פרידמן בכנסת: "המערכת הפוליטית שברה את הכלים, בפרקליטות מתנגדים לביקורת"

הליך החקיקה לקראת פיזור הכנסת ה-22 המתקיים היום (רביעי) במשכן, כלל כמה אירועים נוספים בהם כנס "איך שומרים על שלטון החוק", שיזמה ח"כ רויטל סויד (העבודה-גשר). במהלך הכנס נאמו מספר בכירים מכהנים ולשעבר במערכת הפוליטית והמשפטית, שסיפקו בין היתר ביקורת על הגופים לאור הסערה סביב מצבו המשפט של ראש הממשלה והתסבוכת הפוליטית.

שר המפשטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן מתח ביקורת נוקבת על שתי המערכות, וטען כי בגופים פעלו נגד כל מוסכמות. "המערכת המשפטית שברה את הכלים, אבל כרגע גם המערכת הפוליטית שברה את הכלים", אמר פרידמן.

שר המשפטים טען כי גם בקרב הפוליטיקאים וגם במערכת המשפט יש סטנדרטים כפולים. "יום אחד ראש הממשלה אומר שאדם תחת חקירות לא יכול להיות ראש ממשלה, ופתאום שומעים בדיוק ההפך. תוך כמה שעות או כשהאינטרס מתחלף, המוסכמה מתחלפת. אותו דבר קורה גם במערכת המשפט. לפני כמה זמן שמענו שבית המשפט יכול לבטל חוקים על בסיס חוקי יסוד, ומכאן שהוא לא יכול לבטל חוקי יסוד. אבל לא חלף זמן רב, וגם המוסכמה הזו נשברה, והנה פתאום יש מוסכמה חדשה שבית המשפט שואב את כוחו מעקרונות דמוקרטיים, ויכול לבטל גם חוקי יסוד".

פרידמן התייחס לעניין החסינות שעשוי לדרוש ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות מצבו המשפטי, וקשר זאת בביקורת על מערכת המשפט וחסינותה בפני החוק. "היו מקרים מאוד ספורים שחברי כנסת קיבלו חסינות, אבל כמעט שזה לא היה קיים. חברי כנסת, שרים ואפילו ראש ממשלה הועמדו לדין. עכשיו אנחנו שומעים דברים אחרים. אבל יש במדינת ישראל חסינות שלא קבועה בחוק, אבל היא קיימת במציאות. למערכת המשפטית יש חסינות משום שהיא מפעילה את החוק. והתוצאה היא שבפועל אם קורת תקלה בתוך המערכת הזו, יש התנגדות טוטאלית לחקירה ולבדיקה", אמר.

הוא המשיך: "עניין הצוללות היה חייב להיחקר, אבל יש גם עניינים בתוך הפרקליטות שהיו צריכים להיחקר. אני חושב שהאזנות הסתר של חיים רמון - אף אחד לא שילם על זה שום דבר. בפועל זה לדעת שיש למעשה גוף שיש לו חסינות. מזכירים את מה שקרה עם רות דוד. זו חסינות מעשית".

השורה התחתונה היא שמוסכמות היסוד שהיו לנו בתחום המשפט ובתחום הפוליטי קרסו. אני חושב שהנושאים המשפטיים שטעונים תיקון, אי אפשר יהיה לטפל בהם כעת, אלא רק כשיהיה ראש ממשלה שלא מעורב אישית בתוך המערכת הזאת. אחרי זה ניתן יהיה להגיע להסכמות של מה מערכת המשפט יכולה לעשות, מה היא צריכה לעשות, ומה מערך הביקורת עליה".

בכנס בארגונם של ח"כ רויטל סוויד (העבודה-גשר) ופרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, נשא דברים גם פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור. הפקיד הבכיר לשעבר השיב לדברי פרידמן, ופסל את הטענה כי הפרקליטות חסינה לביקורת. "בניגוד למה שנאמר, על הפרקליטות יש יותר מנגנוני ביקורת מכל מוסד אחר, ויותר מכל פרקליטות בעולם". לדור תקף את ראש הממשלה על יחסו למערכות אכיפת החוק. "הסיבה לדיון הזה היא בעיניי על זה ששלטון החוק בישראל והמערכות שאחראיות על שמירתו נמצאות בסכנה שלא היתה כמוה בעבר, כי ראש ממשלת ישראל פועל להחלשתן ולריסוק האמון בהן, ומנהל קרב נגדן".

"הוא עושה את זה במקום לדאוג שהמערכת תתנהל כראוי. הרבה מהאירועים שהוא הזכיר בנאום התגובה שלו להחלטת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום נגדו, היו מוכרים. ובעבר לא ננקטה שום יוזמה מצדו או מצד מי שהוא מינה - ותשאלו את עצמכם מדוע הוא מינה דווקא אותו, לרסק את אמון הציבור בפרקליטות", אמר.

לדור טען כי ראש הממשלה מרסק את גופי השלטון שעליהן הוא אמון, זאת תוך שהוא מצוי ב"ניגוד עניינים" מתוקף מצבו המשפטי והפוליטי. "היועץ המשפטי לממשלה עוסק בפתולוגיה של אירועים שהיו בעבר בניגודי עניינים שראש הממשלה נמצא בהם. אני רואה בעצם שהפתולוגיה של האירועים בעבר - עם כל הכבוד להם - הם כאין וכאפס לעומת חומרת ניגוד העניינים שהוא מצוי בו כשהוא כרגע מתפקד כראש ממשלה. מצד אחד הוא מנהל חמ"ל שאחראי על משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, ומנגד כדי לפגוע באמון הציבור בכך שכתב האישום נגדו הוגש כראוי - הוא מרסק את המערכות האלה", אמר.

גם ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, השתתפו בכנס. גנץ הביע הסכמה לטענה כי ביקורת על מערכות אכיפת החוק חשובה, אך טען כי דברי הביקורת שמשמיעים שרים בממשלה - הם בפועל השתלחות במערכת עליה הם ממונים.

ח"כ סוויד אמרה כי "מהכנסת היום יצאה קריאה חד משמעית - די ומיד להסתה הפרועה של נאשמים ובעלי עניין נגד הפרקליטות ומערכת המשפט, לפני שנגיע לתוצאה בלתי הפיכה שכולנו נצטער עליה". היא הוסיפה, "שופטים בדימוס, פרקליטים בכירים לשעבר, עורכי דין ואישי ציבור אמרו כולם - יש מקום לביקורת על המערכת, אין מקום להשתלחות פרועה".