עד המדינה בתיק 4000 ניר חפץ הגיש היום (חמישי) תביעה נגד שר המשפטים אמיר אוחנה לאחר שפרסם לכאורה פרטים האסורים לפרסום מחקירתו. חפץ תבע באותה עילה גם את איש התקשורת יעקב ברדוגו. התביעות נגד אוחנה וברדוגו הן על סך חצי מיליון שקלים כל אחת, והוגשו באמצעות עורכי דינו, אילן סופר ואביב רון, בגין פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע.
לפני כשבועיים התיר בית המשפט לפרסם כי במסגרת חקירתו של יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו לפני שהפך לעד מדינה בתיק 4000, זומנה דמות לעדות ונשאלה שאלות חודרניות על טיב מערכת יחסיה איתו. אחרי הפרסום בחדשות 12, המעלה חשד שהחוקרים הפעילו לחץ פסול על חפץ, שר המשפטים אוחנה השתמש בחסינותו וחשף במליאת הכנסת פרטים האסורים לפרסום. אוחנה טען כי בפרקליטות "עומדים כחומה בצורה ומגוננים על העבריינים". בתגובה, במערכת הפוליטית תקפו אותו וראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "על אף שפרשת הסחיטה של עד המדינה ניר חפץ חמורה ביותר וצריכה להטריד כל אזרח, יש לכבד את צו איסור הפרסום שהטיל בית המשפט".
פרקליטיו של חפץ טענו היום כי "שר המשפטים ניצל באופן פסול, בזוי וזדוני את בימת הכנסת כדי לפגוע בניר חפץ ובמשפחתו ולנסות להדיח אותו מעדות האמת שמסר לרשויות האכיפה. אם מר אוחנה בונה על כך שמסך החסינות יציל אותו ממעשיו החמורים, כפי שתכנן כשהקריא את הנאום הפוגעני מן הכתב, טעות בידיו".
פרקליטיו של יעקב ברדוגו, עורכי הדין נבות תל-צור וטל שפירא מסרו בתגובה "כי עד המדינה ניר חפץ מנהל קמפיין הישרדות, מעלה טענות חסרות שחר, ויורה לכל הכיוונים. התנהלותו הפסולה תזכה למענה משפטי הולם, ותבחן, בין היתר, במבחן החקירה שכנגד. הגשת תביעת לשון הרע בשל הבעת דעה לגיטימית, תוך סילוף מוחלט של משמעות הדברים, היא דוגמא קיצונית לתביעת השתקה פסולה מן היסוד, אשר יש לדחותה על הסף".
חפץ שלח לפני כשבועיים מכתב לאוחנה ובו דרש ממנו להתנצל על דבריו - או שיתבע אותו. במכתבו, טען חפץ כי דבריו של אוחנה, "לא נדרשו כלל לצורך אותו דיון, אלא שהיו - מעבר לאספקטים המשפטיים - דברי רכילות פוגעניים, שהובאו במטרה בררוה לבזות את שולחנו ולהשפילו, תוך פגיעה קשה וחמורה בפרטיותו".
כמו כן, טען חפץ כי דבריו גרמו לעוולות נזיקיות, לרבות הפרת חובות חקוקות, שיבוש הליכי משפט הדחת עד והטרדתו. "תחת איצטלא כוזבת של 'דאגה לזכויות הנחקר', נמצאת פוגע בשולחנו במכוון, באופן קשה וחמור, כאשר כוונתך האמיתית, הברורה לכל, היתה הצגתו כשקרן, סחיט ולחיץ. שאין לתת כל אמון בעדותו", נטען במכתב.
פרקליטתה של הדמות שפרטיה נאסרו לפרסום בהקשר לחקירה, עו"ד שולי אשבול, טענה כי "הפגיעה המזעזעת בדמות שאני מייצגת היא בלתי נתפסת". אשבול אמרה כי "הפרסומים בימים האחרונים מהווים איום מפורש על שלומה ובטחונה, ופרסום פרטיה מצד גורמים רבי עוצמה ובעלי כוח שלטוני מהווים הטרדה ופגיעה חמורה מצד אלו שאוחזים בכוח זה ומנצלים את חסינותם באופן שלא אליו התכוון המחוקק".
אוחנה: "מה שאמרתי - הכרחי לדיון הפרלמנטרי"
בתגובה לדברים פרסם היום שר המשפטים אוחנה תגובה ברשת פייסבוק, והבהיר: "לא חוזר בי מאף מילה". "מה שאמרתי על הדוכן", טען אוחנה, "היה הכרחי לדיון הפרלמנטרי בנושא". "בשבוע שבתחילת חודש זה, נתבקשתי להשיב על שורה של הצעות לסדר, בנושא 'המתקפות' על גורמי האכיפה, בין היתר גם על ידי. חברות וחברי הכנסת מהאופוזיציה הם שביקשו את הדיון הזה - לא אני. מה שאמרתי על הדוכן, היה הכרחי לדיון הפרלמנטרי בנושא. זו הייתה ליבת הדיון. אי אפשר למיטב שיפוטי לקיים דיון על הביקורת נגד רשויות האכיפה - בלי לפרט על מה הביקורת", כתב אוחנה. "בנוסף, צו איסור הפרסום כלל לא הובא לידיעתי. אני מניח שהובא לידיעתם של כלי התקשורת, אליהן הוא מופנה".
"לא אמרתי איפוא שום דבר על דוכן הכנסת שלא פורסם כבר קודם לכן לא רק בכלי התקשורת, אלא גם בכל אמצעי התקשורת המודרניים והעדכניים (פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ), שפרסמו גם שמות, תמונות ופרטים הרבה יותר אינטימיים ומפורטים. השנה, להזכירכם, היא 2019. בנוסף, אי אפשר להפר צו איסור פרסום שלא הובא לידיעתך (אפילו קיומו של צו איסור הפרסום נאסר לפרסום, כך שניתן לשאול האם כל מי שקרא נגדי כי הפרתי צו איסור פרסום, לא הפר את צו איסור הפרסום בעצמו). ממילא לא היה ברשותי שום חומר לפרסם, זולת מה שפורסם כבר קודם בשלל אמצעי התקשורת המפורטים", הוסיף.
"הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שלא 'להלך אימים על העד' ביקשתי, ולא לחשוף את פרטיותו. המטרה הייתה - ותוסיף להיות - לחשוף את שיטות החקירה הנלוזות שהופעלו, ולצערי הרב - לא בפעם הראשונה. השיטה הנואלת הזו, לבצע פעולות חקירה בעייתיות מסוג זה (ועל פי פרסום בגלובס הגורם שביצע את הפעולה הורחק מתפקידו) - ואז להוציא עליהן צו איסור פרסום כדי שלא תובאנה לידיעת הציבור - לא יכולה לעמוד במבחן הדמוקרטי. אנחנו לא מדינת משטרה, וכל רשות - גם רשויות האכיפה - חייבות להיות חשופות לעין הביקורת הציבורית בכלל, והפרלמנטרית בפרט", סיכם.
(עדכון ראשון: 17:30)