הרמטכ"ל אביב כוכבי נשא בשבוע שעבר נאום בכנס לזכרו של אמנון ליפקין-שחק במרכז הבינתחומי בהרצליה, בו התייחס לאיומים השונים הנמצאים על סדר היום הביטחוני של מדינת ישראל. בדבריו, נתן כוכבי דגש לתכניות צה"ל להתמודדות עם אותם איומים ולתכנית הרב שנתית שטרם תוקצבה. זו גם הייתה עבורו הזדמנות יוצאת דופן לשלב מסרים לציבור הישראלי בעניין מוכנותה של המדינה למלחמה עם תרחישים קיצוניים, כאלה שיגבו מחירים כבדים בהרס, פצועים והרוגים.
בפתח נאומו התייחס כוכבי לאיומים מרצועת עזה: מצד אחד יש ירידה בכל הפרמטרים של הטרור בשנה האחרונה, אך יש ביקורת ציבורית על המשך שיגורי הרקטות. גם כשהן לרוב מיורטות, הן גורמות להפעלת מערכת צבע אדום ולבהלה וחרדה בעיקר בקרב הילדים והנוער. "התחושה היא שאין מספיק תחושת ביטחון... זו אחריות שלי, שלנו, להעצים את תחושת הביטחון", אמר הרמטכ"ל. עם זאת, הבהיר: "הביטחון קודם לתחושת הביטחון".
לאווירה הנפיצה בכל הזירות תרמו דבריו על החרפת האיומים על ישראל, בהם היקף הרקטות והטילים, ראשי הקרב, והטווח והדיוק המשתפרים. מנגד, ציין כוכבי את רמת המוכנות של צה"ל למלחמה במעגלים השונים, כולל נהלי קרב לאפשרות שיתפרצו עימותים בצפון ובדרום.
אל תפספס
בנאומו הוכיח הרמטכ"ל כי בצה"ל עדיין מתלבטים בין הגישה הפתוחה, זו שהוביל בזמנו מפקד פיקוד העורף לשעבר, אלוף במיל' יאיר גולן, לבין הגישה השמרנית שהוביל אלוף יואל סטריק, מפקד פיקוד העורף בעבר. בעוד גולן העדיף לספר הכול לציבור כולל פרטים בעניין היקף הטילים שיש לאויב, מידת ההרס הצפויה במלחמה ומספר ההרוגים והאזרחים הנפגעים, סטריק נהג בגישה שתמנע יצירת בהלה בקרב ציבור.
עושה רושם שמפקד פיקוד העורף הנוכחי, אלוף תמיר ידעי, שעוסק באתגר בשלוש השנים האחרונות, מנסה בהתבטאויותיו ובמדיניות אותה הוא מכתיב לפקודיו למצוא את עמק השווה בין שתי הגישות. מחד לעדכן את הציבור במגמות ובהערכות כדי שלא יופתע מתרחישי קיצון, ומנגד פחות לעסוק בתיאור מדויק של ההרס ומספר ההרוגים.
הרמטכ"ל בכל אופן, ברר את מילותיו בקפידה. "במלחמה הבאה, מלחמה בצפון או מלחמה עם חמאס, עוצמת האש על העורף תהיה גדולה. אני מסתכל בעיניים לכל האנשים ואומר: עוצמת האש תהיה גדולה. צריך להכיר את זה. צריך להתכונן לזה. צריך להתכונן לזה צבאית. צריך להתכונן לזה מבחינת הרשויות האזרחיות וצריך להתכונן לזה גם מנטלית", הדגיש כוכבי בנאומו ביום רביעי. בין היתר, ייחס חשיבות רבה לטילים המדויקים שבידי האויב ומאות הטילים שהצליחו האיראנים לפתח ולייצר באופן שהם מאיימים על ישראל.
הרמטכ"ל הרכיב מענה לאיומי הרקטות והטילים השונים במסגרת התכנית הרב שנתית "תנופה", אותה הגדיר כ"חופת הגנה במספר שכבות עם אמצעים מתקדמים". יחד עם זאת, ממשלת המעבר לא אישרה את התכנית לצה"ל. בהתייחס לעובדה כי התמודדות מדינת ישראל עם איומים אלה לא תהיה רק בתחום הצבאי, אמר הרמטכ"ל: "אנחנו נדרש לחוסן לאומי. כל מי שיש לו השפעה על החוסן של העם יפעל את פעולתו. חוסן לאומי הוא מכפיל חיובי עבור צה"ל ומכפיל שלילי עבור אויבנו". אם זה לא היה ברור, אז החוסן הלאומי יבוא לידי ביטוי במראות ההרס וההרוגים שיעלו מפגיעת מתקפות הטילים באזורים מאוכלסים בישראל, בעוד מערכות ההגנה האקטיביות לא יצליחו למנוע אותן.
לאור זאת, מפקד פיקוד העורף פועל לקידום פתרונות גם בנושא המיגון הסטטי שיידרש כאשר שאר המערכות לא יעבדו. רק בשנת 2019 בוצעו 1,246 ביקורות של פיקוד העורף במקלטים ציבוריים, מוגנו שישה מוסדות חינוך בצפון, החלה בנייה של שלושה מתוך שמונה מקלטים ציבוריים במגזר הדרוזי והנוצרי והסתיים תכנון מיגון לעשרים מוסדות חינוך. במסגרת תכנית "מגן לצפון", שופצו 800 מקלטים, 400 מתוכם בשנה האחרונה. המבנים ברמת הגולן עברו סקירה ובחינה מחודשת בהתאם לאיומים ולאחרונה הסתיים שלב א' של מוסדות החינוך. בתקופה הקרובה ימוגנו מוסדות נוספים במועצה האזורית מטה אשר בגליל המערבי.
איום הטילים המדויקים מאיראן
כמו כן, נבנים מקלטים נוספים בעין-קינא ובוקעתא, גוש חלב, פסוטה, ומג'דל שמס. עם זאת, לתכנית חסר תקציב של מיליארדי שקלים להשלמת הפערים בנושא המיגון בצפון הארץ. עד כה מוגנו עשר תשתיות לאומיות ובשנת 2019 הסתיים תכנון מיגון של שבעה אתרי תשתיות לאומיות ושלושה מהם נכנסו לביצוע. בנוסף, אלוף ידעי האיץ מיפוי דיגיטלי של כלל היישובים, המועצות והערים ברחבי הארץ בנושא המיגון כדי לייעל את תהליך קבלת ההחלטות במצבי החירום, כמו למשל אילו אזורים לפנות או היכן למקם צוותי חילוץ בגלל פערי מיגון. ההערכה היא שברבעון הראשון של שנת 2020 הפרויקט יסתיים.
תחום נוסף בו טיפל ידעי היה הרגולציה שעיכבה באופן משמעותי את בניית המקלטים והממ"דים. מחלקת מיגון בפיקוד העורף פתחה לאחרונה אתר אינטרנט שמאפשר הגשת תכניות ומתן אישורים הנדסיים למקלטים ומרחבים מוגנים, כולל מידע על תקנות, מפרטים והנחות לאזרחים. תהליך שארך בעבר כחודש, אורך כיום בין ארבעה לשלושה ימים בממוצע. בנוסף לכך, כדי לקדם את ההתמודדות עם פערי המיגון, משתלב פיקוד העורף בתכנון התחדשות עירונית ותהליך התמ"א.
איום הטילים המדויקים מצידה של איראן נמצא במגמת התפתחות. הרפובליקה האסלאמית מתאמצת, באמצעות הברחות דרך עיראק לסוריה ומשם ללבנון, להעביר טילים ורקטות מדויקים. זאת במקביל למאמצי חמאס לפתח או להשיג טילים מדויקים שיאיימו על עומק מדינת ישראל. איום נוסף מגיע מכיוונה של עיראק. רק בשבוע שעבר רמז כוכבי לקהילה הבינלאומית כי "אנחנו לא יכולים שהמצב הזה יעבור בלי טיפול".
לשם כך בפיקוד העורף בפרט ובצה"ל בכלל, עסוקים בניתוח האיומים ובהרכבת תכנית פעולה ותוספת מיגון לטווח שנע בין חמש ל-15 השנים הקרובות. בתוך כך, באמצע שנת 2020 אמורה מחלקת המיגון של פיקוד העורף לבצע סדרת ניסויים לפריטי מיגון חדשים בעורף כשבמקביל נבחנים פתרונות הנדסיים חדשים ותקנות חדשות.
