פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבד מול הרקטות: תושבי הדרום חשים שהמדינה הפקירה אותם לידי חמאס

      ברקע המתיחות הביטחונית בשנים האחרונות, יותר משליש מהאזרחים המתגוררים בעוטף עזה חיים בהרגשת סכנה. מחקר שבחן את תחושת המוגנות ומידת העזרה הממשלתית מעלה כי היכולת להתמודד עם מצבי לחץ נמוכה יותר בקרב הדרום מאשר בצפון. "התוצאות צריכות להדאיג את מקבלי ההחלטות"

      לבד מול הרקטות: תושבי הדרום חשים שהמדינה הפקירה אותם לידי חמאס
      צילום: יותם רונן, עריכה: ניר חן ושאול אדם

      (בווידאו: יום במרכז חוסן בשדרות)

      66% מתושבי הדרום חשים כי מדינת ישראל תומכת בהם במידה מועטה או במידה מועטה מאוד בתקופות שבין סבבי הלחימה - כך עולה ממחקר אקדמי חדש שבחן את תחושות הסכנה ואת החוסן הקהילתי והלאומי של תושבי הדרום אחרי מבצע "חגורה שחורה" ברצועת עזה בחודש נובמבר האחרון. בנוסף, קרוב ל-60% מהמשיבים טוענים כי מדינת ישראל עוזרת במידה מועטה לתושבי הדרום שחוו ירי רקטות וכ-30% מהמשיבים השיבו במידה בינונית.

      על פי החוקרים, לתחושות אלה של תמיכת המדינה בתושבי הדרום חשיבות רבה בניבוי חוסן קהילתי ולאומי. ממצאים אלו ונוספים, העולים מן המחקר שיתפרסם בקרוב, מדגימים את תחושותיהם של תושבי דרום הארץ החשופים מזה שנים רבות לירי טילים ולמצב ביטחוני מתוח.

      את המחקר ערכו פרופסור שאול קמחי, ד"ר הדס מרציאנו ופרופסור יוחנן אשל מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי, וד"ר ברוריה עדיני, מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. המחקר מבוסס על שיתוף פעולה בפרויקט מחקרי מתמשך, "מדד החוסן לישראל" של המרכז לחקר הדחק והחוסן ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. המחקר יוצג בתחילת מרץ 2020 בכנס מחקרי הגליל ה-22 שיתקיים במכללה האקדמית תל-חי.

      המחקר התמקד בשלושה נושאים: חוסן קהילתי, חוסן לאומי ותחושות סכנה. בנוסף לכך, בדק המחקר את תחושת המוגנות ומידת העזרה של המדינה לתושבי הדרום. המחקר מבוסס על שאלונים שהועבר למדגם של 508 תושבים הגרים באזור הדרום בטווח של עד 40 ק"מ מגבול הרצועה. הנתונים נאספו כשבועיים לאחר סיום סבב "חגורה שחורה". תוצאות המחקר הושוו לשני מחקרים שנעשו בישראל בנושא החוסן: מחקר החוסן בקיבוצי המועצה האזורית גליל עליון, המתגוררים בסמוך לגבול הצפון (מחקר זה נעשה בינואר 2019 בזמן גילוי מנהרות חיזבאללה) ומחקר מדד החוסן לישראל (מדגם כלל ארצי, 2018).

      ממצאי המחקר מצביעים על כך שממוצע החוסן הקהילתי של יישובי הדרום נמוך מהחוסן הקהילתי של קיבוצי הגליל העליון: 32% מדווחים ממדגם הדרום מדווחים על חוסן קהילתי נמוך, 44% מדווחים על חוסן קהילתי ברמה בינונית ו- 24% בלבד מדווחים על חוסן קהילתי ברמה גבוהה. ביישובי הצפון לעומת זאת: 22% מדווחים על חוסן קהילתי נמוך, 50% במידה בינונית ו- 27% במידה גבוהה.

      הממצאים לגבי החוסן הלאומי מראים כי 24% מתושבי הדרום, לעומת 39% מתושבי הצפון, מדווחים על חוסן לאומי נמוך, 44% מהדרום ו- 41% מהצפון מדווחים על חוסן לאומי במידה בינונית. בנוסף, 31% בדרום ו-23% מתושבי הצפון מדווחים על חוסן ברמה גבוהה.

      אחד הממצאים המדאיגים מהמחקר מתייחס לתחושות הסכנה. חלק ניכר מתושבי הדרום חיים בתחושת סכנה ברמה גבוהה ובינונית ואחוז נמוך יותר, אך לא מבוטל מתושבי הצפון גם חשים כך: 37% מתושבי הדרום אמרו כי הם חיים בתחושת סכנה במידה גבוהה ו-46% במידה בינונית ואילו בצפון: 18% ציינו כי הם חיים בתחושת סכנה במידה רבה ו-49% במידה בינונית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שככל שהנחקר גר בישוב קטן יותר כך הוא מדווח על פחות תחושת סכנה. נתון מפתיע העולה מהמחקר מצביע על כך שככל שהנחקרים מדווחים על חוסן קהילתי גבוה יותר, כך הם מדווחים על יותר תחושות סכנה וככל שהם מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר כך הם מדווחים על פחות תחושות סכנה.

      בהתייחס לתחושת המוגנות של הנחקרים בביתם (בעת מלחמה) המחקר מגלה כי ככל שהתושבים מרגישים מוגנים יותר בביתם כך הם מדווחים על חוסן לאומי גבוה יותר. לדברי החוקרים: "המחקר מראה כי ככל שרבה תחושת מוגנות בבית כך תפיסת החוסן הלאומי חזקה יותר".

      הקשרים בין מאפיינים דמוגרפיים וחוסן מראים כי ככל שהפרט דתי יותר ובעל עמדות פוליטיות ימניות יותר, כך הוא מדווח על חוסן לאומי גבוהה יותר. בדרום, גם למרחק מהגבול יש השפעה, ככל שהפרט מתגורר רחוק יותר מרצועת עזה, כך החוסן הלאומי שלו גבוה יותר.

      כשנבדקה תחושת המוגנות של הנחקרים עלה כי 27% ממדגם תושבי הדרום מרגישים כי הם מוגנים בביתם במידה נמוכה, כך השיבו גם 29% מתושבי הצפון. 24% טענו כי הם מוגנים בצורה בינונית לעומת 33% מתושבי הצפון ו-48% ממדגם הדרום ו-36% ממדגם הצפון טענו כי הם מוגנים במידה רבה.

      "התוצאות צריכות להדאיג את מקבלי ההחלטות"

      לדברי החוקרים, "המחקר מצביע על תפקיד משמעותי יותר של המשתנים הפסיכולוגיים בקביעת תחושות החוסן (תחושות סכנה, מוגנות בבית, מידת העזרה של המדינה לתושבי הדרום במהלך הסבב ובין הסבבים) בהשוואה למשתנים הדמוגרפיים. לממצא זה ישנה חשיבות מעשית: בשונה ממשתנים דמוגרפיים, שבחלקם אינם ניתנים לשינוי, ניתן לנקוט בצעדים שונים לשינוי המשתנים הפסיכולוגיים. מאמצים רבים מושקעים בשנים האחרונות למתן עזרה לנפגעי חרדה ולהגברת החוסן של תושבי עוטף עזה".

      החוקרים הסבירו כי "כחלק ממאמץ זה, הוקמו מרכזי חוסן במספר מוקדים באזור המיועדים לסייע לתושבים הן בעתות שגרה והן בזמנים של חוסר יציבות ביטחונית. על אף פעילותם החשובה מאד של מרכזי החוסן, לעניות דעתנו, אין בהם די כדי להגביר משמעותית את תחושות החוסן הקהילתי והלאומי ללא התייחסות וחיזוק תחושות המוגנות בבית והפחתת תחושות הסכנה של כלל התושבים".

      "הממצא לפיו החוסן הקהילתי במדגם הדרום גבוה באופן מובהק מהמדגם הארצי מצביע, לדעתנו, על ההשקעה הרבה של המוסדות השונים בשיפור המוכנות למצבי חירום באזור הדרום. עם זאת, החוסן הלאומי של מדגם הדרום נמוך באופן מובהק בהשוואה למדגם הארצי, בדומה למחקר בגליל העליון. בין השאר, ניתן לקשור תוצאה זו עם התחושה של תושבי הדרום שהם לא זוכים לעזרה מספקת מצד המדינה. תוצאות אלה צריכות להדאיג את מקבלי ההחלטות, בהנחה המקובלת שבעיות הביטחון באזור הדרום לא עומדות לחלוף בקרוב".

      אנשים רצים למקלט באשקלון, 13 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      חוסן לאומי גבוהה בדרום ביחס למדגם הארצי. תושבים בדרום רצים למקלטים (צילום: רויטרס)

      חוסן קהילתי מתייחס ליכולתה של הקהילה להתמודד עם מצבים של לחץ. בהתאם לכך, קהילה עם יכולת עמידה טובה במצבי דחק, תהיה בעלת יכולת התאוששות טובה יותר, בהשוואה לקהילה עם חוסן נמוך. רכיבי החוסן הקהילתי כוללים חמישה גורמים עיקריים: מנהיגות הקהילה, יעילות קולקטיבית, רמת המוכנות לשעת חירום, הקשר והזיקה למקום המגורים וטיב האמון החברתי. חוסן לאומי מתייחס ליכולת העמידה של החברה הרחבה או המדינה, לאחר חוויה של אירוע דחק. מדד החוסן הלאומי מתבסס על ארבעה מרכיבים חברתיים עיקריים: פטריוטיזם, אופטימיות, אינטגרציה חברתית ואמון במוסדות פוליטיים וציבוריים.

      חוסן לאומי הינו מושג רחב ביותר וכולל מרכיבים כמו קיימות ועמידות של החברה בתחומים מגוונים. בבסיס מדד החוסן הלאומי עומדים ארבעה מרכיבים חברתיים עיקריים: פטריוטיזם, אופטימיות, אינטגרציה חברתית ואמון במוסדות פוליטיים וציבוריים. חוסן לאומי גבוה הינו חיוני לחברה המתמודדת באופן מתמיד עם איומים וסכנות מבפנים ומבחוץ.

      תחושות הסכנה מתייחסות למידה בה הפרט תופס את היותו אישית כמו גם משפחתו כנתונים בסכנה. מחקרים רבים מצביעים על כך שתחושת סכנה נמוכה ודאגות מעטות נמצאו כבעלי קשר חיובי עם חוסן ויכולת התאוששות פוסט-טראומטית, ובעלי קשר שלילי עם תסמיני דחק. בין השאלות המופיעות במחקר: "עד כמה אתה חש שחייך בסכנה?" "עד כמה אתה חושש שבשנה הקרובה תפרוץ מלחמה בחזית הצפון? ועוד.