פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקרב על הנרטיב: המלחמה בין רוסיה לפולין על זיכרון מלחמת העולם ה-2

      המערב האיר מחדש את הזרקור על תפקידה של ברית המועצות בפלישת הנאצים אל שכנתה, ופוטין הטיל את האשמה על ורשה. פולין מצדה סבורה כי הקמפיין של רוסיה מונע מרצונה להחליש את השפעתה באיחוד האירופי. כעת, המחלוקת עלולה להאפיל על טקסי הזיכרון: "העבר משרת את הפוליטיקה"

      הקרב על הנרטיב: המלחמה בין רוסיה לפולין על זיכרון מלחמת העולם ה-2

      בימים הקרובים יתכנסו מנהיגי העולם פעמיים כדי לציין 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, מחנה ההשמדה הידוע ביותר לשמצה של הנאצים. טקס אחד נערך היום (חמישי) בירושלים, וטקס מתחרה יתקיים במחנה עצמו שבדרום פולין ביום שני הקרוב.

      שני האירועים הנפרדים מראים עד כמה סוגיית מלחמת העולם השנייה נותרה פוליטית, כשהממשלות הלאומניות ברוסיה ובפולין מנסות לנצל את הנרטיב שלהן לצרכים פוליטיים. המחלוקת בין המדינות עלולה להאפיל על טקסי הזיכרון בהשתתפות מנהיגים וניצולים לבין שישה מיליון היהודים שנספו בשואה.

      פורום השואה העולמי, יד ושם, 23 בינואר 2020 (רויטרס)
      מנהיגי העולם בפורום השואה העולמי ביד ושם, היום (צילום: רויטרס)

      "אני מפחד שזה לא עוזר לזכר השואה", אמר דריוש סטולה, היסטוריון פולני והמנהל לשעבר של המוזיאון להיסטוריית יהדות פולין. לדבריו, טקסי זיכרון כאלו צריכים להיות רגע שבו "ההווה משרת את העבר". עם זאת, הוא אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי "עכשיו העבר משרת את המטרות של הפוליטיקה העכשווית".

      בארוחת ערב שכינס נשיא המדינה ראובן ריבלין אמש במעונו בירושלים, הוא קרא למנהיגי העולם "להשאיר את ההיסטוריה להיסטוריונים". הוא הדגיש: "התפקיד של מנהיגים פוליטיים, של כולנו, הוא לעצב את העתיד".

      שאלת האשמה

      ברית המועצות שחררה את אושוויץ ב-27 בינואר 1945, אך היא גם חתמה על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית זמן קצר לפני תחילת המלחמה ב-1939, במה שמוכר כהסכם מולוטוב-ריבנטרופ. הוא כלל נספח סודי, שבו הסכימו שתי הדיקטטורות לחלק ביניהן את מזרח אירופה.

      שנתיים לאחר מכן, אדולף היטלר פנה נגד מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין ופלש לברית המועצות, מה שאילץ אותה להצטרף לשורות בעלות הברית במלחמה. מיליוני חיילים מהצבא האדום נהרגו במלחמה נגד גרמניה הנאצית, עד כניעתה.

      לאחרונה, ניסה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להטיל את האשמה בפרוץ המלחמה על פולין, בגלל כעס ברוסיה על כך שהזיכרון ההיסטורי במערב החל להתמקד יותר בתפקידה של ברית המועצות בפרוץ המלחמה ופחות בתפקידה בהבסת הנאצים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בטקס חנוכת האנדרטה בירושלים לזכר המצור על לנינגראד. 23 בינואר 2020 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      עורר זעם בפולין. פוטין, היום (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      הקמפיין הרוסי מרתיח את ממשלת פולין, הסבורה כי המניע העיקרי של פוטין הוא להחליש את השפעתה של ורשה באיחוד האירופי. פולין היא אחת התומכות הבולטות ביותר בהמשך הסנקציות על מוסקבה שהוטלה עליה בשל סיפוח חצי האי קרים מאוקראינה, והיא מתנגדת לפרויקט להנחת צינור גז רוסי באירופה. ראש ממשלת פולין מטאוש מוראוויצקי מאשים את פוטין בשקרים שנועדו להסיט את תשומת הלב מכישלונותיו הפוליטיים, כמו הרחקת ספורטאים רוסים בשל שימוש סמים.

      במקביל, פולין בעצמה נתונה לביקורת גוברת על כך שהיא מנסה להקטין את חלקם של אזרחיה בסיוע לנאצים ברצח יהודים. פוטין ובכירים רוסים אחרים טוענים שפולין, שנכבשה ב-1939 על ידי כוחות גרמניים וסובייטים, אשמים בפתיחת המלחמה. היסטוריונים במערב רואים בהאשמות הללו ניסיון ציני למזער את האחריות הסובייטית למלחמה, בזמן שבו מוסקבה מבקשת להאדיר את "המלחמה הפטריוטית הגדולה", כפי שמכונה מלחמת העולם השנייה ברוסיה, ובאופן כללי יותר את התקופה הסטליניסטית שכללה הרג המוני של מתנגדי משטר ורודנות שנכפתה על מזרח אירופה במהלך עשרות שנים של שלטון קומוניסטי.

      בימים האחרונים הגנה ממשלת פולין על ההיסטוריה של האומה, כשהיא מזכירה כיצד ממשלתה בגלות בזמן המלחמה ניסתה להציל יהודים, וציינה את הנזקים התרבותיים והכלכליים שספגה פולין לאחר שכוחות סובייטים השתלטו על שטחה בסוף מלחמת העולם השנייה.

      אלפים משתתפים בצעדת ימין קיצוני בוורשה בירת פולין נגד הלחץ האמריקני להשיב פיצויים לקורבנות השואה ב-11 במאי 2019 (רויטרס)
      אלפים בצעדה בוורשה נגד הלחץ האמריקני להשיב פיצויים לקורבנות השואה, 2019 (צילום: רויטרס)

      ישראל קיוותה להציג חזית מאוחדת בהנצחת השמדת יהדות אירופה ולהזהיר מפני סכנות האנטישמיות המודרנית, דרך משיכת עשרות מנהיגים מהעולם לפורום השואה העולמי בירושלים. במקום זאת, נשיא פולין אנדז'יי דודה החרים את האירוע ביד ושם מכיוון שבניגוד לפוטין, הוא לא הוזמן לנאום. פוטין, מצדו, לא הוזמן לטקס באושוויץ.

      בנוסף לכך, נשיא ליטא, גיטנה נאוסדה, ביטל את השתתפותו באירוע ביום שלישי, יומיים לפני הגעתו המתוכננת. מלשכתו נמסר כי הוא עסוק בפורום הכלכלי של דאבוס וכי יו"ר הפרלמנט של ליטא ייצג את הממשלה בירושלים. ואולם, ממשלת ליטא הביעה בשבוע שעבר סולידריות עם פולין ואמרה שהיא תשתף פעולה עם ורשה נגד "השקרים" של רוסיה. נאוסדה ישתתף בטקס בשבוע הבא באושוויץ בראשות דודא.

      נשיא פולין, אנדז'יי דודה במהלך מסע"ת בווילנה, ליטא 21 בנובמר 2019 (AP)
      החרים את האירוע ביד ושם. דודה (צילום: אי-פי)

      ישראל אמרה כי היא לא הציעה לדודה לשאת נאום מכיוון שארצו, שחייליה נלחמו בגרמנים בבית ובחזיתות אחרות, לא הייתה בין המדינות המשחררות במלחמת העולם השנייה. היא גם אמרה שלנשיא גרמניה ניתנה רשות לדבר כדי לקבל אחריות על פשעי הנאצים.

      עם זאת, נראה שההסבר העמוק יותר נעוץ במערכת היחסים הרגישה של ישראל עם רוסיה. האירוע בירושלים אורגן על ידי משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי ואוליגרך המקורב לפוטין. בנוסף לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו זקוק ליחסים טובים רוסיה בשל החשש של ישראל מהנוכחות האיראנית בסוריה, וכן הוא מקווה שנשיא רוסיה ישחרר את נעמה יששכר הכלואה ברוסיה בשל עבירות סמים - התפתחות שתהיה הישג עבור נתניהו לפני הבחירות ב -2 במרץ.

      במהלך ביקורו של פוטין, חנך נתניהו אנדרטה לזכר המצור הנאצי שנמשך כמעט 900 יום על לנינגרד, סנט פטרסבורג כיום. היא עיר הולדתו של פוטין.

      סערת החוק הפולני

      היחסים בין ישראל לפולין נותרו במשבר מאז אישור החוק הפולני השנוי במחלוקת ב-2018, לפיו האשמת פולין בשואה היא עבירה פלילית. החקיקה היא חלק ממאמצים נרחבים בוורשה להציג את הפולנים קודם כל כמי שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, ומניסיון להשתיק את העובדה שהיו פולנים שדרבנו את הגרמנים לרדוף ולרצוח יהודים.

      יאן גראבובסקי, היסטוריון פולני-קנדי מאוניברסיטת אוטוואה, טען לאחרונה כי פוטין "מעוות באופן ציני את ההיסטוריה", אך הוסיף כי הרשויות בפולין "במשך שנים סילפו את ההיסטוריה, איבדו כל אמון ולגיטימיות להתווכח על הנושא".

      הכנסת הפוליטיקה לסוגיה כבדת משקל זו מטרידה את ההיסטוריונים ואת ניצולי השואה. אולם היסטוריון יד ושם, רוברט רוזט, אמר כי הוא מקווה שהתדמית של יותר מ-45 מנהיגים עולם שמגיעים יחד כדי להנציח את זכר השואה תסייע להתעלות מעל מה שתיאר כ"רעש רקע מצער". לדבריו, "שימוש בהיסטוריה לכל מיני דברים הוא חלק מהעולם כיום ואנחנו כהיסטוריונים מוחים נגדו. יחד עם זאת, אם היינו מחכים שכל הכוכבים יסתדרו ושכולם יהיו בדעה אחת, לעולם לא היינו מצליחים לקיים אירוע מסוג זה".