סאלח', חקלאי בשנות ה-60 לחייו, תושב המועצה המקומית מסעדה, עצר היום (שלישי) בצהריים לתצפית מעל מעבר קוניטרה לפני שירד למטעים שלו בעמק, שעות לאחר שאזעקות החרידו את תושבי האזור. "התעוררתי בערך בחמש מהפיצוצים", סיפר, "אמרתי לאשתי יכול להיות שעוד פעם ישראל מפציצה את סוריה. חזרתי לישון והתעוררתי אחרי חצי שעה ואז אשתי אמרה לי שירו טילים מסוריה על ישראל. אני לא מתפלא. סוריה לא באמת שייכת לאסד. הרבה עושים בה מה שבא להם".
צפונה ממסעדה, סוריה קרובה: הגדר הגבוהה חורצת בין משפחות משני עברי הגבול. "שמענו קודם כל פיצוצים ואחר כך אזעקה. אנחנו לא מפחדים אבל גם חושבים על האנשים שם. מה שיהיה יהיה...", אמר ת'אמר, בן 22, שהסביר כי הוא גר בקצה הגבוה של מג'דל שמס. "מהבית שלי אנחנו כל שבוע רואים יריות. יורים מג'ובתה (הכפר הסורי ג'ובתה אל-חשב, א"ב) לאזור הר החרמון. הכל בצד הסורי. יורים ברובים אחד על השני. אם אנחנו לא שומעים יריות אז רואים את האורות האדומים של האש. כל אירוע כזה גורם לנו לחשוב על המשפחות שלנו בצד הסורי. אנחנו מאמינים כל הזמן שהן מוגנות".
אל תפספס
האיראנים מנסים לכפות משוואה חדשה בגבול הסורי, במטרה להפוך את רמת הגולן למעין מקבילה לרצועת עזה - ועל כל הפרה מבחינתם של הסטטוס קוו הם יגיבו בשיגורי רקטות לעבר עורף מדינת ישראל. זהו עולם המערכה שבין המלחמות, שמחייב יוזמות וגם תגובות: למשל, על רקע המטח הבוקר, נשאלת השאלה האם צה"ל חייב להגיב כדי לחזק את ההרתעה נגד האיראנים? בינתיים בגובה הקרקע הדברים נראים מעט אחרת, לאחר שאזעקת צבע אדום הופעלה ביישובי צפון רמת הגולן: דפנה, שאר ישוב, נמרוד, מסעדה, מג'דל שמס ונווה אטי"ב.
יאמר לזכותו של ראש מועצת מג'דל שמס, דאולן אבו סלאח, כי הוא פועל לשיפור מוכנות לחירום. לפני כשבועיים אירח במקום אבו-סאלח את אלוף פיקוד העורף, תמיר ידעי, והעביר מסרים בהתאם. "לכל ראשי המחלקות שלנו יש תפקיד בחירום. רפואה, הנדסה ועוד תחומים. אנחנו משקיעים המון במסרים לציבור שלנו, יש לנו 2,300 בתי אב, שיורידו אפליקציה של פיקוד העורף כדי לקבל התרעות בזמן, לדעת מה קורה. בדיוק כמו שקיבלתי הבוקר התרעה. ל-75% מהבתים יש מיגון ולאלו שאין אני מסביר שלא יחכו", אמר.
"אנחנו מושפעים מאוד ממה שקורה בגבול. התיירות אצלנו מאוד חשובה", אמר ראש המועצה לוואלה! NEWS, על המציאות הביטחונית המתהווה. "אבל אני רוצה להדגיש שתחושת הביטחון שמעניק לנו צה"ל מחמת גדר ועד למג'דל שמס כולל הר החרמון היא גבוהה מאוד".
"כוננות שקטה" בגבול הסורי
המציאות בגבול הצפון דינאמית. לא בכדי במערכת הביטחון מתריעים כבר תקופה ארוכה על נפיצות הגזרה, במיוחד על רקע האיומים של האיראנים וראשי חיזבאללה להגיב לכל תקיפה שמיוחסת לצה"ל, לפי פרסומים זרים. כלי תקשורת בסוריה ייחסו ביום שלישי שעבר לחיל האוויר הישראלי את תקיפת ביתו של בכיר הג'יהאד האסלאמי אכרם עג'ורי בדמשק - ציר מובהק בין הטרור הפלסטיני בעזה לאיראנים. הוא נותר אמנם בחיים, אך הרס רב נגרם למבנה. במקביל בוצע הסיכול הממוקד של בכיר הג'יהאד הפלסטיני ברצועת עזה בהאא אבו אל-עטא.
ביום ראשון השבוע, שלושה ימים אחרי הסיכום על הפסקת האש ברצועת עזה, ביטל הרמטכ"ל אביב כוכבי את הפגישה המתוכננת עם ראשי הערים והמועצות בדרום בטענה ל"ענייני לוחות זמנים", ולמחרת הודיע דובר צה"ל על ביקורת פתע מטכ"לית בפיקוד צפון. הרקטות ששוגרו לעבר צפון רמת הגולן, אם כן, לא התרחשו בחלל ריק - גם אם הנקודות לא בהכרח מתחברות לקו ישיר. המתח בגבול קיים.
"אל תעבור את הקו הזה. מפה כבר צריך לחבוש קסדה ושכפ"צ", הסביר לי לוחם מחטיבת הנח"ל רגע לפני שעלה לג'יפ "ההאמר" הממוגן כדי לאבטח כוח הנדסה אזרחי שמבצע עבודות אחזקה על גדר המערכת. "אנחנו בהרמת כוננות שקטה: בודקים את הכלים, את הנשקים. אנחנו דרוכים לכל מה שקורה בגבול", הסביר לוחם אחר מחטיבת הנח"ל, "על הגבול אתה לא רואה חיילים סורים או חמושים. במקרה הטוב תראה רועה צאן וגם הוא חשוד. אנחנו לא סגורים אם הוא אוסף עלינו מידע, אבל הוא חשוד". את השיחה קוטעת שיירה של כוחות האו"ם (אונדו"ף), לא הרחק מכביש 98. הם נעים בכלי רכב ממוגנים מלווים באמבולנס מהצד הסורי לישראלי. בצה"ל מייחסים להם חשיבות רבה לאיזון המציאות הביטחונית והעברת המסרים לגורמים בצד הסורי.
אחריהם נעים באיטיות רוכבי אופני כביש בזה אחר זה בדרך לאזור תל-סאקי, כאילו דבר לא קרה הבוקר. "האזור יחסית שקט", הסביר אחד הקצינים של חטיבת הנח"ל שסייר בשטח. "מגיעים לגדר המערכת רק כשצריך ולא לבד. אבל אנחנו מסתכלים על האזור רחב יותר, על היישובים והתיירות". בזמן שלוחמי סוללת כיפת ברזל בצפון מביטים לשמיים - הלוחמים מביטים על הגדר. "לפני שבוע הביאו לכאן רכבי 'סוואנה'. זה חשוב לעבור מהר ממקום למקום אם יקרה משהו, לא רק רקטות". אם כבר מזכירים את צירי התנועה, ראוי שקצין ההנדסה של פיקוד הצפון ימפה את הצירים המסוכנים לנסיעה ויטפל בהם במהירות לפני ש"הסערות" יגיעו, תרתי משמע. אפשר להתחיל, למשל, בציר המוביל למוצב 117 של גדוד 50, הסמוך לגבול.