ככל שנוקפים הימים, הדיו של החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יבשה ובמערכת הפוליטית מעכלים את משמעות כתב האישום החמור שיוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בקרוב. בעוד יריביו הגדולים כבר החלו לחשב את קצו לאחור, לנתניהו יש עוד שפן אחד רציני בשרוול שיכול להבטיח לו לפחות עוד כמה חודשים על הכיסא: בחירות.
על השעון עד לפיזור הכנסת נותרו עוד 17 ימים שבהם 61 ח"כים יכולים להמליץ על כל ח"כ להרכיב ממשלה ולמנוע את פיזור הכנסת. אחרי הגשת כתב האישום, לנתניהו אין שום אפשרות פוליטית ריאלית לעשות את זה בעצמו. לכן, עד 11 בדצמבר יש לו מטרה אחת: לבלום כל אפשרות להתפוררות בליכוד או בגוש הימין-חרדים שתאפשר לבני גנץ, גדעון סער, אביגדור ליברמן או כל ח"כ אחר לאסוף את מספר החתימות הדרוש לעצירת שעון הבחירות ולהקמת ממשלה שתדיח אותו מהשלטון.
לקריאה נוספת בנושא
כל מעטפת ההגנה הפוליטית של נתניהו תלויה כרגע במערכת המשפטית: החשש העיקרי בסביבתו הוא מחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה או הנפקת פסיקה של בג"ץ שתקבע שעכשיו כשהוא מואשם בשוחד יש קושי להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה. בסביבת נתניהו מקווים מאוד שמנדלבליט ובג"ץ יימנעו מלהתערב בסוגיה, כי משמעותה של חוות דעת כזו היא שנתניהו לא יוכל להרכיב עוד ממשלה, אם לפני הבחירות ואם אחרי, והיא עשויה להפוך אותו לברווז צולע באמת. ככל שתצוץ חוות דעת משפטית כזו, היא עלולה לטלטל את המפה כולה, ולגרום לשחקנים שונים בליכוד ובגוש לחשב מסלול מחדש לכיוונו של גנץ; ככל שלא, הוא יכול לשמור על יציבותו, לעת עתה.
אם נדמה את כוחו הפוליטי של נתניהו לספירלה, אז נקודת ההתחלה שלה היא מיקומו בראש הליכוד, מפלגת הימין הגדולה, וההסתעפות הרחבה היא הברית עם השותפים הטבעיים בגוש. השליטה הייחודית שלו בעשור האחרון במערכת נובעת מכך שבכירי הליכוד מעולם לא אתגרו אותו והשטח מעניק לו תמיכה בלתי מתפשרת. גם עכשיו בכירים וזוטרים כאחד משננים את האתוס המפורסם לפיו בליכוד, שלא כמו בעבודה, לא מדיחים מנהיג מכהן.
אולם אחרי כתב האישום, גם בשטח הליכודי מחלחלת ההבנה אט אט שתם עידן נתניהו, והשאלה היא רק מתי וכיצד הוא ייאלץ להיפרד מהכיסא. כל בכירי המפלגה שממתינים ליום הזה כבר עשור, מריחים את היום שאחרי והעימות התוקפני שפרץ אתמול בין גדעון סער לניר ברקת מאותת שקרבות הירושה כבר כאן. בהפוך על הפוך - דווקא הן מסייעות לנתניהו לשמור על כוחו.
חצה את הרוביקון
סער היה הראשון לזהות, ובדרישה לקיים פריימריז בזק עוד בתוך תקופת ה-21 יום הוא חצה את הרוביקון סופית והכריז על נתניהו מלחמה ראש בראש. הדרישה של סער לערוך פריימריז תוך שבועיים וחצי, בגיבוי הבטחה שהוא יכול להקים ממשלה עם כחול לבן, הייתה יכולה להביא לכאורה להחלפתו של נתניהו כבר בכנסת הזו ולמנוע בחירות בעידן ה-61 חתימות.
עם זאת, היא סותרת החלטה של מרכז הליכוד שהתקבלה באוקטובר האחרון - לפיה נתניהו יהיה המועמד היחיד של הליכוד להרכבת ממשלה כל עוד הכנסת לא פוזרה. כך שגם סער יודע שלפריימריז בזק אין באמת היתכנות משפטית, ולוחות הזמנים הטכניים והלוגיסטיים לקיים אותם לפני תום ה-21 ימים כמעט בלתי אפשריים. בינתיים, סער הוא היחיד בצמרת הליכוד שמתכוון להתמודד מול נתניהו והוא ממשיך לפתוח פער משמעותי על חברי המחנה - וגם המיתוג.
נתניהו שקל לבטל את הפריימריז לראשות הרשימה בכלל, אבל במגעים עם חיים כץ, יו"ר המרכז ומקורבו של סער, הוא הסכים לקיים פריימריז בששת השבועות הקרובים. זו תהיה הפעם הראשונה מאז 2014 שנתניהו יתמודד על כיסאו, אבל ההערכה הרווחת בליכוד היא שהוא פייבוריט לנצח. רבים ממקורביו עודדו אותו להכריז על התמודדות כדי להמריץ את השטח לקראת הבחירות ולבסס את השליטה שלו במפלגה. בעוד בציבור הכללי האישום בשוחד מתקבל בגינוי מטלטל, בקרב מתפקדי הליכוד זה עשוי דווקא לחזק את מעמדו של נתניהו, ואילו סער הוא זה שיסתכן במבוכה בהתמודדות פנימית שתתלכד סביב המנהיג במצוקתו הקשה.
החשש הגדול של נתניהו הוא שבחסות הקרבות על הפריימריז יתרקם מאחורי הקלעים מהלך הדחה אחר - שבו סער - או כל בכיר אחר בליכוד, יאסוף מסה קריטית של ח"כים כדי להוביל הקמת ממשלה עם כחול לבן, ובעיקר עם ליברמן, בעידן ה-61 חתימות שבו כל ח"כ יכול למנוע בחירות. ליברמן, לדוגמה, יכול לנצל את ההזדמנות כדי להכתיר יורש מימין. רק כדי שמהלך כזה יצא לפועל, נדרשת מסה קריטית של ליכודניקים שתצא נגד נתניהו, ובעיקר לנוכחות של בכיר נוסף בצמרת - גלעד ארדן, יולי אדלשטיין או ישראל כץ, שייתן למהלך לגיטימציה, ובשלב זה אף אחד מהם לא מצטרף לסער בקרבות מול נתניהו. כץ ממשיך לגבות את נתניהו, ארדן ואדלשטיין שותקים מאז כתב האישום, והיחידה שהתייצבה פומבית מאחורי סער היא ח"כ מיכל שיר.
הסיכון עלול להיגמר בעונש
הפחד של נתניהו ככל הנראה משולל הגיון פוליטי: גם אם ישנה אפשרות תיאורטית לפיצול של ח"כים לטובת הקמת ממשלה עם כחול לבן ומניעת בחירות עד 11 בדצמבר, המשמעות שלה היא בהכרח פילוג מהליכוד; אין לאף אחד מבכירי המפלגה אינטרס לעשות את זה, כשהסוף של נתניהו עשוי להיות קרוב מאוד, וגם לא אינטרס או יכולת להסכים ביניהם על מישהו אחד שהם יתנו לו את ההובלה. עד כינוס מרכז הליכוד בשבוע הבא וההצבעה הסופית על הקפאת הפריימריז לרשימה, אף אחד מהח"כים לא ימהר לקחת סיכון שהוא ייענש אחר כך בקרב על מקומו ברשימה.
בינתיים, נתניהו אפילו לא צריך לתקוף את סער בקולו - יש את ניר ברקת שיעשה זאת במקומו. כמה שעות אחרי שסער קרא לפריימריז בזק, ברקת שלף מתווה יצירתי משל עצמו, לקיים הליך בחירות חדש - על ממלא מקום ליו"ר הליכוד, במודל של נשיא וסגן נשיא, שייבחר במקביל ליו"ר ויקבל את סמכויותיו במקרה שייבצר ממנו למלא את תפקידו. במקביל, הוא יצא למתקפה קשה על סער שהובילה לחילופי מילים קשים ונמוכים בין השניים.
המתווה של ברקת לכאורה מכבד את מעמדו של נתניהו אך בפועל סולל דרך אחרת למינוי יורש, ומאותת על ההבנה הגוברת שימיו עשויים להיות ספורים. "כל ההנהגה הבכירה של הליכוד עושה עכשיו חשבונות של השעה שאחרי ביבי", אמר פעיל ותיק בליכוד אחרי הגשת כתב האישום. "יש זרמים של הבנה מתחת לפני השטח שהליכוד הולך לאיבוד, ושאנחנו יכולים לאבד בגלל זה את השלטון".
ב-17 יום הקרובים נתניהו יעשה הכול כדי למנוע מהזרמים הללו לחלחל. ב-17 יום הקרובים האינטרס שלו מנוגד לגמרי לזה של 119 ח"כים או לפחות לעשרות מהם, שעשויים לא לחזור לכנסת אחרי בחירות נוספות. בפעם הקודמת, אחרי בחירות מועד א', 74 ח"כים הרימו את ידם בעד פיזור הכנסת למענו של נתניהו, הפעם זה יהיה הרבה יותר קל: אם חברי הבלוק והליכוד ימשיכו לשמור על נאמנות מוחלטת לנתניהו בימים הקרובים - הכנסת פשוט תתפזר מעצמה. ככל שכתב האישום מחלחל, הפלונטר הפוליטי נהפך לברוך.