חיסול סולימאני

    בזמן מתקפת הטילים מאיראן: חיילים אמריקנים התחבאו בבונקרים של סדאם

    שעות לפני השיגור לעבר הבסיס בעיראק קיבל צבא ארה"ב התרעה מפני המתרחש לבוא. אנשי הצוות נשלחו למקלטים שנבנו בתקופת הנשיא לשעבר, ומשם צפו בהבזקים ושמעו את הדי הפיצוצים שהסתיימו ללא נפגעים. "התחלתי לשיר לבנות שלי והייתי מוכן למות ב-100%"

    סוכנויות הידיעות
    צילום: רויטרס, עריכה: שאול אדם

    אקים פרגוסון היה בבונקר ב-8 בינואר כשהצוות שלו קיבל את אות הרדיו המצמרר: שישה טילים בליסטיים איראניים שוגרו לכיוונם. חתיכת הבטון מתחתיה תפסו מחסה במהלך המתקפה על הכוחות האמריקניים בבסיס באל-אסד שבעיראק העניקה להם הגנה מעטה אל מול הטילים. "אחזתי את הנשק שלי, הורדתי את הראש וניסיתי למצוא את המקום השמח שלי אז התחלתי לשיר לבנותיי בראש שלי", אמר הסמל האמריקני. "הייתי מוכן למות ב-100%".

    יחד עם חיילים נוספים וקבלנים אזרחיים, פרגוסון שרד את המתקפה הנרחבת ביותר על בסיס אמריקני מזה עשורים. לדברי הכוחות, היעדר הנפגעים הוא "לא פחות מנס".

    מבט מקרוב על המתחם חושף כי הבסיס פגיע למתקפות מסוג זה. שעות לפני שיגורי הטילים קיבלו החיילים התרעה מפני הטילים, בזכותה הצליחו להגיע למקום מבטחים בזמן. עם זאת, לא הייתה ברשותם מערכת הגנה מפני טילי קרקע-אוויר - צבא ארצות הברית לא בנה מבנים להגן ממתקפות כאלה בבסיס הנחשב לאחד הוותיקים והגדולים בעיראק. יושבי הבסיס היו נתונים לחסדי מטח הטילים.

    "לא פחות מנס". הריסות בבסיס האמריקני האיראן (צילום: אי-פי)

    סמוך לשדה התעופה, שברי מתכות התנפצו על הקרקע בעוד ששני אנשי צבא מדדו את פער המכתש שיצר אחד הטילים. עומקו נאמד בשני מטרים וקוטרו קרוב לשלושה מטרים. עותק חרוך של "היפה והחיה" היטלטל סמוך לקצה החור. כפכף, קלף ומעיל צבאי שרוף התגלו בין הריסות בניין מגורי מפעילי כלי הטיס הבלתי מאוישים בבסיס, שכונה באופן מקרי "כאוס". בדומה למרבית היחידות באל-אסד, בזמן נפילת הטילים הראשונים היו אנשי הצוות בעוצר בבונקרים במשך יותר משעתיים.

    המתקפה הגיעה בתגובה לחיסול של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני שבוע לפני כן. אחרי ימים של ציפייה, תגובתה של טהראן שהסתיימה ללא נפגעים התקבלה בהקלה בקרב רבים. בבסיס אל-אסד, חיילים הצליחו לנוח אחרי ימים של כוננות גבוהה. מדינות באזור בירכו על הורדת החשש מפני מלחמה אזורית בעקבות החיסול. עשרה מתוך 11 טילים פגעו בעמדות אמריקניות בבסיס חיל האוויר המשתרע על פני המדבר העיראקי. הטיל הנוסף פגע במיקום מרוחק מעבר לבסיס.

    כשליש מהבסיס נשלט על ידי ארצות הברית. הטילים האיראניים, המבוססים על מערכות הכוונה מובנות, הצליחו להחריב אתרים אמריקניים רגישים, פגעו במתחם כוחות מיוחדים ובשני מחסנים, בנוסף למתחם המגורים של מפעילי כלי הטיס הבלתי מאוישים.

    עוד בוואלה! NEWS

    המסר לישראל בהפלת המטוס האוקראיני: המלחמה הבאה תשבית את נתב"ג

    לכתבה המלאה
    הריסות אחת מהרקטות שכוונו לבסיס האמריקני (צילום: רויטרס)

    ההתרעה הראשונה הגיעה משירותי המודיעין ערב לפני המתקפה. לפי מפקדים בבסיס, כבר בשעה 23:00 ב-7 בינואר מרבית החיילים האמריקנים באל-אסד נשלחו לבונקרים, וכמה מהם אף הוטסו מהמדינה. רק אנשי צוות הכרחיים, כמו מאבטחים או מפעילי מל"טים, נותרו מחוץ למקלטים. הם הגנו מפני מתקפה קרקעית אותה צפו מפקדי הבסיס בתום שיגורי הטילים.

    הכוחות הקרקעיים מעולם לא הופיעו והחיילים הגיחו מתוך המבנים המוגנים רק עם עלות השחר, כאשר המתקפה הסתיימה בשעה 04:00 לפנות בוקר.

    ראש ממשלת עיראק עאדיל עבד אל-מהדי אמר כי בסביבות השעה חצות איראן הודיעה לו לצפות למתקפות אוויריות בגבולות מדינתו. לדברי דיפלומט ערבי ששוחח עם CNN, העיראקים העבירו את המידע לארצות הברית. אולם באותה העת האמריקנים כבר ידעו על המתקפה המתכוננת.

    הנזק שנגרם לבסיס, כפי שנצפה על ידי תמונות לוויין (צילום: רויטרס)

    הטילים הראשונים נפלו בשעה 01:34 בלילה. אחריהם הגיעו שלושה מטחים נוספים, תוך הפסקות בנות כרבע שעה. המתקפה ארכה במשך יותר משעתיים. חיילים בבסיס תיארו זאת כעת מלאה בציפייה, פחד ותחושות חוסר מוגנות.

    "אתה יכול להגן מפניהם (כוחות צבאיים למחצה), אבל אתה לא יכול להגן מפני זה (המתקפה הנוכחית)", תיאר קפטן פטריק ליבינגסטון, מפקד כוחות ההגנה של חיל האוויר, תוך התייחסות למתקפות טילים קודמות מצד כוחות חמושים. "כרגע, הבסיס לא בנוי להגן מפני טילים".

    ההריסות בבסיס בעיראק (צילום: אי-פי)

    בזמן שמתקפות הטילים המצופות התקרבו, מרבית החיילים נכנסו אל תוך מבנים מאובקים דמויי פירמידות הפזורים ברחבי הבסיס. הבונקרים האלה נבנו במהלך שלטונו של הנשיא המודח סדאם חוסיין. הקירות המלוכסנים העבים נבנו לפני עשורים כדי להסיט פיצוצים מאיראן.

    חיילים אמריקנים אמרו כי אינם בטוחים אם המקלטים מתקופתו של סדאם ישרדו את הטילים הבליסטיים, אולם הם מוצקים יותר מבונקרים תוצרת ארצות הברית שנועדו להגן מפני רקטות ומרגמות. רקטות ומרגמות קלות יחסית נמצאות בשימוש ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), ג'יהאדיסטים קיצונים וכוחות שיעיים בעיראק שבמשך שנים העמידו חיילים אמריקנים מול הכוונת. אולם, הטילים הבליסטיים האיראניים בעלי טווח רחוק הרבה יותר ונושאים מטען נפץ גדול יותר המוערך בחצי טון לכל טיל.

    הד הצעדים נשמע במעבר הצר לבונקר מתקופת סדאם. הקירות בנויים משתי שכבות - החורים הגדולים בחלקם הפנימי חושפים את הקיר החיצוני דמוי הנחושת המצויד במאווררים. בשני אזורי מגורים מרווחים נמצאים מיטות מתקפלות, מזרנים, אלונקות ולוקרים. בליל המתקפה, אחד החדרים הוסב לשירותים כשבקבוקי שתייה מפלסטיק משמשים כמשתנות.

    היעדים שהותקפו על ידי איראן במתקפה, לפני כשבוע

    לוטננט קולונל סטייסי קולמן הייתה אחת ממפקדי הצוות האמריקני שהכניס את החיילים לבונקרים. כעבור שעה וחצי במקלט, התעוררו אצלה ספקות. "ישבתי בבונקר והייתי כמו גבר, אולי עשיתי את ההחלטה השגויה (לרדת לכאן)", אמרה. "עשר דקות אחרי שאמרתי זאת לעצמי שמעתי בום בום בום בום ואמרתי שהנה התשובה שלי. כל האדמה רעדה, זה היה חזק מאוד. ידענו שהם היו קרובים".

    קולמן סיפרה כי נדמה היה שהדלתות נעו כמו גלים עם כל פגיעה שהדהדה ברחבי המקלט. אף אחד מהבונקרים בבסיס לא נפגע.

    "הבזק. בום. הבזק. בום"

    במקביל, פרגוסון היה בתוך בונקר אמריקני - חלל צפוף הבנוי מקירות בעובי 12 ס"מ ומוקף בשקי חול. הוא צפה במתקפה מתוך חריצים בין הקירות הסמוכים. "יש חור קטן בצד של המקלט וראינו הבזק של אור כתום", תיאר. "אחר כך הבנו כי בכל פעם שאנחנו רואים הבזק זה רק כמה שניות לפני שהוא (הטיל) הולך לפגוע. זה היה הבזק. בום. הבזק. בום. לא ידענו מתי זה ייעצר. ישבנו שם וחיכינו שזה הסתיים".

    אחרי המטח הראשון, כמה אנשי צוות הלכו לחפש אחר נפגעים. כשהמטח השני פגע רבע שעה מאוחר יותר, כמה נותרו בשטח הפתוח. פרגוסון שחזר כי חשש לחיילים שהיו לכודים בחוץ. "אחרי שהמטח השני נגמר, דאגתי להם שהיו בשער. אז עזבתי והלכתי ותפסתי אותם, החזרתי אותם חזרה למקלט איתנו ואז הם חיכו".

    בעת שחיכו בבסיס למתקפה קרקעית, פרגוסון יצא מהבונקר להתמודד עם מה שעתיד לקרות בהמשך. הוא תיאר כי השקיף אל תוך החושך מבין כוונות הנשק, תשוש מהלם הטילים. אולם המתקפה מעולם לא הגיעה. לדבריו, "היינו כל כך עייפים. זה היה פרץ האדרנלין הנורא ביותר אי פעם".

    רסיס מאחד הטילים ששוגר אל הכוחות ששהו בדהוכ, עיראק (צילום: רויטרס)

    כשכל החיילים הגיחו מהבונקרים רבים הלכו לעבוד ולשקם את הנזקים. הם תיארו רגשות מעורבים של הקלה ותדהמה. "זה היה סוג של נורמלי אחר כך", הסבירה קולמן. "אבל כולנו הסתכלנו אחד לשני בעיניים, כאילו כדי לשאול 'אתה בסדר?'".

    בשיחה עם CNN, כמה מהחיילים סיפרו כי האירוע שינה את נקודת מבטם על תורת הלחימה: נדיר שהצבא האמריקני נמצא נדרש לספוג אמצעי לחימה מתוחכמים, למרות הוצאתן לפועל של המתקפות המורכבות בעולם. "אתה מסתכל מסביב אחד על השני וחושב: לאן הם הולכים לרוץ? איך אנחנו עומדים להיחלץ מזה?", אמר פרגוסון, "אני לא מאחל לאף אחד להרגיש רמה כזאת של פחד. אף אחד בעולם לא צריך אי פעם להרגיש משהו כזה".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully