מלך ירדן עבדאללה מגיב בזעם בכל פעם שנרמז שהוא עשוי להסכים לעסקה אמריקנית שבסיומה תשמש ממלכתו מדינה לפלסטינים. בחודש מרץ, בעת שנשא נאום בפני הצבא, דחה עבדאללה את הרעיון שירדן תשמש מדינה אלטרנטיבית לפלסטינים. "האם אין לנו זכות בחירה בסופו של דבר?", אמר.
עבדאללה, שכבר ניצב בפני תסכול כלכלי מבית, חייב לתמרן בין המהלכים של בעלי בריתו האמריקנים המשנים את הסטטוס-קוו האזורי שעל פיו התבססה הפוליטיקה הפנימית ומדיניות החוץ של ירדן בעשורים האחרונים.
לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948, קלטה ירדן יותר פליטים פלסטינים מאשר כל מדינה אחר. חלק מההערכות גורסות כי כמחצית מאוכלוסייתה היא פלסטינית, כך שכל שינוי בקונצנזוס הבינלאומי לגבי הצורך בפתרון שתי המדינות ובזכות השיבה של הפלסטינים לישראל ולשטחים - שני עקרונות שהיו חלק ממדיניותה של ארצות הברית שנים ארוכות - יכו גלים בירדן יותר מאשר בכל מקום אחר.
"עסקת המאה" שאותה מבטיח נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עוד מראשית כהונתו ב-2017 עדיין סודית, אולם לפי פרטים שכן דלפו ממנה עולה שהיא זונחת את הרעיון להקמת מדינה פלסטינית של ממש, אלא תומכת בישות אוטונומית למחצה בחלק מהשטחים ובפאתי ירושלים, וכן הרחבה של רצועת עזה לתוך צפון חצי האי סיני, תחת שליטת מצרים.
גורמים אמריקניים מכחישים כי הם שוקלים להפוך את ירדן לביתם של הפלסטינים, לדחוף אותה לשלוט על חלקים מהגדה המערבית או לאתגר על זכותה של השושלת ההאשמית של עבדאללה להיות השומרת של המקומות הקדושים בהר הבית. עם זאת, הגישה הקיצונית של טראמפ לנושא, יחד עם ההצהרות האחרונות של שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן כי לישראל יש זכות לספח חלקים מהגדה המערבית עשו מעט מאוד כדי להרגיע את עמאן.
הסוגיה הפלסטינית בירדן כל כך רגישה, עד שהממשלה לא מפרסמת מידע על מוצאם של שמונת מיליון אזרחיה, אף שדוח שפורסם לאחרונה על ידי הקונגרס האמריקני מצא שכמחציתם הם פלסטינים. למרות ההכחשות הירדנים חוששים שטראמפ עלול לשוב לטענה ישראלית נושנה: שירדן היא פלסטין ושאליה צריכים לעבור הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון. עבור המלך בן ה-57, אין תזמון רע יותר לזה, אחרי שבשנה שעברה הפגינו אלפים נגד המדיניות הכלכלית של ממשלת ירדן והביאו להחלפתה.
בעוד שפלסטינים רבים כבר השתלבו בירדן, ורבים מצאצאי הפליטים מעולם לא דרכו במולדתם המקורית, חלק מהירדנים הילידים מעולם לא הכירו בכך שהם יישארו בשטח ארצם באופן קבוע. הם חוששים שהתכנית של טראמפ תשנה את הדמוגרפיה המקומית ואת הפוליטיקה במדינה שהתעצבה בהתאם לנוכחותם של הפלסטינים, שלהם יש אזרחות מלאה אולם הם נדחקו לשולי החברה. יש מי שרואה בהם גם איום פוליטי.
עם זאת, ההחלטה של עבדאללה להשתתף בסופו של דבר בפסגה הכלכלית בבחריין בהמשך החודש, שהיה החלק הראשון מ"עסקת המאה", מראה כי חרף החשש הגובר מבית, עמאן לא יכולה להתעלם מהלחץ של בעלות בריתה העשירות והחזקות יותר במערב ובמפרץ.
השמירה על האחדות בין הירדנים לפלסטינים היא קריטית בתפקידה של משפחת המלוכה ככוח מאחד במדינה שבה הנאמנויות השבטיות והעדתיות עדיין קיימות. המלך כבר עומד בפני זעמה של תנועת האופוזיציה "חיראכ", שבה חברים ירדנים ילידים. הם אומרים כי התכנית של טראמפ תקרע לגזרים את מערכת הפטרונות שיצקה את נאמנותם לכתר.
"לא לשחיקת הזהות הלאומית ולפירוק המדינה", אמר סעד אל-ווין, פעיל בולט בתנועה, על התכנית האמריקנית המתגבשת.
חלק מזהירים את המלך שלא לקבל את התכנית שיכולה להעניק לפלסטינים זכויות פוליטיות גדולות במערכת האלקטורלית שכיום מוטה לטובת הירדנים ילידי המדינה. השמועות שלפיהן התכנית תוביל לקליטת פליטים פלסטינים מסוריה ומלבנון, או למיזוג שטחה של ירדן עם שטחים פלסטיניים בגדה, מהוות מקור לדאגה גם כן.
"ירדן תגיד את דבריה ברגע המתאים"
בסימן לכך שהוא במצוקה, המלך אף נפגש עם חברי פרלמנט מהתנועה האסלאמיסטית, שהייתה עד לא מכבר מוקצה. זאת, לפי גורמים רשמיים, כדי לקבל את התמיכה של כוח האופוזיציה עם התמיכה הגדולה ביותר בערים הגדולות ובמחנות הפלסטיניים.
"טראמפ רוצה לקנות ולמכור את ירדן, וליצור משטר חדש. אנחנו מאחורי המלך ומתנגדים לכך", אמר מוראד עדאילה, ראש חזית הפעולה האסלאמית, הזרוע הפוליטית של "האחים המוסלמים" במדינה.
מקורות בממלכה אמרו כי עבדאללה גם זעזע את שירותי המודיעין, שנתפסים כשומרי היציבות של ירדן, על מנת לגבש את החזית הפנימית ולצמצם את הנזק מהתכנית בחודשים הקרובים. גם בצבא, שנאמנותו לכתר היא חלק מהזהות הלאומית הירדנית, חוששים מהתכנית שמגבש ממשל טראמפ.
"ירדן היא מדינה שיש לה ריבונות והיסטוריה, והיא תגיד את דבריה ברגע המתאים", אמר מפקד הצבא, גנרל מחמוד אל-פריהאט. בנוסף לכך, כמה קציני צבא לשעבר מקיימים הפגנות שבועיות נגד ההסכם.
שני גורמים רשמיים ופולטיקאי בממלכה אמרו כי העובדה שבביקוריו הרבים של עבדאללה בוושינגטון הוא לא קיבל עדכונים על העסקה העלתה את מפלס החרדה בקרב הממסד הפוליטי הרואה בהסכם הקרב את יום הדין. הארמון הצביע על הפגנות שהתקיימו בעשרות עיירות וערים כמסר לוושינגטון שהיא אינה יכולה לכפות עליה לקלוט פלסטינים באופן קבוע בניגוד לרצונה.
המדיניות האסטרטגית ארוכת הטווח והמדיניות הכלכלית של ירדן מבוססת על קשרים קרובים עם המערב ועם מדינות המפרץ, וגישה זו באה לידי ביטוי בהחלטה לחתום על הסכם שלום עם ישראל ב-1994. באופן מסורתי, ירדן פנתה לנסיכויות במפרץ כדי לקבל סיוע כלכלי, אולם התמקדותן באיום של איראן הובילה לקיצוץ התמיכה בעמאן. כתוצאה מכך, היא חשופה יותר מאי-פעם.
"בעלות בריתנו במפרץ יותר מדי מחויבות לוושינגטון מכדי לתת לנו את התמיכה שיכולה לעזור לנו לעמוד בפני הלחצים הגוברים", אמר גורם בכיר. גורמים אחרים אמרו כי למרות השתתפותה של ירדן בכנס בבחריין שבו ייחשפו החלקים הכלכליים של עסקת המאה, היא תבהיר כי שום כסף לא יכול להחליף את הפתרון הפוליטי לסיום הכיבוש של ישראל בגדה המערבית.
למרות זאת, יש מי שחושב שירדן, השרויה בבעיות כלכליות, יכולה להפיק רווחים מתכנית שמבטיחה מיליארדים בסיוע ובמימון פרויקטים. כמה אנשי עסקים כבר נערכים לכך והחודש אמר חבר הפרלמנט הבכיר פוואז א-זובי שהירדנים צריכים להיות פתוחים לכל דבר שממנו הם יכולים להרוויח.
במחנות בירדן, שבהם חיים 2.2 מיליון הפליטים הרשומים במדינה, נראה שהתושבים מכירים במציאות המרה. איברהים אנבטוואי, דור שני לפליטים ואב לשישה ילדים, אמר כי בדומה ליתר השוהים במחנה, הוא שלף את כרטיסי הקיצוב הישנים של האו"ם כדי להוכיח את זכויותיהם במקרה שהסכם חדש יציע פיצויים.
"אני לא אשכח שאני פלסטיני או אוותר על זכות השיבה", אמר. עם זאת, הוא הוסיף כי "נרדפתי כל הזמן הזה ואף אחד לא עמד לצדי. עכשיו אני רוצה כל מה שההסכם הזה וטראמפ מציעים".