בגלל בנייה בלתי חוקית: צה"ל האריך צו המונע כניסת פלסטינים לעמונה

(בווידאו: פינוי מאחזים בעמונה)

צה"ל האריך את הצו האוסר כניסה לשטח המאחז עמונה משום שישראלים הציבו מבנים שלא כחוק - כך עולה מתשובת הפרקליטות לעתירתם של תושבים פלסטינים נגד הצו המונע את כניסתם. "צו התיחום שב ונבחן לאחרונה על ידי מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, וזה מצא כי לאור הבינוי הבלתי חוקי שהוצב במהלך השנה האחרונה בשטח המתוחם, ישנו צורך בהותרת הצו", נכתב בתגובה שהוגשה לבג"ץ. דיון בעתירה ייערך בשבוע הבא.

המאחז פונה ב-2017 בהתאם לפסיקת בג"ץ בעקבות עתירה של פלסטינים שטענו כי מדובר בקרקע פלסטינית פרטית, ומאז השטח הוגדר כשטח צבאי סגור וניתן להיכנס אליו רק בתיאום. מטרת הצו היא "להשליט חוק וסדר במרחב, למנוע הקמת מבנים בלתי חוקיים בו, ולמנוע אירועי חיכוך בהם יכול להיגרם פגיעות בגוף או ברכוש", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ. עם זאת, כמה פעמים עלו ישראלים לשטח ואף הציבו מבנים באופן ללא היתר, בעוד שמהפלסטינים נמנעת גישה למקום.

בעקבות זאת, פלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע וראשי מועצות סמוכות שהצו חל על שטחיהן הגישו בחודש ינואר עתירה באמצעות ארגון "יש דין". בעתירה הם מבקשים כי הצבא יאפשר להם גישה חופשית לאדמות וכן כי יועמדו לדין הישראלים שנכנסו לשטח הסגור והציבו מבנים שלא כדין.

"שנתיים חלפו וכניסת העותרים לאדמותיהם אסורה", נכתב בעתירה. "נסיונותיהם של העותרים לשוב לאדמותיהם נחסמו, הפעם בצו שיצא תחת ידו של המשיב, שאוסר על כניסתם לשטח שבבעלותם. התירוצים ששימשו להוצאתו בסמוך למועד בו הוצא, נועדו בתחילה 'לאפשר את הפינוי' וכן לשמור על הסדר על מנת למנוע חיכוך בשטח. בו בזמן, ישראלים שונים, לרבות גורמים מקרב הרשויות המוניציפליות, עושים באדמה כבשלהם".

עוד נטען בתגובה לעמדת הצבא כי על העותרים לבקש היתרים כדי להיכנס לאדמות כי "ברור שהאמצעי של סגירת השטח כליל והפניית העותרים למנגנון קבלת היתרים הוא האמצעי הפוגעני ביותר. יוזכר כי הגם שמדובר בצו בהוראת שעה התחום בזמן, שאמור כביכול לצמצם את הפגיעה בזכויות, תוקף הצו עומד על שנתיים - פרק זמן ארוך באופן בלתי סביר כאשר מדובר במניעת גישה של אדם לקניינו הפרטי".

בתשובה מתייחסת המדינה לשורת מקרים שבהם אזרחים ישראלים נכנסו לשטח ללא היתר ולהארכת הצו האוסר כניסה בעקבות בנייה שלא כדין. וזאת בהתייחס למקרה לפני שנה, אז הציבה המועצה האזורית בנימין שני מבנים בשטח והשר בצלאל סמוטריץ' עלה למקום יחד עם ראש המועצה גנץ וראש מועצת שומרון יוסי דגן, וכן שרת התרבות מירי רגב הגיע לחנוך את המאחז. וזאת, בניגוד לצו החל במקום. במועצה טענו כי הקרקעות נרכשו כדין, אך מסמכי הרכישה טרם אושרו והמבנים פונו לאחר מכן על ידי כוחות הביטחון. מקרה נוסף אירע באוגוסט האחרון, אז עלו ישראלים לעמונה לפני שבת והיו שם עם אוהלים. לפי תשובת המדינה, הם פונו במוצאי שבת, זומנו לחקירה ושוחררו.

המדינה הסבירה בתשובה לבג"ץ כי "ממועד פינוי המאחז ועד עתה, כוחות הביטחון פועלים למניעת כניסתם של ישראלים לשטח המתוחם במספר דרכים: החטיבה המרחבית בנימין מקצה כוחות צבאיים לביצוע סיורים במקום מידי יום, היא מנהלת תצפית מצולמת על כביש הגישה למאחז, וכן הציבה שער ברזל נעול לשם מניעת כניסה רכובה לשטח". עוד נמסר כי לגבי השער כי "נפרץ ותוקן מספר פעמים, ונכון למועד זה השער פרוץ, ורכבים יכולים לעבור דרכו. עניין זה נמצא בטיפול החטיבה המרחבית בימים אלה. עם זאת, לא קיימת אפשרות פרקטית למנוע גישת נכנסים לשטח באופן מוחלט".

עו"ד שלומי זכריה מ"יש דין" אמר כי "מזה כשלוש שנים מאז פונה המאחז עמונה, מנועים בעלי האדמות להגיע אליו". הוא הסביר כי "במשך שני עשורים נאבקו בעלי האדמות בפולשים, שקיבלו גיבוי וסיוע מלא מצד רשויות הצבא והמנהל האזרחי לנוכחותם בשטח, ואילו גם לאחר הפינוי מתגלה כיצד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית משרת אינטרסים פוליטיים של גורמים אשר מקדישים את חייהם לנישולם של תושבי הכפרים סילוואד, טייבה ועין יברוד מרכושם הפרטי". עו"ד זכריה הוסיף כי "העדר האכיפה ביחס לפולשים הישראלים, שלעולם זכתה לגיבוי מצד גורמי אכיפת החוק באזור, מקבלת רוח גבית נוספת, מכיוון שבשל אותה עבריינות נמנעת מבעלי האדמות הפלסטינים להגיע לאדמותיהם. התנהלות זו משקפת היטב את הלכי הרוח באזור, אשר לעולם זכויות הפלסטינים אינם זוכות להגנה מצד רשויות המפקד הצבאי".