הדגל הונף, הכרזות של המלך ושל אביו הוצבו והריבונות על נהריים וצופר חזרה לחיקה של ירדן. אחרי 25 "שנות כיבוש" ישראלי, כפי שרבים בממלכה ראו בהסדר חכירת אדמות שתי המובלעות הללו, המלך עבדאללה השני החליט בשנה שעברה שלא להאריך את תוקף נספחי הסכם השלום שעליו חתם אביו חוסיין עם ראש הממשלה יצחק רבין.
באופן סמלי למדי, תוקפו של ההסכם פג בסמיכות ליום השנה לציון רצח רבין. חוסיין כבר הלך לעולמו לפני שנים רבות, והיורשים, עבדאללה בעמאן ובנימין נתניהו בירושלים, מעולם לא רקמו יחסי קרבה דומים. אלו התבססו על אינטרסים ביטחוניים הדדיים, שבזכותם עדיין מקיימות שתי השכנות שיתופי פעולה נרחבים מאחורי הקלעים, אבל באופן גלוי היחסים בין ישראל לירדן מצויים בשפל הגדול ביותר מאז החתימה על הסכם השלום.
אל תפספס
הדבר נובע משני ממדים חופפים. האחד, המדיניות של ישראל והממשלות האחרונות בכל הנוגע לסוגיה הפלסטינית, שרק הקצינה מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והחלטתו להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים.
בממלכה אמרו כי ההחלטה של המלך נובעת מהזעם שלו על חוסר ההתקדמות בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית, במקביל להפרות לכאורה של ישראל את הסטטוס-קוו בירושלים. השושלת ההאשמית, שמקורה לפי המסורת במשפחתו של הנביא מוחמד, היא האפוטרופוסית של המקומות הקדושים בבירה, בהם מתחם הר הבית ומסגד אל-אקצא. התבטאויות של פוליטיקאים מהימין, לצד משברים זמניים כמו הצבת המגנומטרים, הובילו את ירדן לשחרר הצהרות תקיפות נגד ירושלים שאינן מאפיינות יחסי שכנות דומים.
לכך נוספו שורת תקריות ביטחוניות, כמו התקרית בשגרירות ישראל בעמאן, שבמהלכה נורו למוות שני ירדנים בידי מאבטח, שזכה לשטיח אדום עם שובו לישראל במה שהעלה את חמתו של המלך. רק לאחרונה שוב הוחזר השגריר הירדני מתל אביב בעקבות המעצר המנהלי של היבה א-לבדי ועבד א-רחמן מרעי, ששוחררו בשבוע שעבר בעקבות לחץ ירדני כבד.
מסר פטריוטי בזמנים קשים
הממד השני קשור לבעיות הפנימיות של עבדאללה: כלכלת ירדן מצויה בחובות עתק, בין היתר בשל נטל הפליטים הסורים השוהים בשטחה - כ-1.3 מיליון. הצורך שלה לבצע קיצוצים כואבים בהוצאות הממשלתיות כדי לקבל סיוע בינלאומי הוביל למחאה נדירה נגד הממשלה בשנה שעברה, שאותה השכיל עבדאללה להצליח להרגיע במהרה. עם זאת, כשמולו מזרח תיכון סוער, שוב, עם הפגנות חסרות תקדים בלבנון ובעיראק השכנה, כל תירוץ קטן יכול להצית תבערה רבה.
אבל הניסיון לאזן בין הרצון לרצות את האזרחים, כמו העלאת משכורות למורים ולוותיקי הצבא, לבין ההתחייבויות הבינלאומיות, לא צולח בינתיים והקופה של הממלכה הולכת ומתרוקנת. הגוש הסעודי אינו נדיב כמו בעבר, ויש שקשרו זאת למהלך משותף עם האמריקנים ללחוץ על ירדן להסכים ל"עסקת המאה", שלא ברור אם תתפרסם אי-פעם.
ירדן לא מסתירה את חוסר התלהבותה מאותו הסכם שטרם נחשף רשמית, אך לפי כמה מקורות שונים שראו את תוכנו זנח את רעיון המדינה הפלסטינית העצמאית ועוד כמה נקודות שהיו חלק מכל פתרון מוכר שהוצע בעשרות השנים האחרונות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעמאן חוששים שטראמפ עוד עשוי להנחית עליהם יוזמה שתכלול את הפיכת הממלכה לבית הלאומי של הפלסטינים, שלפי חלק מההערכות מהווים כמחצית מאוכלסיית ירדן.
באופוזיציה מיהרו להטיל את האחריות בביטול הסכמי החכירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וההצגה שעשה לפני הבחירות האחרונות בדבר כוונתו לספח את בקעת הירדן אם יצליח להקים ממשלה ודאי לא תרמה לשיקום היחסים. למרות זאת, עבדאללה היה זקוק לסיור המתוקשר שקיים אתמול בנהריים, שכלל תפילה עם צמרת הצבא ועם בנו יורש העצר, על מנת להדהד מעט מסר פטריוטי לאומי בזמנים קשים מבית.
רבע מאה אחרי החתימה על הסכם השלום, התקווה שהוא יוביל גם לקירוב הלבבות בין העמים התבדתה. אמנם תיירים ישראלים רבים פוקדים את ירדן, אך הלך הרוח הציבורי עוין את ישראל והפרלמנט חסר השיניים קרא למלך לא אחת לבטל את הסכם השלום. עם זאת, כפי שהבהיר נתניהו במהלך הכינוס המיוחד שארגנה הכנסת אתמול, לשני הצדדים, כמו גם למצרים ולמדינות ערביות אחרות, יש אינטרסים משותפים, גם אם הם מוצנעים באופן ציבורי.