הפתק הלבן הקטן היה דבוק לקיר בין אלפי פתקים דביקים אחרים, כשכל אחד מהם נושא משאלה, הערה או תפילה על עתיד עיראק. "מתי תיפסק שפיכות הדמים בארצי?", נכתב בפתק אחד.
סמוך לכיכר תחריר בבגדאד, מוקד תנועת המחאה שלא מוותרת חרף ההרג של מאות מפגינים מירי כוחות הממשלה, הקימו מפגינים "חומת משאלות".
"כתבתי: 'נהגתי לשנוא את עיראק לפני 25 באוקטובר, עכשיו אני גאה בה'", אמרה פטימה עוואד, בת 16, שציינה את התאריך בחודש שעבר שבו ניסו המפגינים להסתער לראשונה על "האזור הירוק" של בנייני ממשלה שנמצא בצדו השני של הגשר על החידקל המוביל מהכיכר. "לפני כן, לא היה לנו עתיד, ואף אחד לא היה מפגין כי כולם פחדו. עכשיו כולנו התכנסנו בכיכר תחריר", אמרה.
אל תפספס
המפגינים מאשימים את הממשלה בשחיתות ובבזיזת המשאבים הלאומיים. לפחות 339 בני אדם נהרגו מאז תחילת ההפגנות באוקטובר, רובם מפגינים לא חמושים שנורו באש חיה.
בפתק אחר שעל הקיר נכתב בפשטות: "אנחנו רוצים שהממשלה תשתנה". פתק שני קרא להוציא להורג פוליטיקאי שנוא; בפתק אחר, צעיר סיפר שהוא רוצה לסיים את לימודי הספורט שלו.
הקיר הוקם בבית מרחצאות נטוש בבגדאד על ידי פעילים המתכננים לקבץ את המשאלות לספר.
סאטר ג'ודה, סופר שעזר בהקמת החומה, אמר כי "הקמנו צוות עם קבוצת צעירים ועבדנו כמו צוות אחד, פעלתנים כמו דבורים בכוורת". לדבריו, "זו הייתה הפעילות שהאנשים הכי אהבו ונקשרו אליה יותר מכל: 'קיר המשאלות'".
