אמצעי הישרדותי: חיסול סולימאני ידחוק את קים חזרה לגרעין

חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בידי ארצות הברית, עשוי להביא להשלכות נוספות בזירה אחרת - פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני. מומחים התריעו כי המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן עלולה לחסל את האפשרות לפתרון דיפלומטי במשבר, מאחר שפיונגיאנג תחזק אחיזתה בתוכנית לפיתוח הנשק, שבראייתה הוא האמצעי היחיד להישרדותה.

לאחר החיסול, קוריאה הצפונית נקטה משנה זהירות. עד אתמול, כלי התקשורת במדינה שמרו על דממה בנושא. רק אתמול פורסם דיווח קצר על התקיפה ובו לא הוזכר שמו של סולימאני. רשת החדשות במדינה לא פרסמה כל ביקורת ישירה, ובמקום טענה כי סין ורוסיה מגנות התקיפה האמריקנית בשדה התעופה בבגדאד.

כך, אף על פי שפעולת החיסול עשויה להביא לרגיעה כלשהי במתיחות בין המדינות, קוריאה הצפונית עשויה להשתמש בה כדי לזכות בהכרה בצורך שלה בארסנל גרעיני כחלק מסט הכלים להתמודדות עם תוקפנות אמריקנית. פעם אחר פעם הזכירו במדינה הקומוניסטית את מותם של סדאם חוסיין בעיראק ומועמר קדאפי בלוב כדי להצדיק את שאיפותיה הגרעיניות, בטענה כי אם היו מחזיקים בנשק מסוג זה, היו נותרים בחיים וממשיכים בכהונתם.

"בקרוב, ניתן לשער, גם סולימאני יוזכר שם בהקשר זה", הסביר קו יו הואן, מומחה לצפון באוניברסיטת דונגוק בקוריאה הדרומית, המשמש כיועץ לנשיא מון ג'ה-אין. "בצפון יאמרו שהטבע ה'אימפריאליסטי' של ארצות הברית לעולם לא ישתנה, ושאין אפשרות אחרת עבורם מלבד חיזוק ההרתעה הגרעינית ושימורה לטווח ארוך".

על רקע ענייניה ויחסיה עם המערב, קוריאה הצפונית עוקבת באדיקות אחר ההתפתחויות בין וושינגטון לטהראן מאז טראמפ הודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין שנחתם בין איראן והמעצמות ב-2015. וונג אילדו, פרופסור מהאקדמיה הלאומית לדיפלומטיה בקוריאה הדרומית, כתב לאחרונה כי מאז אוגוסט האחרון פרסם העיתון הרשמי במדינה שלושה מאמרים בהם נותחה המתיחות בין ארצות הברית לאיראן. הדבר מעיד לדבריו על העניין הרב שמוצאת הנהגת המדינה המבודדת במשבר שמתנהל במזרח התיכון.

המגעים שקיימה קוריאה הצפונית עם ארצות הברית מצויים בקיפאון מאז חודש פברואר 2019, זאת לאחר שהפסגה בין מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און והנשיא דונלד טראמפ התפוצצה בעקבות היעדר הסכמות על הקלה בסנקציות בתמורה לפירוק מנשק גרעיני. בפיונגיאנג רמזו לאחרונה על אפשרות של חידוש הניסויים בפצצות גרעיניות ובטילים בליסטיים בין-יבשתיים.

קים וטראמפ הטיחו עלבונות ואיומים זה בזה, בזמן שצפון קוריאה ביצעה ניסויי נשק ב-2017, אולם אלו פסקו ב-2018, כשקים פתח במגעים דיפלומטים מול וושינגטון והשעה את תכנית הניסויים, זאת כשעלה החשש שממשל טראמפ ינקוט צעדי מנע צבאיים. ישנן הערכות לפיהן הסף אותו הציבה לעצמה פיונגיאנג ב-2019, בדמות ניסויים בנשק קצר טווח והצהרות מתגרות, הושפע מהאופן בו טהראן התנהלה בשנתיים האחרונות מול וושינגטון, לצד מאמציה לשמר את אירופה בהסכם שנחתם ב-2015.

כמה מומחים אף טוענים כי ייתכן שהחלטת ארצות הברית לא להגיב בתקיפות על הפלת המל"ט שלה בידי איראן בחודש יוני, חיזקה את ההנחה בקוריאה הצפונית לפיה אינה צריכה לחשוש מתגובה צבאית של טראמפ, כל עוד תימנע מפגיעה ישירה בחייהם של אמריקנים או בנכסים חיוניים שלה.

בדבריו לרגל השנה האזרחית החדשה, ציין קים כי אין עוד עילה לכך שארצו תהיה כבולה להקפאת התוכנית הגרעינית שלה עליה הכריזה, הקפאה אותה הציג טראמפ כאחד מההישגים המשמעותיים של מדיניות החוץ שלו. עם זאת, הוא לא סיפק שום סימן מפורש לכך שהוא עומד לנטוש לחלוטין את השיחות או לפתוח מחדש בניסויים. נראה כי השאיר את הדלת פתוחה לערוץ הדיפלומטי, באומרו כי מאמציה של קוריאה הצפונית לחזק את הרתעתה "יתואמו כראוי" בתאם לצעדי העתידיים של ארצות הברית.

לדברי דו-יואן צ'ה, מומחה לקוריאה הצפונית באוניברסיטת יונג הי בסיאול, חיסולו של סולימאני יהפוך את הצפון להססני יותר בכל הקשור לחציית אותו קו אדום מטאפורי של ממשל טראמפ - חזרה לניסויי הנשק. "החיסול מהווה אזהרה לפיונגיאנג מפני פעולה קיצונית, אחרי שנשללה ההנחה שממשל טראמפ לא ינקוט פעולה צבאית מחשש להשלכות".