בעת שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין מציין שני עשורים בשלטון, הוא מתגאה בהישגיו אך שומר על עמימות בעניין עתידו הפוליטי - שתיקה שמתדלקת השערות פרועות לגבי כוונותיו.
מתחילת כהונתו, ב-31 בדצמבר 1999, פוטין מכוון לתחיית גדולתה של רוסיה בעולם, קדמה תעשייתית, ייצוא חקלאי משגשג וצבא מתקדם. ביום כניסתו לתפקיד, הנשיא הראשון של רוסיה בוריס ילצין פרש מתפקידו וסלל את הדרך להכתרתו של קצין הקג"ב לשעבר כיורשו.
המבקרים מאשימים את פוטין בביטול חירויות העידן הפוסט-סובייטי לטובת ביסוס שליטה הדוקה על הזירה הפוליטית, דחיקת האופוזיציה לשוליים ורמיסת התקשורת. הם רואים בו את האחראי למתח עם המערב לאחר שרוסיה סיפחה לשטחה את חצי האי קרים מידי אוקראינה ב-2014, מהלך שחיזק את כוחו אך הוביל לסנקציות מצד ארצות הברית ואירופה.
לדברי אנדריי קולסניקוב, חוקר במרכז קרנגי מוסקבה, "פוטין עצר את ההתפתחות הנורמלית של רוסיה כשוק כלכלי נורמלי וכדמוקרטיה פוליטית נורמלית", והפך את המדינה ל"מחבלת גלובלית".
אל תפספס
פרשני הקרמלין מנסים לחזות מה יקרה לאחר שכהונתו הנוכחית בת שש השנים של הנשיא תגיע לסיומה ב-2024. הם מסכימים על דבר אחד: פוטין, המנהיג בעל הכהונה הארוכה ביותר מאז הדיקטטור הסובייטי יוסיף סטאלין, ככל הנראה ימשיך לנווט את המדינה.
פוטין בן ה-67, חובב כושר מושבע, בכשירות טובה כדי להישאר בתפקיד. הוא מתרגל ג'ודו באופן קבוע, גולש סקי ומשחק הוקי קרח. הוא שומר על הפופולריות שלו, למרות שחיקה בעקבות סיפוח חצי האי קרים, חוסר שיפור בתנאי המחיה, העלאת גיל הפרישה ואתגרים מקומיים נוספים.
הנשיא יכול להשיג בקלות את אישור הפרלמנט כדי להיפטר ממגבלותיו, אך מרבית הפרשנית צופים כי הוא ינקוט בגישה פחות ישירה. כבוגר לימודי משפטים, הנשיא הרוסי מעדיף שיטות עדינות יותר בעזרתן יוכל להציג חזות דמוקרטית.
מוקדם יותר החודש, פוטין רמז על שינויים אפשריים בחוקה כדי לפזר מחדש את הכוח בין הנשיא, הקבינט והפרלמנט. הוא לא פירט איזה שינויים ייעשה, אך ההצהרה עשויה לרמז על כוונתו לקצץ בכוחה של הנשיאות ולהמשיך לשלוט במדינה כראש ממשלה.
יש גם אפשרויות נוספות. כך, לדוגמה, מנהיג הוותיק של קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, התפטר במפתיע והעלה לשלטון את בן טיפוחיו. נזרבייב בן ה-79 החזיר את אחיזתו בשלטון כשהבטיח את תפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי.
קיימת אפשרות דרמטית נוספת: רבים בבלארוס השכנה חוששים כי הקרמלין עשוי לפעול למיזוג מלא של שתי חברות ברית המועצות לשעבר - מהלך שיאפשר לפוטין להפוך למנהיג מדינה מאוחדת חדשה. כשנשאל לאחרונה אם הוא שוקל זאת, פוטין התחמק מתשובה. כל אחת מאפשרויות אלה טומנת בחובה סיכונים אדירים.
קרע באליטות
לאחר שמונה שנים כנשיא, פוטין עבר לכיסא ראש הממשלה בין השנים 2008-2012 בעקבות החוק המגביל שתי כהונות רצופות ואת מקומו תפס דמיטרי מדבדב. פוטין המשיך לנהל את העניינים בתקופתו של מדבדב, שבצייתנות התפטר מתפקידו לאחר כהונה אחת. הנשיא הרוויח מעזיבתו ופעל להרחבת הכהונה הנשיאותית לשש שנים. ב-2011 מתח ביקורת חריפה על החלטתו של מדבדב לאפשר לאו"ם לאשר מתקפה מערבית אווירית בלוב שסייעה להפלתו של הדיקטטור מועמר קדאפי והובילה את המדינה לכאוס.
ברוסיה, הודעתו של פוטין על חזרתו לנשיאות הציתה מחאות ענק בין השנים 2011-2012 וגרמה לקרע בקרב האליטות. יועציו של הנשיא חשדו כי כמה מסגניו של מדבדב עודדו אותו להישאר לכהונתה שנייה ודרבנו את ההפגנות.
הצהרתו של פוטין החודש על שינוי אפשרי בחוקה שיגביל שתי כהונות בלבד לנשיא פורשה כרמז לכך שהוא שוקל ליצור עבור עצמו תפקיד חדש, בעת שיקצץ בסמכויותיו של יורשו. אם הוא ייבחר להתמנות לראש הממשלה עם שליטה נרחבת יותר, עלולים לצוף איומים נוספים.
באמצעות הסמכת רוב בפרלמנט למנות את ראש הממשלה, פוטין עשוי להפוך לפגיע יותר כיוון שיהיה תלוי במפלגה השולטת. בעת ששיעורי התמיכה בפוטין נותרו גבוהים, הפופולריות של המפלגה הגדולה במדינה, "רוסיה המאוחדת", צנחה.
מיזוג עם בלארוס לטובת יצירת תפקיד הנהגה חדש טומן בחובו סיכונים גדולים עוד יותר. האפשרות צפויה לרגש כמה רוסיה שחולמים על תחיית תהילת האימפריה, אולם מנגד תוביל להתנגדות מצד אזרחי בלארוס ומדינות המערב.
נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, המכהן יותר מרבע מאה, התחייב לשמר את עצמאותה של החברה לשעבר בברית המועצות. בעוד שהקרמלין הפעיל עליו לחץ באמצעות העלאת מחירי החשמל וקיצוץ בסובסידיות, לוקשנקו נותר נחוש ואף הזהיר לאחרונה שניסיונותיה של מוסקבה להשתלט על מדינתו עלולות להוביל למלחמה עם נאט"ו. "האינטרס של לוקשנקו הוא להיות הדיקטטור של המדינה שלו, לא אדם שיהיה תלוי ברצונו של פוטין", אמר החוקר קולסניקוב.
עמימות עד הרגע האחרון
פוטין צפוי להסתיר את כוונותיו עד הרגע האחרון. "לחוסר הוודאות הזה יש יתרונות - אפשר לגרום לקבוצות בעלי אינטרסים לפעול זו נגד זו", הסבירה יקטרינה שולמן, אנליסטית פוליטית בכירה במוסקבה. "אבל זה לא יכול להימשך זמן כבר מאחר ומצב זה מעורר קרבות פנימיים בתוך האליטות".
שולמן ציינה כי הקרמלין עשוי להקדים את הבחירות, המתכוננות בשלב זה ל-2021, בטרם צניחת שיעורי התמיכה. לדבריה, "חשוב שיהיה רוב נאמן בפרלמנט. הדרך להשיג זאת היא שאלה מורכבת".
לטענתה, האפשרות הסבירה ביותר היא להידמות לקזחסטן. היא אמרה כי הישארות בשליטה לצד חלוקת סמכויות עם יורשו תאפשר לפוטין להשפיע על קרב הירושה בין סגניו. "הקשיים במודל הירושה היא שכל הכוח שמושקע בנשיא הנוכחי בלתי ניתן להעברה לאף אדם אחר", הסבירה שולמן. "אך אם השליטה תחולק מחדש, אפילו חלקה, יהיה קל יותר למקבלי ההחלטות להסכים על זהותו של היורש הפוטנציאלי".