כשראש ממשלת מעבר המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים שונים מאשים את ראש התביעה בהובלת פוטש נגדו, במגמה מזימתית ומזוהמת להפלתו מהשלטון בתואנות מלאכותיות, יכולה להיות לכך רק תשובה אחת: על מושא הטענות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להודיע כי הוא, אישית, יתייצב כתובע במשפטו של בנימין נתניהו. זה יהיה מהלך נדיר, אבל רק כך יוכל מנדלבליט לייצג נאמנה את המערכת המקצועית שמתחתיו ולהפגין את אמונו המוחלט בכתב האישום שבחתימתו.
עוד לפני כן, בין במענה לשאלת הנשיא ראובן ריבלין ובין כמשיב לעתירה לבג"ץ, יחווה מנדלבליט את דעתו השלילית באשר לכשירות נתניהו כמועמד להרכבת ממשלה. בכך תבוא לסופה תקופת ראשות הממשלה של נתניהו, אפילו יכהן עוד שבועות ואף חודשים עד להרכבת הממשלה הבאה, בכנסת זו או ביורשתה.
אלא שגם בזמן קצר זה מסוגל נתניהו להמיט נזקים נוספים, כנרמז בהכרזת המלחמה שלו, מלחמת אזרחים, נגד מנגנון החוק. לחקור את החוקרים, לתבוע את התובעים, להאשים את המאשימים, לשפוט את השופטים. תחביב ישן שלו, עוד מימי חקירתו בפרשת עמדי לפני 20 שנה, כשהנקודה הראשונה ברשימה שהכין לעצמו הייתה קריאה לחקור את חוקריו, בדגש על אהדתם למפא"י. כן, מפא"י, שנעלמה מהנוף עשורים לפני כן.
לקריאת כתב האישום המלא
עוד בנושא:
זה נשמע כמו הזיה מסויטת של נאשם החולם שהוא ראש ממשלה ומתעורר למציאות קודרת, אבל לנתניהו יש כוח להגשים חלומות. ביום ראשון הוא מסוגל להביא להחלטת הממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, או למצער ועדת בדיקה ממשלתית במתכונת ועדות וינוגרד וזיילר. הנושא: ליקויים בפעולות המשטרה והפרקליטות, אכיפה בררנית וחשד להטיה בתיקי נתניהו. הממשלה, גם בטרנזיט בין שתי טיסות, מוסמכת להחליט על כך כאוות נפשה הנכנעת לכל גחמה של נתניהו. נשיאת העליון תיאלץ למנות יו"ר לוועדה הממלכתית; לחילופין, לראשות הוועדה הממשלתית ימנה אחד השרים, קרוב לוודאי אמיר אוחנה, שופט בדימוס או נכבד אחר.
המטרה תהיה מתקפה מתמדת, עם שימועים פתוחים, עד שהציבור לא יבחין בין טוב לרע, חושך ואור, מפר חוק ואוכפו. לטענת האכיפה הבררנית תהיה תכלית נוספת: בלעדיה אין עילה לבקש מהכנסת להעניק לנתניהו חסינות.
סוף המב"ם
נתניהו בחר בעימות חזיתי עם מנדלבליט. זו גישה בעייתית מבחינת בית המשפט העליון, המעניק ליועץ אשראי רב על תום לב ושיקול דעת בהחלטותיו. כשהיועץ מני מזוז - כיום שופט בעליון - הפך את החלטת פרקליטת המדינה וממלאת מקום היועץ עדנה ארבל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון, לטענת מזוז בגלל היעדר ראיות מספיקות, בג"ץ לא התפעל מהסגירה אך דבק במנהגו לומר אמן אחר היועץ. לתקיפת החלטתו של מנדלבליט להעמיד לדין את נתניהו אך לא פוליטיקאים אחרים שנזכרו בתיקיו (ובמיוחד ב-4000) אין סיכוי לצלוח את בג"ץ בטענת הגנה מן הצדק, אבל נתניהו רוצה לנצח בציבור ובכנסת, כדי שלא להגיע כלל לספסל הנאשמים.
במונחי צה"ל, בתקופה שבין כתב החשדות לבין כתב האישום - שני מסמכים שלקראתם טלטל נתניהו את המערכת, בניגוד קוטבי לטענתו שהגשתם נועדה להשפיע על הבחירות - התנהלה המערכה שבין המלחמות, מב"ם. גיחות פתאומיות, עקיצות, מתחת לסף הגירוי למלחמה כוללת. זה נגמר; נתניהו נתן לגייסותיו את האות למלחמת חרמה. הוא, כעדותו, נלחם ונפצע בשירותו הצבאי, אך אין לחשוש לשלומו במלחמתו נגד מערכת החוק. נתניהו שחיד, אבל לא שאהיד.
הייתה לו החוצפה לאזכר את אשתו, שפוכת הדם, בלי לציין שהואשמה והורשעה בפלילים לפי הודעתה ושמנדלבליט טרם תבע ממנה לשלם למדינה 120 אלף שקלים שבזבזה לאוצר על סעודות, בין השאר לנאשמים הנוספים בתיקיו. הוא גם שכח להכיר ליועץ תודה על שנמנע עד כה מלהורות על חקירה נוספת נגדו, בפרשת קשריו העסקיים עם דודו נתן מיליקובסקי. וכשהתברך בהישגים שאליהם לדבריו הביא את ישראל, פסח על הטרי מכולם - אם לא יסולק, יהיה לה ראש ממשלה המופיע בעולם ותוקף באו"ם את איראן הרמאית בעודו תחת כתב אישום הכולל מרמה. ולא הועילה לשי ניצן הגנתו הנושנה, הבזיונית, על שרה נתניהו בתביעת מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה בבית הדין לעבודה, חודשים מעטים לאחר שנתניהו מינה את ניצן לפרקליט המדינה.
כאילו המילים בכתב האישום אינן די מוחצות, נוספה להן התמונה: יהודי דתי בעליל, מזוקן וחובש כיפה, לא שמאלני חתרן מהקרן החדשה, לשעבר מקורב של נתניהו, מינוי שלו ועדיין מעריץ של יכולותיו, מדווח בצער על מילוי חובתו להעמיד את ראש הממשלה לדין. יבדה נתניהו את בדיותיו ככל שירצה, זאת אינה תמונה של פוטש. עולה ממנה מדינה הנאלצת ללא חמדה לשפוט את ראש הרשות המבצעת שלה, על שהפר את חוקיה.
אילו נתניהו היה רבין, התפטרותו הייתה מוגשת דקה לאחר הודעת מנדלבליט. אבל נתניהו אינו רבין ואף לא אולמרט, שעמיתיו למפלגה ולממשלה דחקו החוצה עוד לפני כתב האישום. הוא מצפצף על המדינה כפי שמו"ל ידיעות אחרונות צפצף על כותביו שקראו לו להשעות את עצמו.
בהתנגשות בין ראשה הדועך של הממשלה היוצאת לבין היועץ המשפטי לממשלה תכריע לבסוף נשיאת העליון, השופטת אסתי חיות. ST ?BB! ואם היא תסטה מהתקן שיציב לה נתניהו, יחקרו גם אותה.