תארו לכם שמשרד החינוך היה מונע את ההובלה הישראלית במפת ההיי-טק העולמית. תארו לכם שמשרד המדע והטכנולוגיה היה עוצר את הקמת מוביליי, וויז או הדיסק און קי ששינו את העולם או שמשרד החקלאות לא היה מאפשר לחקלאים לייצא לעולם את עגבניות השרי שהמציאו בישראל. עדיף לא לתאר.
יחד עם הטפטפת, דוד השמש, הדלקן והפתיתים - ישראל הובילה מאז ומתמיד בהמצאות, פיתוחים, אימוץ טרנדים עולמיים ולקיחתם שני צעדים קדימה. משרדי הממשלה ידעו לעזור לאורך השנים או לפחות לא להפריע לתעשייה המקומית.
שוק הקנאביס, התחום הלוהט זה שנתיים - רק הולך ומסתבך. מצד אחד, מספר המטופלים עולה ב-2,500 בממוצע בחודש מאז מרץ האחרון. מהצד השני פחות ופחות סחורה נגישה וקיימים קשיים באספקה לחלק מהמטופלים. בנוסף, תהליך הלגליזציה מתקדם (לכאורה), אך בינתיים החוק לא ברור ונתון לפרשנויות.
על פי תחזיות משרד הבריאות עצמו, מספר המטופלים בקנאביס רפואי יזנק ב-2020 ל-100 אלף ופוטנציאל ההכנסות בתחום יגיע לכ-700 מיליון שקלים - פי שלושה משנת 2018. במקום לפתור את הבעיות ולייצר זמינות מיידית, עוסקים רוב השחקנים בשוק זה יותר באיך לחלק את הכסף בשרשרת האספקה ולא איך לחלק אספקה לחולים.
שוק הקנאביס בישראל מחולק לשני תחומים - הרפואי המוסדר שכולל את הצמחים, שמן ומשאפים והלא רפואי שאינו מוסדר וכולל מוצרי צריכה שונים משמפו דרך בירה, מרקים ועד עוגיות.
מיליארדי דולרים בשוק יתאדו לחו"ל
במסגרת האסדרה החדשה בתחום הרפואי, ביתר משרד הבריאות את שרשרת האספקה לחלקים שונים ויצר ביניהם קרבות כלכליים על גבם של החולים. אלא שבזמן שכל העיניים נשואות לקנאביס הרפואי, דווקא עולם מוצרי הצריכה שלא מקבל את תשומת הלב הוא בעל הפוטנציאל הכלכלי הגדול יותר בתחום.
ממחקר בינלאומי עולה כי עד שנת 2025 שוק הקנאביס העולמי למוצרי צריכה יעמוד על כ-90 מיליארד דולר וזאת לעומת 50 מיליארד בשוק הקנאביס העולמי הרפואי. השוק צומח במהירות שיא וגם כאן ישראל נמצאת בחזית עם תעשייה מפוארת המייצאת מזון ומוצרי פארם לכל העולם.
פורום הקנאביס הישראלי למוצרי צריכה בהתאחדות התעשיינים מצא שאם ניתן היה לייצר מוצרים המכילים CBD או HEMP, פוטנציאל הייצוא בשנים הקרובות יכול היה לעמוד על כחצי מיליארד שקלים.
מדינות רבות ברחבי העולם מוכנות כבר היום לקלוט מוצרים אלה, אך לעת עתה הרגולטור לא מאפשר למפעלים הישראליים שרוצים להתמודד עם הדרישה לבצע במפעליהם ניסיונות הכוללים את החומרים האלה וזאת כדי להכין את עצמם לקראת העתיד.
אם במשרד הבריאות לא יתעשתו מהר ויפעלו מיד כדי לאשר ניסויים עם CBD או HEMP במפעלי חברות מוצרי צריכה להם תו איכות GMP, השוק הגדול הזה עלול להתאדות לחו"ל. הביקוש למוצרי הצריכה עם הקנאביס ימצא את הפתרון במפעלים באירופה, במזרח ובארצות-הברית והם אלה שייהנו מהמכירות המוערכות במאות מיליארדי דולרים.
עוד בוואלה!
אמנם הם כבר נמצאים צעד אחד לפנינו אבל עוד לא מאוחר לעשות את השינוי. צוותי העבודה של משרדי הממשלה הרלוונטיים צריכים להתכנס כבר מחר ולהתחיל בעבודה, לייצר נוהל ברור למפעלים השונים ולאפשר התחלת פיתוח מיידית של מוצרי צריכה על בסיס קנאביס.
הכותב הוא מנכ"ל קבוצת ביסקול, יו"ר הפורום הישראלי לקנאביס במוצרי צריכה בהתאחדות התעשיינים ובעברו, יו"ר המפעלים הקטנים והבינוניים ויו"ר ועדת סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים