כשהעיר הגדולה ביותר של בוליביה הייתה משותקת החודש בשל ההפגנות נגד הנשיא לשעבר אבו מוראלס, יחידת המשטרה שהייתה אמורה להגן על ארמון הנשיאות נפגשה כדי להכריע את עתיד האומה.
המדינה הדרום אמריקנית נמצאת במשבר שפרץ אחרי שמוראלס הכריז באוקטובר על ניצחונו בבחירות לכהונה נוספת ורביעית במספר, שנמשך גם אחרי שהמנהיג הסוציאליסטי התפטר החודש מתפקידו ונמלט לגלות במקסיקו.
חברי יחידת המבצעים הטקטית של המשטרה, הידועה בקיצור UTOP, התעמתו עם מפגינים אנטי-ממשלתיים שהיו חמושים במקלות, אבנים ומטענים מאולתרים. בחצר של מתחם היחידה, התאספו ביום שישי, 8 בנובמבר, עשרות שוטרים שקיבלו החלטה - הם יפסיקו להגן על הנשיא ויצטרפו למפגינים נגדו. למחרת, הם נטשו את עמדותיהם.
מומחים אומרים כי ההחלטה של UTOP, חלק מגל עריקות המשטרה ברחבי בוליביה, סייעה להכריע את גורלו של מוראלס. ללא תמיכה רשויות אכיפת החוק המקומיות, ממשלו לא יכול היה לשלוט עוד ברחובות בוליביה. נטישת היחידה שהופקדה על שמירה על ארמון הנשיאות בלה פז, הבירה המנהלית של בוליביה, הייתה מכה קשה במיוחד.
צבא בוליביה, שהיה פסיבי עם תחילת המחאה, אותת במהרה שהוא לא יתעמת עם המפגינים והרמטכ"ל קרא למוראלס לעזוב, וכך הוא עשה אחרי כמה שעות.
עוד על המחאה בבוליביה
חמישה שוטרים משורות ה-UTOP שוחחו עם רויטרס באנונימיות מכיוון שהם אינם מורשים לדבר עם העיתונות וניפקו סיבות שונות להתנערות ממוראלס, הנשיא הילידי הראשון של בוליביה, שהנהיג את המדינה כמעט במשך 14 שנה.
היו שהתלוננו כי ממשלתו העניקה משכורות נדיבות ופנסיות לכוחות המזוינים, מבלי שהציעו למשטרה הטבות דומות. היו שאמרו שהממונים עליהם דרשו מהם לפעול רק נגד המפגינים נגד הממשלה, תוך הימנעות מעימות עם נאמניו של מוראלס. אחרים אמרו שהם פשוט היו שחוקים מהמשבר שנמשך שבועות לאחר הכרזתו של מוראלס על ניצחון שנוי במחלוקת ב -20 באוקטובר.
"בשלב מסוים, זה היה כבר יותר מדי", אמר שוטר אחד.
פרנקלין פלורס, חבר במפלגה הסוציאליסטית של מוראלס, אמר כי ממשלתו מעולם לא השתמשה ברשויות אכיפת החוק למטרות פוליטיות, וכי המשטרה זכתה ליחס הוגן.
הפרק הזו הוא מרכזי בהבנת הנפילה של מוראלס. מגדל הקוקה לשעבר היה דמות איקונית של השמאל באמריקה הלטינית. הוא זכה להערכה רבה על שהוביל את האומה הדרום-אמריקנית הענייה לצמיחה קבועה וליציבות יחסית. התוכניות החברתיות של ממשלתו הוציאו מיליונים מהעוני.
ואולם, עם הזמן כמה מתומכיו המרכזיים באוכלוסייה הילידית התנערו ממנו, בין היתר בשל פגיעה באדמותיהם ובניית ארמון נשיאותי ראוותני חדש שכינה "הבית הגדול של העם". הוא גם עקף את מגבלות הקדנציה הנשיאותית, ועורר זעם בקרב מבקריו שראו בזה מהלך אוטוריטרי להיאחזות בשלטון.
הפרשן הפוליטי פרנקלין פארג'ה, פרופסור באוניברסיטת מייור דה סן אנדרס, אמר כי איבוד המשטרה בישר את סוף דרכו של מוראלס. "הממשלה איבדה את המגן שלה", אמר פארג'ה. "כתוצאה מכך היא הייתה פגיעה לחלוטין ולא הייתה יכולה להמשיך".
מוראלס אמר כי הוא הודח ב"הפיכה" של הימין שארגנו אויביו הפוליטיים. הוא אמר שהוא מוכן לשוב לבוליביה לסיום החודשים האחרונים של כהונתו, ולא להתמודד שוב. תומכיו אינם מכירים בממשלה הזמנית של הנשיאה ג'נין אנייז ויותר מ-20 בני אדם נהרגו במהומות.
"הדיקטטור אבו"
הצרות של מוראלס הלכו ונערמו עוד לפני הבחירות השנה. הפופולריות שלו דעכה בשל היחלשות הכלכלה ותלונות על שהוא איבד את הקשר עם שורשיו וניצל את כוחו כדי להישאר בשלטון. מוראלס אמר שהוא היה נתון למסע הכפשה כוזב של גורמים זרים לקראת משאל העם ב-2016, שבו הפסיד בשאלה אם הוא יוכל להתמודד על כהונה נוספת אולם עשה זאת בכל מקרה בעקבות החלטת בית המשפט העליון. תומכיו אמרו כי החלטת בית המשפט שיקפה את רצון העם מכיוון שאותם שופטים הם נבחרי ציבור בבוליביה.
התסכול הציבורי ממנו בלט ב-4 באוקטובר בעיר סנטה קרוס שבמזרח המדינה, קצת יותר משבועיים לפני הבחירות, כשבכרזות שהונפו בקהל נכתב "הדיקטטור אבו". לואיס פרננדו קמצ'ו, מנהיג באופוזיציה האזרחית לנשיא, נשא נאום חוצב להבות כשהוא כינה את ממשלתו של מוראלס "בלתי חוקית" וקרא לבוחרים להדיחו.
בתחילה הראו התוצאות קרב צמוד בין מוראלס ליריבו העיקרי, הנשיא השמרני לשעבר קרלוס מסה, עם יתרון קל למוראלס. שיטת הבחירות בבוליביה מחייבת סיבוב שני אם אף מועמד לנשיאות לא זוכה ביותר מ-50% מהקולות או לפחות 40% מהקולות עם פער של לפחות 10% מהמתחרה הקרוב ביותר שלו.
אחרי ספירה של יותר מ-80% מהקולות, חלה הפסקה פתאומית בסביבות השעה 19:30 ביום הבחירות. ארגון מדינות אמריקה (OAS), שהוזמן להשקיף על הבחירות, הביע דאגה. כמעט יממה לאחר מכן, הספירה התחילה מחדש, והמגמה הצביעה פתאום על יתרון דרמטי לטובת מוראלס בדרך לניצחון בפער של 10.5% על מסה, ללא צורך בסיבוב נוסף.
בעקבות זאת, פרצו הפגנות ברחבי המדינה, כשתומכי האופוזיציה חסמו כבישים וערכו צעדות המוניות בדרישה לבחירות חדשות.
הממשלה של מוראלס נחלשה, אך עדיין הייתה בשליטה. הוא דחק באזרחים להמתין לתוצאות בדיקת ההצבעות שיזמם ה-OAS. ואז התחילו עריקות מהמשטרה ב-8 בנובמבר.
מה שהחל במרד ביחידת משטרה אחת בעיר קוצ'במבה בשעות הבוקר, התפשט במהרה לערים אחרות, בהן סנטה קרוס ולה פס.
מוראלס כינס את הגנרלים שלו, כולל את מפקד הצבא וויליאם קלימן, שהיה בעל ברית ותיק שלו. הוא נפגש עם גורמי ביטחון ביום שישי שלפני תחילת המרד, אבל הם הציעו מעט מאוד תמיכה. למחרת, הרמטכ"ל הצהיר כי הצבא "לעולם לא יתעמת עם העם".
ביום ראשון, 10 בנובמבר, הוטלה פצצה נוספת - ארגון מדינות אמריקה פרסם את תוצאות הבדיקה שלו, שהראו אי-סדרים משמעותיים בבחירות, כולל זיופי פתקים. הארגון קרא לביטול תוצאות הבחירות ולהצבעה חדשה, אך למרות הסכמתו של מוראלס לכך, האופוזיציה דרשה את ראשו.
מאז אמר נשיא בוליביה המודח כי ה-OAS פועל בשירות "האימפריה הצפון אמריקנית", אך בעלי בריתו החלו לנטוש אותו בזה אחר זה. בסביבות השעה 17:00, הצבא הראה למוראלס את הדרך החוצה, כש"הציע" לו לפרוש מתפקידו. זמן קצר לאחר מכן, הודיע הנשיא בנאום נרגש כי הוא יעזוב את תפקידו על מנת למנוע את החרפת המשבר.
(עדכון ראשון: 20/11/19, 22:46)