לפני כשבוע הגישה הנהלת הביטוח הלאומי, בראשות המנכ"ל מאיר שפיגלר, הצעת תקציב מנהלי למוסד על סך על 2.312 מיליארד שקלים. כשבוע מוקדם יותר אושרה ההצעה על ידי ועדת הכספים של הביטוח הלאומי. מועצת הביטוח הלאומי הייתה אמורה להתכנס פעמיים על מנת לאשר את התקציב המדובר, אולם ככל הנראה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחזיק אז גם בתיק הרווחה, לא אישר את ההתכנסויות והמהלך לא יצא אל הפועל. כעת אישור התקציב עומד לפתחה של שרת הרווחה החדשה - יפעת שאשא-ביטון.
התקציב המנהלי מתייחס להוצאות שאינן קצבאות ותכניות חברתיות כמו עלויות שכר, תרבות, רווחה, פנסיות, הדרכות, כלי רכב, דלק נסיעות לחו"ל, ביטוחים, ריהוט, הדפסות ופרסום. בשנה שעברה הצעת התקציב המנהלי עמדה על 2.112 מיליארד שקלים. כעת, לוואלה! NEWS נודע כי הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2020 עומדת על 2.328, עם גידול של 10%. הגשת ההצעה באה בצל התכניות החברתיות הרבות שתקועות בצל המשבר הפוליטי, הפעימות השלישית והרביעית בהסכם שנחתם בין ארגוני הנכים והממשלה, והגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה שמגיע ל-4%. הצעת התקציב של ועדת הכספים עומדת כיום על 2.281 מיליארד.
אל תפספס
ברשימת הסעיפים בהם נרשמו גידולים וחריגות בהוצאות התקציב, נמנים נסיעות וסיורים (15%), שי לחג (12%), יועצים באגף המחשוב (34%), גידול בתקציב למערכת המחשוב תבל (24%), תקציב תרבות ורווחה (13%), הענקת שי לחג למתנדבים (33%) הוצאות ארגון הגמלאים (21.8%), השתתפות בהוצאות כיבוד (12%) תקציב ההדרכה (46%) מרצים (22%) רכישות רכב (185%), החלפת רכב (48%), דמי ניהול של דיור (30%), שכר דירה במושכרים חדשים (200%), ייעוץ מקצועי (33%), רכישת ריהוט וציוד (37%) ורכישת מכונות משרדיות (71%).
כך, מהצעת התקציב עולה חריגה של יותר מ-200 מיליון שקלים ביחס למסגרת שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2019. 20% מהתקציב ישולמו על ידי הממשלה ו-20% נוספים על חשבון הגדלת גירעון המדינה. התפלגות ההוצאות כפי שעולה מההצעה לתקציב המנהלי לשנת 2020 מציגה כי 63% מההוצאות נוגעות להוצאות שכר, 10% ללוגיסטיקה, 9% ייעוץ לאגף מחשוב, 5% למימון פרויקט תבל שנמשך כבר שנים ללא הצלחה ורק 2.99% מושקעים בביטוח וגבייה.
הוצאות שכר מהוות תמיד חלק נכבד מהוצאות מנהליות בגופים וארגונים גדולים. לרוב, הקשר הוא חד ערכי בין כמות התקנים שיש לארגון לבין עלות השכר. במקרה הזה הקשר נשבר: הגידול בשכר גדול ביחס למספר התקנים. 10% מתוך עלויות השכר נרשמו בגידול בכוח אדם, כש-24% משויכים לתוספות שכר ישירות ו-35% נוספים הם על ביגוד, ארוחות ועוד. במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הגידול בתקציב המנהלי קשור לרפורמה בסיעוד שדרשה תוספת תקנים. על פי נתוני האוצר ההסכמות על תקנים בין הצדדים כוללים 208 תקנים שהם 10% מעלויות השכר.
מאחר שמדובר בתקציב המשכי, המשמעות העולה מהדברים היא שהממשלה תצטרך להקצות כעת כ-50 מיליון שקלים לטובת המוסד. המיליונים שהיו יכולים להיות מוקצים לשירותים חברתיים כמו תקציב לבריאות, רווחה וקצבאות יועברו למימון הוצאות העובדים וההנהלה. זאת, כאשר הגידול של 200 מיליון השקלים קורה בעת ששפיגלר מתריע כל פעם בפני קריסה של הביטוח הלאומי וגירעון הולך ומתרחב בו נמצא המוסד.
הביטוח הלאומי: "מתנהלים באחריות תקציבית"
המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד סטטוטורי ובעל זכות לקבוע את התקציב שלו באופן עצמאי, אך יחד עם זאת הוא מהווה חלק ממשרדי הממשלה השונים. הצעה זו מוגשת בזמן שמתקיים קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, הגירעון נמצא בחריגה ושירותים רבים מענפי הבריאות, הרווחה, והחינוך נמצאים בחסר של מיליארדי שקלים בתקציב ההמשכי.
בביטוח הלאומי אומרים כי הגידול בתקציב קשור לרפורמה בסיעוד, למרות שאושרו לרפורמה זו רק 208 תקנים. "תוספת התקציב בסך כ-168 מיליון שקלים, המפורטת אחת לאחת בסעיפים הרלוונטיים, אושרה על ידי ועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי לאחר 12 ישיבות בהן התקציב נבדק עד כדי 'קוצו של יוד'. התוספת העיקרית נובעת מיישום חוק הרפורמה בסיעוד בכוח אדם, הסכמים קיבוציים, מיחשוב, שטחי עבודה, לוגיסטיקה וכלי עבודה לנגישות לציבור. סעיף נסיעות וסיורים כולל הדרכות נועד להסעת אלפי מתנדבי הביטוח הלאומי לימי הכשרה והדרכה בארץ, בסיעוד ומניעת אובדנות".
עוד נמסר כי "הביטוח הלאומי מנהל פעילות תקציבית של כ-320 מיליארד שקל בעוד ההוצאות המינהליות תפעוליות שלו (ללא כוח אדם), נמוכות מ-900 מיליון שקלים, כלומר פחות מ- 0.3%, וזה מעיד יותר מכל על האחריות התקציבית ויעילות תפקוד הביטוח הלאומי".