אנגליה 1987, בית המשפט מזכה לראשונה נער בן 17 שהואשם באונס ורצח של שתי ילדות בזכות בדיקת דנ"א שהוכיחה, הוא לא העבריין. ללא ממצאי ה-DNA שהוכיחו שהנער אינו מעורב באירוע, הוא היה יושב בכלא לכל שארית חייו. אתמול (ראשון) הותר לפרסום כי המשטרה עצרה לפני כשבועיים חשוד באונס שאירע לפני כעשור ברעננה. זאת לאחר שהחוקרים הצליחו לאסוף דגימת DNA של החשוד שאפשרה את פענוח הפרשה. גורם המעורה בפרטים אמר לוואלה! NEWS כי החשוד שתה מכוס שאותה לקחה המשטרה וממנה הופקה דגימת DNA שקשרה אותו לזירת האונס מלפני עשור - תוצאה שהצליחה להפתיע גם את החשוד שחשב שאליו כבר לא יגיעו.
כך גם לגבי תושב שטחים בן 45 שאנס בשנת 2007 והורשע רק עכשיו באונס של אישה בת 45 מירושלים ונשלח היום לשמונה שנים וחצי בכלא. הרשעתו התאפשרה בעקבות ממצא DNA שנלקחה מבגדיה של המתלוננת לאחר האירוע.
עוד בוואלה!
"למשטרה יש היום את כל הציוד הטכנולוגי הדרוש לבדיקות הללו", סיפר ניצב-משנה בדימוס אבי דוידוביץ', לשעבר סגן ראש היאחב"ל וקרימינולוג. "בעבר היו התנגדויות להקמת מאגר ה-DNA, ובסופו של דבר השכל הישר גבר והוא הוקם ב-2007".
בזכות המכשור המתקדם פוענחו בשנים האחרונות כמה מקרים, הבולט בהם הוא רצח הנערה נועה אייל בירושלים ב-1998. במשך שנים התיק המתין לקצה חוט שיוביל לחשוד ברצח. בשנת 2014 המשטרה עצרה אדם לחקירה בעניין אחר לגמרי ואז, בבדיקת DNA שגרתית שנלקחת מכל חשוד שמגיע לחקירה, התגלה למשטרה כי אחד מקרובי המשפחה של האדם שעומד מולם הוא החשוד ברצח אייל. החוקרים הבחינו שהחשוד יורק על מדרכה ומיד אספו את דגימה מהרוק ומיהרו להשוות אותה לממצאי ה-DNA שנמצאו בזירת הרצח - שם התקבל בינגו שאפשר את פיענוח הפרשה והעמדתו לדין.
אחת השאלות המסקרנות בעולם ה-DNA היא האם דגימות מספיקות כדי להרשיע אדם בפשע. "חד משמעית לא", ענה סנ"צ בדימוס דוידוביץ'. הוא הסביר כי לאחר שעושים את הבדיקה הראשונית ומגלים שיש התאמה מזמנים את החשוד לחקירה ואז נלקחת ממנו דגימת DNA שהיא הדגימה שתשמש כראיה בבית המשפט והיא קבילה לחלוטין. אחרי שעוצרים אדם אומרים לו מיד במה הוא חשוד, אך לא מטיחים בפניו בתחילת החקירה את ממצאי ה-DNA. מאפשרים לו להשמיע את גרסתו ורק בשלב מתקדם של החקירה מטיחים בו את ממצאי ה-DNA, לרוב בית המשפט גם מקבל אותן כראיות נסיבתיות".
"אף אחד לא חשב על DNA בשנות ה-70"
ראש מעבדת ה-DNA במכון לרפואה משפטית, ד"ר נורית בובליל, סיפרה כי "אנחנו מדברים לעיתים על דגימות מורכבות, שלא נשמרו בתנאים טובים, שאין בהם הרבה DNA והן חלקיות. המכשור בשנים האחרונות הפך לרגיש יותר, הוא יודע לקחת את חלקיק ה-DNA ולפענח ממנו תוצאה". לדבריה, "אם בעבר היה ניתן להשוות דגימת DNA לאדם ספציפי, כיום יש יכולות לקחת דגימה ולהסתכל עליה בצורות רחבות של שושלת משפחתית שאלו התפתחויות של השנים האחרונות. אף אחד לא חשב על DNA בשנות ה-70".
בדיקות ה-DNA משמשות גם אזרחים שרוצים לברר את מוצאם ולבצע בדיקות שונות. חלק מהמאגרים האלה חשופים גם למשטרה שמבצעת בהם שימוש. "אנשים שלחו באופן וולונטרי את פרופיל ה-DNA שלהם לאתר כדי לדעת מאיזה מוצא הם וכדומה וחלק מהמאגרים הללו פתוחים לכולם מה שאפשר שימוש משטרתי בזה", הסבירה ד"ר בובליל. "יש למשל את המקרה שהתרחש השנה עם המאגר האזרחי GEDmatch - הוא הגיע למאות אלפי פרופילים, החיפושים המשטרתיים בתוכו נעשו תכופים ואז עקב ביקורת ציבורית רחבה מנהלי החברה קיבלו החלטה וביום אחד הורידו את האתר מהרשת ושלחו הודעה לכל אחד מהמנויים שבו ציינו כי יעלו רק את פרופילי ה-DNA שבעליו יאשרו כי ידוע להם שהמשטרה משתמשת במאגר זה. כמאה אלף בני אדם אישרו להעלות מחדש את פרופיל ה-DNA שלהם".
"למשטרה יש את כל היכולות שיש לנו במכון לרפואה משפטית", אמרה. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות של חוקרי משטרה שחשוב להם ורוצים מאוד לפענח פשעים פתוחים. הניסיונות האלה לפתוח תיקים מתרחש כל הזמן. יש במשטרה מוטיבציה גדולה מאוד לכך".
בובליל שיתפה כי היא מקבלת פניות מאזרחים שמתעניינים בנושא. "מדי פעם שולחים לי קישורים למאמרים והתפתחויות טכנולוגיות שיש בתחום וחושבים שמיד ניתן להטמיע אצלנו, זה תחום שכל הזמן קורה בו משהו ואנחנו בודקים כל התפתחות טכנולוגית בזהירות רבה מאוד, בסך הכול ישראל ממוקמת במקום טוב ביחס לעולם בכל נושא השימוש ב-DNA".