חיסולו של קאסם סולימאני אינו בגדר הפתעה דרמטית במזרח התיכון רצוף ההפתעות. לא לחינם כינה אותו המנהיג העליון עלי חמינאי "השהיד החי". גם הוא ידע שסולימאני הוא בן מוות. מפקד גיס אל-קודס לא הפסיק להתגרות בישראל ובארצות הברית ובניגוד למחוללי טרור כמו עימאד מורנייה, חברו הטוב, או אוסאמה בן לאדן, אל-בגדאדי וכו', לא התנהל כמבוקש.
הוא לא הסתתר או חי במערה, להיפך. הוא הרבה לנוע ברחבי האזור בפנים גלויות, כשהוא חשוף אפילו לכלי התקשורת ומנסה להפגין נוכחות, להראות מפקד מהו. בכל מקום היה צץ, מעודד, תומך, פעם היו אלה המליציות השיעיות בעיראק, פעמים אחרות כוחות חיזבאללה בסוריה או המורדים החות'ים בתימן.
כזה היה האיש. מלא ביטחון עצמי, כמעט על גבול האופוריה והשאננות ובסופו של דבר הוא שילם את מחיר השאננות הזו. מכאן שההפתעה היחידה היא שהחיסול בוצע רק כעת, 21 שנים לאחר שמונה סולימאני לעמוד בראש "כוח קודס" במשמרות המהפכה והפך להיות לאחד האנשים הדומיננטיים ביותר במזרח התיכון אם לא החשוב שבהם.
אל תפספס
ולא שלא היו הזדמנויות. בעבר היה זה הנשיא ג'ורג' וו. בוש שסירב לאשר פעולה שאמורה הייתה להסתיים בחיסולם של שניים, עימאד מורנייה וקאסם סולימאני, מתוך חשש מההשלכות מרחיקות הלכת של פגיעה במפקד איראני בכיר כל כך. הנשיא ברק אובמה אפילו לא ניסה, לאחר שהוביל את מדיניות ההתקרבות לאיראן במשך שנות כהונתו ואפשר בעצם לסולימאני וחבריו ממשמרות המהפכה להשתולל ברחבי האזור ולהקים שלוחות איראניות במדינות כמו תימן, עיראק, לבנון כמובן עם השפעות על רצועת עזה והגדה המערבית.
חיסולו של סולימאני מותיר חלל עצום בצמרת האיראנית ובכל הקשור למדיניות "ייצוא המהפכה" האסלאמית שהמשטר דוגל בה מרגע המהפכה באיראן ב-1979. יקומו לו יורשים, השאלה אם יהיו כריזמטיים כמוהו, סמכותיים ובעלי מעוף. קשה לראות מישהו עם חזון פרוע כל כך כמו זה של סולימאני, שפעל ללא לאות, ולא סתם, למען ביטחונה של איראן - אלא עם מטרה גלויה - להפוך אותה לאימפריה המשתרעת משטחה ועד לים התיכון, עם זרועות באזור המפרץ ובאב אל-מנדב. קשה לחשוב על מישהו שיהיה בעל תעוזה כמו זו של סולימאני שיזם מתקפת כלי טיס בלתי מאוישים וטילים על תעשיית הנפט הסעודית מתוך הנחה ברורה שהאמריקנים והסעודים לא יעזו להגיב. והוא אפילו צדק.
הבעיה של סולימאני שהוא השתין גבוה מדי, ממקפצה גבוהה מדי, לתוך הבריכה הקטנה והרדודה של האזור. גם אחרי ההתקפות בסעודיה, סולימאני לא נעצר: הוא ניסה להרחיב כל הזמן את הברחות האמל"ח לעיראק, סוריה ולבנון, לפזר מליציות פרו-איראניות בסוריה ועיראק והיה לו חלק משמעותי בהחלטה של חיזבאללה ושל ממשלת עיראק לדכא את ההפגנות העממיות, מתוך חשש למעמדה של איראן. לא לחינם נצפו מפגינים בבגדאד רוקדים משמחה בעקבות החיסול. האיש עצמו עודד את הכוחות העיראקיים לדכא בכוח מסיבי את ההפגנות.
אבל גם לא צריך לצאת בחגיגות וריקודים, לפחות לא בחוצות ירושלים ווושינגטון. בעבר כאשר חיסלה ישראל את מזכ"ל חיזבאללה עבאס מוסאווי ב-1992, היורש שלו היה בחור צעיר בן 33 שלא רבים הכירו, חסן נסראללה (בישראל טוענים עד היום שסולימאני חיסל את ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה מוסטפא בדר א-דין, יורשו של מורנייה, בגלל שסרב לשעות להוראותיו). איראן על מנת לייצר הרתעה תחפש דרך להגיב. כדיי להבהיר לאמריקנים שהם אינם חוששים מעימות ושפעולה שכזו אינה יכולה לעבור ללא תגובה.
ויש כאן גם את האלמנט האישי. סולימאני, בן 63 במותו, נחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון חמינאי. הוא בן למשפחה ענייה שהעריץ את האייתוללה חומייני עוד לפני המהפכה באיראן והצטרף למשמרות המהפכה בשנה הראשונה להקמתם. כלומר, הוא סמל של ממש מבחינת המשטר ואינו רק עוד "קצין בכיר". הוא יישם את מדיניותו של חמינאי שלא הסתיר את חיבתו אליו וניתן לשער שהגורם האישי יגרום כאן למוטיבציית יתר של חמינאי והמשטר האיראני, לנקום באמריקנים. על פי התגובה הראשונה מלבנון, אין בכוונת חיזבאללה לתקוף את הישראלים בגין החיסול. גם הם מבינים שמדובר במלחמה שלא כדאי להם להצטרף אליה כל כך מהר. אך פיגוע כזה או אחר ביעד אמריקני בהחלט בא בחשבון. סולימאני, יחד עם מורנייה בזמנו, נחשבו למומחים של ממש בתחום הזה ומן הסתם היורש של סולימאני יקבל משימה ברורה- לבוא בחשבון עם האמריקנים ובמהירות.
