פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משחק כפול: חמאס מאפשר ל"סוררים" לשגר רקטות כדי לשחרר קיטור

      הכינוי שניתן לאלו שאינם סרים להנהגת חמאס בעזה, נועד כדי לאפשר את המשך תהליך ההסדרה מול הארגון. בעוד שגורמים בכירים טוענים כי בארגון מתנגדים לתופעה המערערת את יציבותו - אחרים טוענים כי חמאס מאשר את פעילותם של הגורמים האלימים, בקריצת עין

      משחק כפול: חמאס מאפשר ל"סוררים" לשגר רקטות כדי לשחרר קיטור
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: שאול אדם

      המילה "סוררים" היא המצאה ישראלית שנועדה להגדיר בעיה ישראלית-פלסטינית כדי לסייע לדרג המדיני וצה"ל להסביר לציבור את המציאות הביטחונית ברצועת עזה, באופן שאינו מחייב תמיד להגיב בעוצמה צבאית. כל זאת, כדי להמשיך בתהליך ההסדרה עם הנהגת חמאס בתיווך מצרים, קטאר ומדינות נוספות, חרף הקולות הפלסטינים הקוראים להמשך ההתנגדות האלימה.

      "סוררים", לפי הגדרת גורמים במערכת הביטחון, אלו משגרי הרקטות בעזה, שאינם סרים למדיניות הנהגת חמאס ופועלים כדי להתנגד לישראל באלימות ובטרור. מרביתם פורשי הזרוע הצבאית של חמאס, פורשי הגי'האד האסלאמי או חברי חוליות טרור קטנות מאוד בעלות נגישות לרקטות ואמצעי לחימה.

      עוד לפני הסיכול הממוקד של מנהיג הזרוע הצבאית של הארגון אבו בהאא אל-עטא, בחר הדרג המדיני בהמלצת צה"ל לא להגיב בחריפות נגד אותם "סוררים", אלא לבחור בהעברת מסרים מאיימים באמצעות מתווכים להנהגת חמאס. זאת, כדי לנסות ולהניע אותם לפעולה נגד אותם פעילי טרור.

      לוחמי חמאס מתפללים במהלך תצוגה צבאית נגד ישראל בדרום רצועת עזה ב-11 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      בצה"ל מקפידים לברור היטב את המטרות. לוחמי חמאס (צילום: רויטרס)

      משלא נענו, החלו בצה"ל לבצע תקיפות נגד מטרות חמאס שחלקן כולל רכיבים מעל הקרקע ומתחת לקרקע לאורך הרצועה. לרוב היה מדובר במתקני אימון, תשתיות של יחידת העילית של חמאס א-נוחבה ועמדות תצפית. תקיפות אלה לרוב מעוררות ביקורת בקרב הציבור, שטוען כי מדובר בהפצצת עמדות פח ריקות, שקי חול, אמצעים טכנולוגיים פשוטים שהותקנו על עמודים ותרנים וכן אתרי יצור תחמושת.

      תחת אותה מדיניות, בצה"ל מקפידים בתגובה לשיגורי הרקטות לברור היטב את המטרות לפני התקיפה, ובכך להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים ובתשתיות אזרחיות, אך גם מפגיעה במחבלים. זאת, כדי לא לגרור את חמאס לתגובה שתביא להסלמה במציאות הביטחונית ולפגיעה בתהליך ההסדרה.

      משחק כפול

      מעבר לגדר, בצד הפלסטיני, רוב הזמן אין לקיחת אחריות פומבית על אותם שיגורי רקטות מאחר שבחירת המטרות, וכן האופן שבו צה"ל מבצע את התקיפות, משאירים את הרחוב הפלסטיני מחוץ למשחק. סט המטרות שצה"ל תוקף ברצועת עזה בתגובה לשיגורי הרקטות הוא שבלוני וקבוע. האירועים, שמתנהלים הרחק מריכוזי אוכלוסייה, נתפסים על ידי הרחוב הפלסטיני בעזה כשגרה מתמשכת וקבועה בין חמאס לישראל. עוד תקיפת מטרות מאותו סוג, ולא יותר מזה.

      אילו ישראל הייתה מפעילה לחצים ישירים על מרכזי האוכלוסייה, כמו לדוגמה עצירת כניסת אלפי הסוחרים הפלסטיניים מעזה לישראל, שחלק לא מבוטל מהם עובד כפועלי בניין, היה האירוע מקבל כותרות בתקשורת הפלסטינית. בנקודה זו רק ניתן להעריך מה היה קורה אילו מערכת הביטחון הייתה מאפשרת כניסת עשרות אלפי פועלים פלסטינים, או סוחרים בגיל מבוגר, כפי שהשב"כ היה רוצה כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני, ואיזו השפעה היה למהלך שכזה על המנוף הכלכלי שיש לישראל על חמאס.

      שר הביטחון, נפתלי בנט, נפגש לראשונה עם חברי פורום המטה הכללי, 18 בנובמבר 2019 (דובר צה"ל)
      הדעות חלוקות במערכת הביטחון. הרמטכ"ל כוכבי ושר הביטחון נפתלי בנט (צילום: דובר צה"ל)

      בכל הקשור לאותם כוחות "סוררים" בשטח הרצועה, בחמאס משחקים משחק כפול: בעוד שהנהגת הארגון מעוניינת לקדם את תהליך ההסדרה, שכולל יוזמות כמו הקמת אזורי תעשייה משותפים, הרחבת הסיוע הרפואי, יציאת פועלים, טיפול בתשתיות ועוד - בכירים במערכת הביטחון טוענים כי בחמאס מאשרים את פעילות אותם גורמים אלימים, בקריצת עין. עם זאת, בנקודה זו הדעות במערכת הביטחונית בישראל חלוקות, ויש גורמים בכירים אחרים שטוענים כי בחמאס מתנגדים לאותה תופעת סוררים שמערערת את היציבות בארגון.

      לטענת אלה שגורסים כי הפעילות מאושרת בידי הנהגת הארגון, מדובר בסוג של שחרור קיטור לפעילים, שחלקם לכאורה פרש מארגוני הטרור. זאת, באופן שמבטא את ההתנגדות האלימה לישראל, ועל הדרך מאותת לדרג המדיני הישראלי כי אם ההסדרה לא תתקדם, ותגיע לאפיקים שראשי חמאס מעוניינים בהם - הדרך להסלמה קצרה מאוד.

      השאלה היא כיצד ניתן לשבץ את אותו סיכול של אבו אל-עטא בסיפור, אם במערכת הביטחון בישראל הסבירו כי הנהגת חמאס לא הזילה דמעה על לכתו. אל-עטא ברח מהשוליים והתבלבל בין טפטוף שיגורי רקטות לבין תהליך שפוגע בצורה ישירה בהסדרה ומחייב את ישראל לתגובות חריפות מהרגיל. הסוררים הם צלצול השכמה כל פעם מחדש לראשי מערכת הביטחון, שמתריע כי המרחק בין שקט יחסי לבין הסלמה רחבה הוא קצר ביותר.

      פריסת כוחות צה"ל בגבול הרצועה 13 בנובמבר 2019 (רויטרס)
      פגיעה באזרחים תטרוף את הקלפים. כוחות צה"ל בגבול עזה (צילום: רויטרס)

      מקרה בוחן אחרון התרחש בשבוע שעבר. פלסטיני חמוש ברובה סער ניסה לחדור לישראל דרך גדר המערכת. החדות של צה"ל באוויר וביבשה הביאה לתקיפה וסיכול הפיגוע. למחרת, בוצע שיגור לעבר ישראל כדי לגבות מחיר על הריגתו. צה"ל הגיב על כך, ובנוהל הרגיל יממה, לאחר מכן פרסם חמאס כי עצר כמה פלסטינים שניסו להתקרב אל גדר המערכת כדי להראות אכיפה של הסדר במרחב הגבול.

      לכן, ברגע שהיקף השיגורים יתגבר וחמאס לא ימהר לאכוף את השקט, יהיה ברור לכולם כי האיתות הפלסטיני הפך לאגרסיבי - שמישהו בעזה לא מרוצה מקצב ההתקדמות של תהליך ההסדרה. מה שיכול לטרוף את הקלפים היא פגיעה באזרחים בשני הצדדים, או הרג מחבלים באופן שיחייב את חמאס לתגובה רחבה. מכאן, אף אחד לא יודע איך סבב שכזה יסתיים.

      עד להתפתחות בתהליך, חשוב שקציני מפקדת התיאום והקישור של צה"ל ברצועת עזה לא יפתחו ציפיות מוגזמות בציבור על הסדרה באה וקרבה. מדובר בתהליך קשה ומורכב, במיוחד בתקופת מערכת בחירות שלישית בישראל.