פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדבר אחד כולם בטוחים באיראן: מחאה נוספת היא רק עניין של זמן

      מיליוני אזרחים יצאו לרחובות הרפובליקה האסלאמית, אך כעסם לא התפרץ בהפתעה. אופיה האלים של המחאה חשף את הסכנה העומדת בפני המשטר, שצפוי להמשיך לספוג את הסנקציות האמריקניות בעקבות המשך נסיגתו מהסכם הגרעין. "המהומות האלה הן לא האחרונות וזה בהחלט יקרה בעתיד"

      בדבר אחד כולם בטוחים באיראן: מחאה נוספת היא רק עניין של זמן
      עריכה: שאול אדם

      אפילו בקרב הקיצוניים באיראן, נראה שיש הכרה בעובדה אחת לאחר גל המחאה האחרון: זו לא הייתה הפעם האחרונה שמפגינים יצאו לרחובות. בזמן שאיראן נאנקת תחת עול הסנקציות האמריקניות בעקבות הנסיגה החד-צדדית של הנשיא דונלד טראמפ מהסכם הגרעין שנחתם עם המעצמות, הממשלה הנבחרת וההנהגה הדתית השיעית יתמודדו בעתיד עם החלטות כלכליות קשות עוד יותר.

      הקיצוצים הכלכליים, כמו אלו שהובילו להעלאת מחירי הדלק ולזעם הציבורי, צפויים להמשיך במערכת הסובסידיות הנרחבת שהפכו את חייהם של העניים לנסבלים יותר, החל מחשמל מוזל ועד הלחם המגיע לצלחותיהם. כל מהלך נוסף שיוביל להעלאת המחירים יגרום להפגנות נוספות, אך ייתכן שלממשלה אין אפשרות אחרת.

      שוטרים ומפגינים בעימותים באיראן. 27 בנובמבר 2019. (רויטרס)
      הקיצוצים הכלכליים צפויים להימשך. שוטרים מתעמתים עם מפגינים באיראן (צילום: רויטרס)

      ההפגנות, שהתקיימו בכמאה ערים ועיירות ברחבי איראן מאז 15 בנובמבר, התפשטו אחרי שאיראן העלתה את מחירי הדלק המינימליים ב-50% ל-15 אלף ריאל לליטר, כ-12 סנט לליטר. מי שיעבור מכסה חודשית של 60 ליטרים, יצטרך לשלם 30 אלף ריאל ריאל לליטר, כמעט 24 סנט.

      דלק זול נחשב כמעט לזכות מולדת באיראן, שנהנית מעתודת הנפט הגולמי הרביעית בגודלו בעולם, חרף המשבר הכלכלי שפוקד אותה מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. מחיר הדלק במדינה נותר בין הזולים ביותר בעולם, בין השאר בכדי להקל על מי שאינו עובד במשרות מלאות, שלעתים פונים לעסקי המוניות כדי להשלים את הכנסותיהם.

      התוצר המקומי הגולמי של איראן לנפש, המשמש לעתים קרובות כמדד גס לאיכות החיים במדינות, הוא קצת יותר מ-6,000 דולר. זאת בהשוואה ליותר מ-62 אלף דולר בארצות הברית. הפער הזה, במיוחד לאור עושר הנפט של איראן, הניע את הכעס של המפגינים.

      בנק שרוף, בטהראן, איראן (רויטרס)
      ההפגנות התפשטו אחרי העלאת מחירי הדלק. בנק שרוף בטהראן (צילום: רויטרס)

      עם זאת, ממשלת איראן, ככל הנראה, לא ראתה ברירה אחרת. היא השקיעה 26.6 מיליארד דולר כדי לממן את סובסידיות הנפט אשתקד - יותר מכל מדינה אחרת בעולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית שמבוססת בפריז. באותה שנה, איראן השקיעה 15% מהתמ"ג הכולל שלה, 69.2 מיליארד דולר, בסובסידיות נפט, חשמל וגז טבעי. בנוסף לכך, מחירי הדלק הנמוכים משרתים גם את בעלי ההון, ואת אלו המבריחים דלק למדינות אחרות.

      הסנקציות האמריקניות, שהוטלו מחדש על ידי טראמפ, עצרו במידה רבה את יצוא הנפט של איראן, אחד המקורות העיקריים להכנסות הממשלה. בעוד שנשיא איראן חסן רוחאני התחייב כי הכסף שנחסך מקיצוץ סובסידיות הדלק יעבור לעניים, טהראן צריכה גם לקצץ בהוצאות על מנת לשרוד את הסנקציות.

      ניסיון להשתלט על תסכול האזרחים

      אזרחי איראן כבר ראו כיצד חסכונותיהם נעלמים בשל צניחת ערך הריאל מ-32 אלף לדולר בזמן החתימה על הסכם הגרעין ב-2015 ל-126 אלף לדולר כיום. גם מחיריהם של מוצרי היסוד עולים בהדרגה.

      אפילו אחרי העלאת מחירי הדלק, איראן עדיין מסבסדת אותם. כלכלתה נותרה ברובה מתוכננת על אף מאמצי ההפרטה. בין היתר, הממשלה מסבסבדת גם לחם וחיטה, סולר, נפט להסקה וחשמל.

      שר התעשייה והמסחר, רזא רחמני, התחייב ביום שלישי כי המחירים לא יעלו עד סוף השנה האיראנית הנוכחית, שמסתיימת ב-21 במרץ. עם זאת, עליית מחירי הדלק הגיעו בהפתעה, מה שמאותת על כך שקיצוצים נוספים יבוצעו באותה דרך על מנת לנסות והשתלט על תסכול האזרחים.

      המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, 17 בנובמבר 2019 (AP)
      כינה את מי שתקף את הבנקים "בריונים". חמינאי (צילום: אי-פי)

      היקף ההפגנות האחרונות עדיין לא ברור לחלוטין, משום שאיראן לא ירדה לפרטים לגבי מספר ההרוגים, הפצועים או העצורים ברחבי המדינה. לפי אמנסטי אינטרנשיונל, לפחות 161 איש נהרגו, חלקם מירי חי של כוחות הביטחון, שהשתמשו בצלפים. חבר פרלמנט העריך שיותר מ-7,000 איש נעצרו, ואילו שר הפנים אמר כי 200 אלף איש השתתפו בהפגנות. בזמן שמפגינים תקפו תחנות דלק, נראה כי היעד המועדף היה בנקים - על פי משרד הפנים, יותר מ-700 סניפים הותקפו, כספומטים נהרסו וחלקם הועלו באש.

      הכעס הזה לא התפרץ בהפתעה. בשנים האחרונות, כמה בנקים באיראן קרסו בשל חובות או פרשות שחיתות, ובעקבות זאת פרצו הפגנות ספורדיות של לקוחות שאיבדו את כספם. חלק מאותם בנקים היו מקושרים לגורמים בכירים במדינה, ובעקבות זאת עלו טענות לפרוטקציות.

      המנהיג העליון עלי חמינאי כינה את מי שתקף את הבנקים "בריונים". באתר האינטרנט שלו פורסמה קריקטורה שהציגה פורעים רעולי פנים התוקפים בנק, ואילו ובאחרת נראתה משפחה ואדם קשיש עם מקל הליכה שהמתינו בשלווה כדי למשוך כסף מכספומט. "הצתת בנק כזה או אחר אינה פעולה של העם, אלא של בריונים", אמר חמינאי. "מעשי החבלה הללו אינם פותרים שום בעיה. למעשה הם מוסיפים חוסר ביטחון לבעיות הקיימות".

      עם זאת, תקיפת בנקים הייתה נפוצה ב-1978, בחודשים שקדמו למהפכה האסלאמית שהפילה את שלטון השאה.

      שוטרים ומפגינים בעימותים באיראן. 27 בנובמבר 2019. (רויטרס)
      הכעס לא התפרץ בהפתעה. עימותים באיראן (צילום: רויטרס)

      קומוניסטים שראו בבנקים סמל לקפיטליזם השנוא, אסלאמיסטים שהתנגדו להלוואות בריבית ואחרים שניצלו את הכאוס השחיתו מאות בנקים במחאה על השחיתות השלטונית. הכלכלה האיראנית הייתה בצניחה חופשית, עם הוצאת כספים רבים מחוץ למדינה.

      במהלך המהפכה יצאו מיליוני אזרחים לרחובות, בניגוד לכמות המשתתפים בהפגנות האחרונות. ואולם, המחאה האחרונה לבשה אופי אלים בתוך יום, וחשפה את הסכנה העומדת בפני המשטר הניצב בפני החלטות כואבות נוספות. כפי הנראה, הסנקציות לא יוסרו בעתיד הנראה לעין עם המשך הנסיגה של טהראן מהסכם הגרעין והפרת ההתחייבויות שלה.

      "המהומות האלה הן לא האחרונות וזה בהחלט יקרה בעתיד", הזהיר גנרל עלי פדווי, בכיר במשמרות המהפכה.