נשיא המדינה קיצר בארבעה חודשים את מאסרו של נוחי דנקנר

נשיא המדינה ראובן ריבלין החליט היום (שני) לקצר את עונשו של נוחי דנקנר, איש העסקים שהורשע במסגרת פרשת הרצת המניות באיי-די-בי אחזקות. על פי החלטתו של הנשיא, כארבעה חודשים מתקופת מאסרו יומרו במאסר על תנאי שיתווסף לעונש המאסר שהוטל עליו.

בהחלטה נמסר כי היא "תאפשר לדנקנר לעמוד בפני ועדת השחרורים בהקדם וזאת במקום לעמוד בפניה כפי שאמור היה, בתחילת מאי הקרוב". הנושא יעלה לוועדת השחרורים בימים הקרובים. בקשתו של דנקנר למחיקת המרשם הפלילי שלו - נדחתה.

ההחלטה התקבלה על בסיס מצבו הרפואי של דנקנר בימים אלה. זאת, לאחר שרופאים התייצבו בבית הנשיא על מנת לספק חוות דעת מקצועית על אודות מצבו של דנקנר. לפי ההחלטה, "מדובר בנסיבות רפואיות שלא עמדו בפני בית המשפט בעת מתן גזר הדין ואשר על פי חוות דעת רפואיות, הוחמרו מאוד במהלך מאסרו ומחייבות התערבות רפואית דחופה".

ריבלין החליט לקצר את עונשו של דנקנר אחרי שביום חמישי האחרון, הפרקליטות הודיעה לבאי כוחו כי החליטה לסגור את תיק החקירה נגדו, מחוסר ראיות. על מהות החשדות ופרטי החקירה מוטל עדיין צו איסור פרסום. פתיחת החקירה בעניינו הותרה לפרסום לבקשת וואלה! NEWS, ובעקבותיה הוקפאה בקשתו לשחרור מוקדם והוא הועבר מכלא מעשיהו לבית המעצר ניצן.

שר המשפטים אמיר אוחנה חתם על החנינה לפני כחודש, אולם אחרי פתיחת החקירה הפלילית בעניינו של דנקנר בחודש שעבר, התהליך הוקפא. ביום חמישי, לאחר שהפרקליטות הודיעה שהתיק נסגר, השר אוחנה חתם על החנינה מחדש. הפרקליטות התנגדה לדבר, ולמרות התנגדותה, החליט הנשיא ריבלין לאשר את מתן החנינה לדנקנר ולא להקשיב להמלצות הפרקליטות.

דנקנר החל לרצות שלוש שנות מאסר ב-2 באוקטובר אשתקד לאחר שהורשע בתרמית בניירות ערך בפרשת "הרצת" מניות איי-די-בי אחזקות. בנוסף אליו, איש שוק ההון איתי שטרום נשלח למאסר של שנתיים במסגרת הפרשה.

עונשם של השניים הוחמר באוגוסט 2018 על ידי בית המשפט העליון, לאחר שערערו על העונש שנגזר עליהם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב שנתיים קודם לכן. מנגד הגישה פרקליטות המדינה ערעור וביקשה להטיל עליהם עונש חמור יותר - וזה התקבל, בהחלטת השופטים דוד מינץ, ניל הנדל וג'ורג' קרא.

פסק הדין עוסק בהנפקת מניות איי-די-בי אחזקות בפברואר 2012. דנקנר ושטרום פעלו כך ששטרום רכש באמצעות החברה שלו, ISP, כמות גדולה מהמניות שהוצעו לציבור. בכך יצר ביקוש מלאכותי שהשפיע על מחיר המניה. החברה הצליחה לגייס באותה הנפקה 321 מיליון שקלים, מתוכם 62 מיליון נרכשו על ידי בעלי שליטה או בעלי עניין.