ההלוויה הגדולה בהיסטוריה של איראן: סולימאני נקבר בעיר הולדתו

• מאות אלפים בטקס הקבורה בעיר הולדתו של סולימאני
• דיווח: חמינאי הורה על תגובה ישירה ומדודה
• ארה"ב לא נתנה לזריף ויזה
• גרמניה מסיגה כוחות מעיראק

מאות אלפי אנשים משתתפים היום (שלישי) בהלווית מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שהגיעה לעיר הולדתו כרמאן, שם יסתיים מסע ההלוויה הגדול בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית. לפי דיווחים מקומיים, כמה בני אדם נרמסו למוות בעת הטקס. אחד העיתונאים ציין כי מניין ההרוגים הוא 35 איש, ועוד 48 נוספים נפצעו.

מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, אמר במעמד ההלוויה כי איראן "תבעיר" מקומות הנתמכים על ידי ארצות הברית, על רקע קריאות "מוות לישראל" בקרב מאות אלפי הנוכחים בכיכר המרכזית בכרמאן. סלאמי שיבח את פעולותיו של סולימאני, ואמר שכ"שהיד", הוא מייצג איום גדול יותר על אויביה של איראן. "אנחנו ננקום ונשרוף את המקומות החשובים להם", הבטיח.

אמירותיו שיקפו את דרישותיהם של בכירים באיראן - מהמנהיג העליון עלי חמינאי והנשיא חסן רוחאני - כמו גם תומכים נוספים ברחבי הרפובליקה האיסלאמית, לפעולות תגמול נגד ארצות הברית בגין החיסול שהביא להסלמה דרמטית ברחבי המזרח התיכון. בניו יורק טיימס דווח כי חמינאי, שבכה אתמול בטקס בטהראן, הורה על תגובה מדודה וישירה, ולא דרך בעלי בריתה של הרפובליקה האסלאמית, כפי שהיא נוהגת לעשות.

בארצות הברית נערכים לפעולת התגמול האיראנית. גורמים אמריקניים ציינו בפני סוכנות הידיעות אי-פי כי איראן העלתה את הכוננות הצבאית שלה במדינה והיא נערכת לנקמה של "עין תחת עין", שתכלול ניסיון לפגוע במפקד בכיר בצבא ארצות הברית.

בזמן שלא ברור אם התזוזות האחרונות באיראן נועדו לחזק את מערכי ההגנה שלו או דווקא להיערך לפעולה התקפית, ארצות הברית ממשיכה לעבות את עמדותיה באזור. גורם אמריקני אמר כי וושינגטון צופה מתקפה "משמעותית" בתוך יום או יומיים.

המתאבלים צעקו "מוות לאמריקה" ו-"מוות לטראמפ". אחד המשתתפים, סטודנט בן 18, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "הוא רבים ראו בו אדם דגול שמוכן לשרת את עמו. צריך לנקום בו". גם רבים מהאיראנים שאינם נחשבים אוהדי המשטר כיבדו את סולימאני וראו בו גיבור בזכות עברו הצבאי בזמן המלחמה עם עיראק.

במקביל, הפרלמנט של איראן העביר חוק המכריז על צבא ארצות הברית ועל הפנטגון כעל "ארגוני טרור". זהו צעד סמלי ברובו, שמהווה מעין תשובה להחלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להכריז על משמרות המהפכה ארגון טרור באפריל האחרון.

בסימן נוסף למתיחות הגואה, הממשל האמריקני מנע משר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, אשרת כניסה לצורך דיון במועצת הביטחון של האו"ם שיתקיים ביום חמישי בניו יורק. "ארצות הברית תקבל את התשובה הנחרצת וההחלטית לשחצנות שלה בזמן ובמקום שבו היא תרגיש את הכאב הגדול ביותר", אמר שר החוץ בנאום שנשא על ההתפתחויות האחרונות באזור ששודר בטלוויזיה הממלכתית.

בין ההתפתחויות הללו היא החלטת הפרלמנט של עיראק לבקש את נסיגת צבא ארצות הברית מהמדינה בעקבות חיסול סולימאני, שבו נהרג גם בכיר המיליציות השיעיות בעיראק, אבו מהדי אל-מוהנדס, יחד עם פעילי מיליציות נוספים ועוד אנשי משמרות מהפכה איראנים.

גרמניה הודיעה היום על צמצום כוחותיה בעיראק, כש-30 מתוך 130 החיילים שלה במדינה יועברו למדינות שכנות.

אתמול פורסם בכלי תקשורת שונים מכתב שנשלח מצבא ארצות הברית לגורמים עיראקיים, שבו נאמר כי הכוחות האמריקניים במדינה - המונים כ-5,000 חיילים, שעיקר תכליתם לאמן את כוחות הביטחון ולהבטיח שארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) לא ירים את ראשו - יתמקמו מחדש במדינה בהיערכות לנסיגה. עם זאת, הפנטגון הכחיש זאת במהירות, והצבא אמר כי המכתב היה טיוטה ש"נוסחה בצורה רעה" ונועדה רק להדגיש את התגברות תנועת הכוחות במדינה.

ביום ראשון הודיעה איראן כי היא נסוגה מכל יתר המגבלות שהוטלו עליה במסגרת הסכם הגרעין. צרפת אמרה כי מדינות אירופה, שניסו להציל את העסקה, יחליטו בימים הקרובים אם להפעיל את המנגנון שיוביל לחידוש הסנקציות של האו"ם על איראן.

טראמפ אמר כי סולימאני תכנן מתקפות נגד כוחות צבא ודיפלומטים אמריקנים בטווח הזמן המידי, אך מבקריו הדמוקרטים, בהם המועמדים בפריימריז ליצוג המפלגה בבחירות בנובמבר, טוענים כי הייתה זו פעולה פזיזה שעלולה להוביל למלחמה. חלק מציינים כי החיסול נועד להסיט את העניין מהליך ההדחה נגד הנשיא במסגרת פרשת אוקראינה-גייט, שטרם ידוע מתי יגיע לפתחו של הסנאט. כמה גורמים אמריקניים הטילו ספק בהצדקה לחיסול סולימאני, ואמרו כי המידע על כך שהוא עומד להוציא לפועל תכנית נרחבת היה לא ודאי. 

עם זאת, מפקד צבא ארצות הברית, גנרל מארק מילי, אמר אתמול כי האיום היה מידי. "הייתה זו הזנחה פושעת של העם האמריקני אם לא היינו מקבלים את ההחלטה שקיבלנו", אמר אתמול.

התקיפה האמריקנית, המהלך הדרמטי ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון מאז הפלישה לעיראק ב-2003, הביאה לשיא את המתיחות בין שתי האויבות הוותיקות, שעולה בהדרגה מאז פרש נשיא ארצות הברית מהסכם הגרעין ב-2018. עד השבוע שעבר, הוא נמנע מלהגיב צבאית נגד שורת פרובוקציות שיוחסו לאיראן מאז חודש מאי, בהן פיצוץ מכליות נפט במפרץ הפרסי, הפלת מל"ט אמריקני ותקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית.

(עדכון ראשון: 8:42)