תקרה מתפוררת ועובש בקירות: גג האסבסט שמסכן את תלמידי שנקר

מאות תלמידי אומנות במכללת שנקר ברמת גן לומדים זה שנים תחת גג אסבסט מתפרק - אך המוסד, והעירייה שמחזיקה בבניין - מעולם לא עדכנו בנושא את המשרד להגנת הסביבה, שאמון על הנושא. על פי משרד הבריאות, אסבסט על כל צורותיו מוגדר כחומר מסרטן, וחשיפה אליו עשויה להוביל למחלות ממאירות ואחרות תוך שנים ספורות.

מכללת שנקר נחשבת לאחד מבתי הספר הטובים בעולם בתחום העיצוב. מפניות של סטודנטים במכללה לוואלה! NEWS עולה כי חרף פניותיהם להנהלה, לא נעשה אף צעד ממשי לטיפול במפגע, ועליהם להמשיך ללמוד במבנה המסוכן גם בימי חורף - כשהגג, שאפילו לא מגן ממי הגשמים, מתפורר מעל ראשם. בעקבות פניית וואלה! NEWS למשרד להגנת הסביבה, הוחלט לבצע ביקורת במקום.

מתיעוד שנעשה בידי הסטודנטים נראות כיתות הלימוד תחת הגג מוצפות במים, על הרצפה חלקי תקרה, קירות מלאים בעובש וחוטי חשמל רטובים וחשופים. בשיחה עם נשיאת המוסד, שרת החינוך לשעבר פרופ' יולי תמיר, האשמה על מצב הגג הוטחה בעיריית רמת גן, אך מנגד נאמר כי ניתן אישור להשתמש במבנה בידי ממונה הבטיחות של המוסד.

"הייתה בעיה עם חלק של התקרה. יש יועץ בטיחות שנתן לנו הוראות ואנחנו מתקנים את המקום לפי ההוראות. המבנה הוא ישן, בבעלות עיריית רמת גן. היא צריכה להחליף לו את הגג. עד אז, אנחנו פועלים במבנה שאנחנו שומרים בו על הכללים, וכל מה שנעשה בתוך הבניין נעשה בהוראת הבטיחות בשנקר", אמרה תמיר.

תמיר ציינה כי יש הוראה ברורה בנושא והוסיפה כי "זה מבנה עם הרבה דברים מורכבים כמו חשמל ותאורה. יש לנו ממונה בטיחות, אחד האנשים הבכירים בתחום בארץ, המנחה של כל המנחים באירועי בטיחות במוסדות אקדמיים, ואנחנו פועלים לפי הנחיות שלו. ככה אנחנו עושים גם במקרה הזה".

עם זאת, בשיחה שקיימה אתמול תמיר עם הסטודנטים נשמעה הנשיאה פחות אופטימית לגבי מציאת מקום חלופי עבור הלימודים, והביעה חוסר סבלנות לטענותיהם. "אלה התנאים שיש כרגע... כל מי שרוצה לעשות הפסקת לימודים זכאי לעשות אותה... כל מי שלא טוב והתנאים לא נאים לו - אין בניין חלופי לשנקר - מוזמן להפסיק את הלימודים". בהמשך הדגישה: "אני לא מבטיחה לכם שנצליח למצוא בניין (חלופי - ב"א), לא הצלחנו למצוא אף בניין פה באזור שמתאים לצרכים שלנו", אמרה. "העירייה ממש רוצה שנצא מפה ונפסיק להטריד אותה. אף אחד בעיריית רמת גן לא סופר אותנו בגרוש".

חרף הדברים, מחאת הסטודנטים בנושא מתקיימת זה תקופה ארוכה והיא הגיעה אל שיאה בשנה שעברה. השנה החליטו הסטודנטים להמשיך בה, והתריעו כי לא יגיעו ללימודים עד לתיקון הליקויים. "הובטחו הבטחות שהגג יתוקן ושהאסבסט יפסיק להוות סכנה, אך למרות הניסיונות המועטים, אנו עדיין חשופים לחומר המסוכן, לפטרת בקירות ולאלתורי החשמל", נכתב בפניית הסטודנטים לתמיר, למנכ"ל המוסד, לראש המחלקה לאמנות רב-תחומית וליו"ר אגודת הסטודנטים. "בקומה השלישית יש גג אסבסט חשוף שמסכן את בריאותנו כבר תקופה ממושכת. עו"ד דרור קווה (מנכ"ל שנקר - ב"א), היית נותן לילדיך לשהות בתנאים מסכני חיים? פרופ' יולי תמיר, היית מוכנה לשבת במשרד מלא בעובש ובפטריות שחורות ולנשום כך יום-יום?".

הסטודנטים הוסיפו כי "התיקונים שבוצעו אינם אפקטיביים והסכנה ממשית. אנחנו מרגישים שמפקירים את הבריאות שלנו. אנחנו מפחדים. אנחנו דורשים פתרון מידי. החל מ-1 בדצמבר לא נכנס לבניין הבלהות ולא נאפשר קיום שיעורים. אם בעיניכם זה לא נושא דחוף מספיק, אנחנו מזמינים אתכם לשהות במחיצתנו יום אחד, בקומה השלישית, עם ריחות של מנגל ותקרה מתפרקת".

ד"ר אלי שטרן, מומחה להערכות סיכונים של חומרים מסוכנים ויו"ר ועדת המומחים המייעצת לאגודה במלחמה בסרטן לעניין חומרים מסוכנים מסרטנים, הסביר על הסכנה הטמונה בחומר. "גג אסבסט הוא ברוב המכריע של המקרים עשוי מתערובת של 90% בטון, ו-10% סיבי אסבסט. הסיכון הבריאותי העיקרי נובע מנשימה במשך זמן ממושך של הסיבים האלה", אמר שטרן. "הסיבים האלה נתקעים בריאות, ואמנם זה לוקח בין 40-10 שנה, מתגלות מחלות שונות בדרכי הנשימה של האדם הנחשף. המחלות האלו קשורות ישירות לנשימה של הסיבים, שגודלם חמש-מיליונית המטר. כשהם מצטברים ומצטברים, הם עלולים לגרום לשני סוגי סרטן בריאות ולמחלות אחרות. זה מאוד מסוכן, ולכן החומר נאסר לשימוש על ידי כל הרשויות הרלוונטיות בעולם".

"הבניין מאוד ישן ורעוע ומצבו מדרדר משנה לשנה. בחורף שעבר החלו הצפות שסיכנו את הסטודנטים. התקרה נפלה והאסבסט נחשף שוב", שיתפה אחת הסטודנטיות. "שיח מול המכללה מתנהל כל הזמן, וכל פעם התשובה היא אותה תשובה, שמים פלסטר במקום לטפל בזיהום. בונים 'תקרה צפה' חדשה שככל הנראה תיפול שוב כשיגיעו הגשמים. במהלך ההצפות ציוד ועבודות אמנות נחרבו, ולגבי הנזק משאיפת אסבסט ועובש - נדע רק בעוד 20 שנה".

לדבריה, הפתרון המקובל היחיד הוא פינוי האסבסט ושיפוץ המבנה, כשבתקופה זו הלימודים יתקיימו במבנה אחר. "כל עוד זה לא קורה, זהו לא פתרון אמיתי. הייתה מולנו חוסר שקיפות, ורק אחרי שחקרנו באופן אישי את הנושא הבנו את חומרת המצב", היא אמרה. "מאותו הרגע אנחנו פועלות לפתרון מידי שמוציא את כלל הסטודנטים ששוהים במבנה מסכנה בריאותית. אנחנו מצפות ממשרד הבריאות להתערב ולשמש כגורם חיצוני לבחינת המפגעים בבניין והאם הוא תקין לשהייה. במידה ולא נקבל חתימות של גורמים מוסמכים שאכן הבניין ראוי לשהייה, נסרב להיכנס אליו".

סטודנטית אחרת שיתפה את תחושותיה הקשות מהתנהלות בית הספר. "ברגע שהבנתי מה המצב של הבניין הזדעזעתי לגמרי. לא שיערתי שההזנחה של המבנה מגיעה למצב שממש מסכן את הבריאות שלי. אימא שלי אמרה שהיא מרגישה מרומה, ושאם היא הייתה יודעת לפני שהתחילה השנה - היא לא הייתה מסכימה שאגיע לפני שהעניין מטופל. אני באופן אישי מרגישה שזה מערער את הביטחון שלי מול המכללה, שלא שומרים עלי או דואגים לשלומי. משך הזמן שהדבר הזה נמשך הוא לא פחות ממחדל. העובדה שהשאירו את הטיפול של זה רק בין העיריה ושנקר זה חוסר אחריות".

מהנהלת שנקר נמסר כי "בשנה הבאה בניין עלית יעבור שיפוץ מקיף בשיתוף ובביצוע עיריית רמת גן (הבעלים של הבניין). בית הספר לאמנות רב-תחומית יעבור בתקופת השיפוץ למבנה זמני. במהלך הקיץ האחרון, עיריית רמת גן ביצעה איטום של הגג. לאחר האיטום נותרו מספר סוגיות הנמצאות בטיפול מנהל בטיחות ואיכות סביבה של שנקר, המלווה את התהליך במטרה להבטיח שעד לשיפוץ המקיף תנאי התברואה יהיו תקינים בהתאם לנדרש".

מעיריית רמת גן נמסר כי "הנכס ניתן למכללת שנקר בשכר דירה זניח שאינו תואם את שוויו האמיתי. בהסכם השכירות נכתב במפורש כי עלויות האחזקה באחריות המכללה בלבד. כמו כן, בימים אלו מתקיימים דיונים בין העירייה למכללת שנקר, לצורך קביעת מועד לפינוי הנכס וביצוע עבודות התחזוקה הכוללות שיפוץ, שימור והנגשת הנכס לסגל המורים והתלמידים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "למשרד להגנת הסביבה לא ידוע על מפגע אסבסט במכללת שנקר. יצוין, כי ככלל, גג אסבסט במצב תקין אינו מהווה מפגע על פי חוק, ואין מניעה לקיים בו פעילויות. בהמשך לפנייתך, המשרד סיכם עם היחידה לאיכות הסביבה של עיריית רמת גן כי היא תבצע ביקורת במקום, ותעדכן את המשרד. אם יתגלה כי אכן יש מפגע, יוצאו הנחיות מסודרות לטיפול והסרת המפגע".

ממשרד הבריאות נמסר כי האחריות לנושא נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה ועיריית רמת גן.