פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא לזה התכוון אמסלם. סיפורה של הישראלית שכבשה את אפריקה - הסוסיתא

      במשל שערך שר התקשורת, שאמר כי ההשוואה בין ח"כ גדעון סער לראש הממשלה היא כמו בין סוסיתא למרצדס, הוא כיוון לניסיון הכושל לייצר מכונית ישראלית פשוטה אל מול סמל המצוינות הגרמנית. אולם, טרם הפכה היוזמה המקומית שם נרדף לדבר מגוחך - היא ידעה גם ימים יפים יותר

      לא לזה התכוון אמסלם. סיפורה של הישראלית שכבשה את אפריקה - הסוסיתא
      עריכה: עמית שמחה

      "עממית, זולה וחסכונית... המכונית המיועדת לשרת את האדם בעל האמצעים הקטנים", כך שווקה מכונית הסוסיתא לקראת יציאת דגמי 1965. במאבקו על ראשות הליכוד מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, גדעון סער ודאי חותם על דימוי כזה של מי שהציבור הרחב רואה בו מי שמבין את צרכיו, מדבר אליו בגובה העיניים ומשרת אותו.

      אולם בהשוואה שערך אתמול (ראשון) שר התקשורת דוד אמסלם בין "סוסיתא", ל"מרצדס", הוא כיוון לניסיון הכושל לייצר מכונית ישראלית פשוטה, אמינה וזולה מול סמל המצוינות של המכונית תוצרת גרמניה.

      אמסלם אינו הראשון שעורך השוואה כזאת. העיתונאי והבלשן רוביק רוזנטל הזכיר באתר שלו, "הזירה הלשונית", כי במסגרת קמפיין להפרדת קריית חיים מחיפה קראו הקרייתים: "אם חיפה זה מלך, אז אנחנו זה אס; קרייתים הם פרארי, חיפה הסוסיתא... קרייתים הם יהלום, חיפאים הם פחם".

      תצוגת רכבי סוסיתא חדשים, בגני התערוכה בתל אביב, 25 במאי 1970 (לשכת העיתונות הממשלתית , פריץ כהן)
      "נועדה לשרת את האדם בעל האמצעים הקטנים". תצוגת רכבי סוסיתא בת"א, 1970 (צילום: פריץ כהן/לע"מ)

      הסוסיתא הייתה פרי יוזמה של שני חולמים חיפאים: לדיסלאב שנלר ויצחק שובינסקי. שנלר, בעל בית מלאכה להרכבת רכב תלת-גלגלי, המוכר בשם העממי טוקטוק, ושובינסקי עם כושר יזמות וחזון לייצר מכונית ישראלית. השניים הקימו בשנת 1958 את חברת "אוטו-קרס".

      מדובר היה במכונית שמבוססת על ידע ורכיבים מכניים אנגליים, על שלדת מתכת ומרכב פשוט וזול מתוצרת ישראל. מדובר היה במרכב עשוי פיברגלס ועץ.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "המנוע בעל השם העולמי"

      "ראינו מה אנו מסוגלים לייצר ולמזלנו הגדול היינו מהחלוצים לא רק בארץ אלא בעולם של פיברגלס", התגאה שובינסקי ב-1962 בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. "התחלנו לייצר את כל גוף המכונית לבדנו ואנו יוצקים כבר את הגוף כולו כיחידה אחת, ובזה היינו חלוצים אף לעומת ג'נרל מוטורס המרכיבים אותו מ-‏62 חלקים", הוסיף.

      מעטפת הפיברגלס הייתה נתונה לבלאי מהיר, ובעקבות כך הסתובבו אגדות כאילו גמלים אוהבים לאכול את מרכב הפיברגלס של הסוסיתא.

      דודי אמסלם, פריימריז בליכוד, גני התערוכה, 5 בפברואר 2019 (ראובן קסטרו)
      כיוון לניסיון הכושל. אמסלם (צילום: ראובן קסטרו)

      ב-1959 פירסמה החברה מודעות בעיתונים על תחרות לבחירת שם למכונית הישראלית. לזוכה הובטח פרס אטרקטיבי של 500 לירות. 2,335 הצעות נשלחו, שבעה מהמשתתפים הציעו את השם סוסיתא וזה היה השם שנבחר לבסוף. בין שבעת הוגי השם סוסיתא נערכה הגרלה במלון "ציון" בחיפה, בנוכחות ראש העיריה, והזוכה בה היה יוסף שוב.

      שוב עצמו לא נכח בהגרלה בשל בחינות שנערכו באותם ימים בפקולטה לחקלאות ברחובות בה למד. ההודעה על זכייתו נשלחה לו במברק, וששת המתמודדים המאוכזבים זכו ב"פרסי עידוד", נכתב בעיתונים. שוב הפך עם השנים לד"ר יוסף שוב, אגרונום בעל שם.

      גדעון סער בכנס הדיאלוג האסטרטגי ישראל- אוסטרליה ה- 11 , מלון קינג דיוויד, ירושלים 15 בדצמבר 2019 (צילום מסך)
      תוצרת ישראל. ח"כ סער

      סוסיתא היה שם שאזכר את החיה האצילה, את יחידת ההספק שמשתמשים בה בתיאור תכונות המכוניות וכן אתר שייצג גבורה ישראלית. מדובר בגבעה שבמאה ה-2 לפני הספירה התקיימה בה עיר-מדינה (פוליס), וזו הייתה ממוקמת בשיפולי הגולן של היום. לימים נבנה מזרחית לכינרת הקיבוץ המבודד עין גב, שהיה נתון להטרדות הסורים שישבו בסוסיתא. במלחמת העצמאות נכבשה הגבעה וכוח צה"ל ישב שם במוצב קדמי שקיבל את האספקה שלו באמצעות משלוחים שהגיעו ברכבל מעין גב.

      דגמי המכוניות בשנים שיבואו נקראו גם הם על שמות הרים שהם סמלים ישראליים: "כרמל" ו"גלבוע". כדי להפגין את כי המכונית בעלת מעטפת הפיברגלס הפריכה חזקה וחצופה כמו המדינה הצעירה, יצאו בספטמבר 1961 שני צעירים ישראלים למסע יומרני. אביטל מוסינזון ואמנון בירב, קיבלו מ"אוטו-קרס" סוסיתא סטיישן ויצאו למסע של 26 אלף קילומטרים באפריקה. בשיאו של המסע הם העפילו עם המכונית להר הקלימנג'רו והגיעו עד לגובה 9,000 רגל, הנקודה הגבוהה ביותר אליה ניתן היה להגיע עם מכונית.

      "קשה היה להאמין כי אכן מכונית ישראלית היא זו"

      בשובם עם המכונית באניה, בישר כתב עיתון "למרחב" מנמל אילת כי למכונית "לא נגרמו שום פגמים רציניים למרות מסעה בדרכים הקשות ביותר לתנועה".

      שני ההרפתקנים הצעירים סיפרו כי "בכל מקום אליו הגיעה עוררה הסוסיתא התפעלותם של תושבי המקום וקשה היה להם להאמין כי אכן מכונית ישראלית היא זו".

      אלא שמיזם המכונית הישראלית ידע משברים, תהפוכות וקשיים כלכליים ובשנת 1978 יוצרה הסוסיתא האחרונה.

      היומרה מלפני 70 שנה בדיוק לייצר במדינה הצעירה מכונית תוצרת ישראל, הסתיימה בקול ענות חלושה ודגמי מכונית ה"סוסיתא" הפכו עם השנים שם נרדף לדבר נחות שנוהגים לגחך ולצחוק עליו. וביחד עם זאת, הסוסיתא היא גם נוסטלגיה, געגוע לישראל פשוטה, צנועה וחולמת, ישראל של תמימות ופשטות שכל כך שונות מישראל של היום.