האב שמת בשבעה על בנו התינוק הובא למנוחות: "אמר שהוא לא מסוגל יותר"

מאות בני אדם הגיעו הערב (ראשון) לבית הכנסת "דברי חיים" בבני ברק כדי ללוות למנוחת עולמים את יצחק מאיר וייס בן ה-31 שהתמוטט ומת בביתו בבני ברק במהלך השבעה על מותו של בנו התינוק בן החצי שנה. מסע ההלוויה וההספדים יצאו מבית הכנסת והמשיכו לבית העלמין ברחובות, שם נטמן.

"כמה רב יצחק חיכה להקים בית ומשפחה", ספד לאב הרב נועם אלון, ראש ישיבת מיר הוותיקה בעיר. "כמה ניסיונות ניסו אותך ועמדת בכולם בגבורה. עמדת בכולם בתמימות. עמדת בכולם באמונה שלמה, עד הניסיון האחרון. הקב"ה אמר לאברהם אבינו 'קח את בנך יחידך אשר אהבת'. הקב"ה אמר לרב יצחק קח את בנך יחידך אשר אהבת - את מי מנסים בכאלה ניסיונות. אתה הקב"ה מנסה בכאלה ניסיונות. גם הניסיון האחרון, בשתיקה, בדומיה".

קרוביו של יצחק ספרו כי רק בשבוע שעבר השתתפו בבית העלמין בירקון בתל אביב בהלווייתו של התינוק. לדבריו הרב אלון "היינו כאן בשבוע שעבר בעקדת יצחק ועמדת בגבורה". הוא סיפר כי וייס, האב, נתן להם שיעור על עמידה בניסיונות למרות הקושי. "בתור מלמד נתת לנו שיעור כל החיים שלך איך לעמוד בניסיון בשמחה ובנימוס. רב יצחק, לב טוב. מה זה לב טוב? לב שכולו נתינה לשני. נתינה בלי לקחת שום דבר. היית כל כולך נותן. תלמיד נאמן, תלמיד דבוק ולומדת מרבך את מידת הנתינה. כולך היה נתינה. לא ידעת לקחת לעצמך שום דבר שנתת לשני. ככה היה כששימשת את ראש הישיבה, כשדאגת לכל הבחורים בישיבה, רצית רק לתת".

הרב תיאר את וייס כתלמיד שהיה שרוי תמיד בשמחה, למרות המשבר הגדול שעברה המשפחה עם מותו של התינוק. "איזה לב, כולך נתינה", אמר. "נתת בלי סוף עד שהרגשת שאתה נותן כל כך הרבה, ושהרגשת שאתה לא יכול יותר הלב שלך לא עבד לך. לב טוב. לימדת אותנו שיעור באמונה, שיעור בנתינה, שיעור בתמימות. כל כך תחסר לנו, לכל המשפחה שלך שהיו כל כך קשורים אליך שכל כך התמסרת למענם כל כך קשה לעכל את השבר הגדול. עקדת את בנך יחידך, ואנחנו עוקדים עכשיו אותך עקדת יצחק של הציבור. זה לא שייך רק למשפחה שלך, זה שייך לכלל".

הרב הוסיף כי "שהקב"ה יזכור לעם ישראל ולמשפחה את העקדות האלו שאנחנו עוקדים. היית מליץ יושר לכל עם ישראל. יצאו לקראתך כל הזקנים, כל הגדולים שאתה נמנה. תלך בפני כיסא הקב"ה ותגיד לו שישקיט את מידת הדין, שיסיר את חרון אפו מעלינו".

דודו של וייס ספד לו אף הוא, ודיבר על כוחות הנפש שלו. "אנחנו עומדים נדהמים מול הכוח של האברך והיכולת לשרוד, היכולת לתרום, לבנות בית חדש ולהיתקל בעניין שצורך כל כך הרבה כוחות נפש. בשיחה ביום שישי הוא רק ידע להודות, רק ביקש להתחזק. אנחנו צריכים לקחת את האירוע שנותן לכל אחד את הזעזוע שלו כדי להתקדם, להשכיל, ללמוד. אנחנו נמשיך לדור ודור לספר תהילתך".

דוד נוסף של וייס אמר כי מותם של האב ובנו התינוק הוא בלתי נתפס. "לפני שאדם מסתלק מהעולם מודיעים אותו מהשמיים", אמר. "אבל כשלא מודיעים, והכל בכזה חטף, ללא שום הכנה, זה שלא כדרך הטבע, כנראה שגם אנחנו מתנהגים שלא כדרך הטבע. אין דבר כזה, זה לא נתפס. אי אפשר לסגל את זה. בפרט שאנחנו דור שני לשואה שמענו טרגדיות נוראיות, אבל לא תפסנו ולא שמענו עשרות בשנים דברים כאלה. את מי זה מחייב? את מי תובעים? בוודאי שעלינו המשפחה זה יותר משפיע, אבל מי לא יזעק?מה שהוא עשה בשנים הקצרות שלו אנשים לא עושים מאה שנים".

סבו של יצחק מאיר וייס תאר את נכדו כמי שעמד בגבורה בניסיון מותו של בנו התינוק. "כולנו יודעים את כל הניסיונות הקשים של הדור הזה, כל הפיתויים, כל המצב. אנחנו שונים מהדורות הקודמים, אבל לעומת מה שמסתובב ברחוב, המצב הזה נפלא. אבל הניסיונות עצובים. אבל הניסיון הזה שהקב"ה שולח מלאך שמטלטל את החבל ורוצה לבדוק שלא ניפול למטה".

לדבריו, "הרב מאיר עמד בכל מיני ניסיונות, עד שזכה להקים את ביתו ובפרי בטן. עמד בניסיון בגבורה נוראה. עוד היום שוחחנו, הוא ניסה להבין את המצב. אמרתי לו שפעם גדולי ישראל עמדו בניסיונות קשים, אבל הוא אמר למה אותי. אמרתי לו שהיום כל מי שמחזיק בית נחשבים היום לאנשים גדולים. העמידה שלו בניסיונות עד לרגע האחרון, בכל כך תבונה ודעת לנהל את החיים שלו וחיים של אחרים. בעוונותינו הגדולים נפש כזו גדולה נלקחה מאתנו".

כוחות ההצלה קיבלו מוקדם יותר קריאה לבית ברחוב בנגו בעיר, שבו ישב וייס שבעה על בנו, לאחר שדווח כי הוא התמוטט באופן פתאומי. הם ביצעו בו פעולות החייאה שבמהלכן פונה לבית החולים תל השומר כשהוא מורדם ומונשם אך לבסוף נקבע מותו.

אבי וילמן, חובש באיחוד הצלה בבני ברק שהיה מהחובשים הראשונים שטיפלו בתינוק שמת מוות בעריסה בבית המטפלת ביום חמישי האחרון בבני ברק, הגיע היום לזירה כדי לנסות להציל את חייו של אביו שהתמוטט באמצע השבעה. "היום, קיבלנו קריאה על חולשה ועילפון ובהתחלה לא חשבנו שמדובר באירוע קשה. הגענו למקום מהרחוב ליד, הוא דיבר אתנו ואמר לנו שכואבת לו הבטן והוא לא מסוגל יותר", סיפר.

בשלב מסוים, תאר החובש, "הוא נחלש יותר, דעך לאט לאט והתחלנו לבצע פעולות החייאה. בהמשך הצטרפו אלינו כוחות נוספים כולל פרמדיק שהיה חבר של הבחור, הגיע אמבולנס ראשון ואחריו טיפול נמרץ וכעבור למעלה משעה, פינו אותו תוך כדי החייאה לתל השומר ושם נקבע מותו".

לדבריו, "התחושות קשות מאוד, גם כשאתה חובש הכי מנוסה, לטפל בתינוק קטן זה לא משהו קל בכלל וכשאתה יודע שאתה מטפל באביו ארבעה ימים אחרי זה עוד יותר קשה.

(עדכון ראשון: 20:28)