאחרונה בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה לזכרו של הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק לאתגר המדיני-פוליטי והדגיש כי בראייתו צה"ל הוא חלק מהתהליך האסטרטגי-מדיני ולא בהכרח רק שותף לתהליך האסטרטגי-אופרטיבי. תחת מסגרת זו, לא ברורה עדיין עמדת צה"ל והשב"כ בנושא ומה תהיה מידת המעורבות שלהם בכל מה שקשור ליישום תהליכים חד-צדדיים אם יתרחשו לפני הבחירות.