פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ למח"ש: אם יש תלונה ששוטר היכה אזרח - צריכים לחקור

      שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על התנהלות המחלקה בטענה כי לא בדקה כראוי תלונה על שוטר שהיכה וקילל אזרח בירושלים. במח"ש סברו כי אין חשד לפלילים, אך השופטים המליצו לה לבחון את הנושא מחדש. השופט הנדל: "אף משטרה לא פועלת כך בכל העולם"

      בג"ץ למח"ש: אם יש תלונה ששוטר היכה אזרח - צריכים לחקור
      צילום: תאגיד כאן 11, עריכה: שאול אדם

      (בווידאו: בג"ץ דן בעתירתו של ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב נגד ההחלטה להסגירו לארה"ב)

      בג"ץ מתח ביקורת על התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שלא בדקה כראוי תלונה על אלימות של שוטר, בטענה שאין חשד לפלילים, והמליץ לה לבחון אותה מחדש. "המבחן הוא כזה, שאם יש תלונה כי אזרח היכה שוטר, אותן הפעולות שצריכות לבדוק מיהו האזרח הזה, תעשו זאת גם במקרה ההפוך - כששוטר מכה אזרח. צריכים לחקור את זה ולבדוק את זה", אמר השופט ניל הנדל בדיון אתמול (רביעי) והורה למדינה להשיב בתוך מאה ימים לעתירה נגד סגירת התיק.

      תושב ירושלים חיים איינהורן עתר נגד החלטת מח"ש לסגור את התלונה שהגיש בגין תקיפה שעבר על ידי שוטר. בתלונתו תיאר איינהורן כי בינואר 2017, בשעה שנכנס לבניין ראה קבוצת נערים שעקפו אותו, ואחריהם הגיעו שוטרים על סוסים. לפי תלונתו, אחד השוטרים ירד מהסוס, הלך לכיוונו והחל להכות אותו ללא סיבה ולקלל אותו. התקרית אירעה לאחר הפגנה שנערכה באזור סמוך, שלא היה לו קשר אליה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      סגרו את התלונה בעילת "חוסר התאמה למסגרת הפלילית". משרדי מח"ש בירושלים

      לדברי איינהורן, השוטר המשיך לאחר מכן בדרכו מבלי לעכב אותו. יומיים לאחר מכן הוא הגיש תלונה למח"ש, ובין היתר העביר תמונות ומידע על מצלמות אבטחה המוצבות באזור, וכן פרטי התקשרות לעדה שלדבריו שיכלה לסייע. אך בחודש יוני 2018 הודיעה מח"ש כי החליטה לסגור את התלונה בעילת "חוסר התאמה למסגרת הפלילית", וגם ערר שהגיש נדחה בחודש שלאחר מכן.

      מחומר החקירה עלה כי למתלונן לא הוצגו תמונות של שוטרים המוצבים באזור, על אף שאמר כי יוכל לזהות את השוטר. עוד עלה מחומר החקירה כי העדה לא תושאלה וכי מצלמות האבטחה לא נבדקו.

      בעקבות זאת, עתר איינהורן לבג"ץ באמצעות הוועד נגד עינויים. המדינה דחתה את הטענות ואמרה כי הערר נבחן בקפידה על ידי "הגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה, ובראשם המשנה לפרקליט המדינה, ונמצא כי אין בחומר הראיות כדי לבסס חשד בפלילים המצדיק את המשך החקירה, ולפיכך הוחלט לסגור את התלונה בטרם השלמת החקירה". עמדת המדינה היא כי לא נפל פגם בהחלטה, שיש בו כדי לערב את בית המשפט העליון.

      שופטי בית המשפט העליון, ניל הנדל, אורי שהם וג'ורג' קרא בהחלטה בעניין ריקו שירזי, 13 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ')
      "אף משטרה לא פועלת כך בכל העולם". שופטי בג"ץ (צילום: נועם מושקוביץ)

      בדיון שנערך אתמול בבג"ץ תהו השופטים כיצד לא עולה מהתלונה חשד לפלילים ומדוע השוטר לא נחקר. "אתה חושב שהתלונה על פניה לא מגלה עבירה פלילית?", שאל השופט הנדל את נציג המדינה, עו"ד רן רוזנברג, שהשיב כי השאלה היא אם יש ראיות שמבססות עבירה. "זה דבר חמור שמישהו אומר ששוטר היכה אותו. אולי השוטר לא היכה אותו, אולי בנסיבות התקיפה יש הגנה, אך יש לבדוק", אמר הנדל.

      השופט עוזי פוגלמן אמר כי "אם ניקח את הטקסט לפי התלונה עצמה, על פניו היא מגלה עבירה לכאורה. לכן יש לשאול את השוטר מה היה". פוגלמן הוסיף כי "הוא יכול לומר שלא היו דברים מעולם או שהוא רדף והעותר הכשיל אותו, איני יודע".

      בנוגע למצלמות האבטחה, מתח הנדל ביקורת על כך שכלל אינן נבדקו בטענה שהעותר אמר כי לא ניתן להבין מהן מה אירע. "איך אדוני יכול לקבוע זאת בלי לראות זאת? אנו לא חיים מפיו. אני לא מבין את השיטה כאן, אף משטרה לא פועלת כך בכל העולם", אמר הנדל. נציג המדינה השיב כי כיום אי אפשר לאתר את החומרים בשל הזמן שחלף, והנדל שאל אותו כיצד הוא יודע זאת. "מח"ש גרמה נזק ראייתי ועכשיו העותר צריך לסבול מזה? אני לא מבין את החשיבה הזו, העותר אשם בכך?", תהה הנדל.

      השופטים קבעו: "לא חקרתם כמו שצריך"

      מעבר לכך, מתחו השופטים ביקורת על כך שהשוטרים שהיו באזור לא תושאלו. השוטרים אף דחו את טענות נציג המדינה, כי לא ניתן כיום לבחון את החומרים בשל הזמן שחלף. לבסוף קבעו השופטים כי על המדינה להשיב מדוע התיק לא יוחזר להשלמות חקירה, וציינו כי הזמן שניתן ארוך כדי לאפשר להם לפעול בהתאם להערות בית המשפט. "אני סבור כי לא חקרתם כמו שצריך, לא חוקרים את זה על בסיס משהו שהעד אומר", אמר השופט הנדל. "דבר ידוע שמתלונן בתיק יכול להביא הרבה דברים, בחלק הוא מדייק ובחלק לא".

      עו"ד נועה לוי, ראש פרויקט משטרה בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מסרה בעקבות ההחלטה כי "שופטי בג"ץ הבהירו למדינה היום כי לא יתקבל עוד המצב הנפוץ של סגירת תיקים על ידי מח"ש, מבלי שינקטו פעולות חקירה מינימליות ויאספו ראיות". עו"ד לוי הוסיפה כי "אנו מקווים שבעקבות הצו, מח"ש תשלים את החקירה בתיק של איינהורן, וכי המסר שהעביר בית המשפט היום ייקלט במערכת, שנועדה לאכוף את החוק על שוטרים ולהגן על אזרחים".