מה שהחל לפני קרוב לשלוש שנים בחשיפה של ארגון פשע שפעל בצפון ושחבריו סחטו באיומים דמי חסות מבעלי עסקים וקבלנים ברחבי הגליל, הסתיים אתמול (ראשון) בבית משפט המחוזי בנצרת בגזרי דין קלים יחסית, בעקבות הסדר טיעון בין הפרקליטות לעורכי הדין של ששת הנאשמים המרכזיים בפרשה.
בפרשה מעורבים 25 נאשמים נוספים. על שני הנאשמים המרכזיים - גולן ופרג' הייב הוטלו עונשי מאסר בפועל של 40 חודשים (גולן) ו-33 חודשים (פרג'). בנוסף על כל אחד מהם לשלם קנס בגובה 200 אלף שקלים. לו היו מורשעים בסעיפי האישום שיוחסו להם בכתב האישום המקורי, עונשי המאסר היו יכולים להגיע אף ל-15 שנים. את השניים ייצג עו"ד משה שרמן.
אל תפספס
בין הסיבות שהביאו לריכוך המשמעותי בכתב האישום וכיוצא מכך בענישה, הייתה העובדה כי בבית המשפט עשרות חזרו בהם מעדויותיהם שניתנו בחקירות במשטרה והוכרזו בבית המשפט כעדים עוינים.
למען ההגינות חשוב לדייק בחלוקת הביקורת בין המשטרה והפרקליטות. הרי הפרקליטות ליוותה את החקירה וידעה מה יש בידיה. בית המשפט כתב בגזר הדין: "קשיים ראייתיים והתנהלות בעייתית, של גורמי החקירה והתביעה". בנוסף לכך, בית המשפט מתח ביקורת על המשטרה; בעת שניתן גזר הדין, נכתב בו כי "תיקון כתב האישום והשגת ההסדר, באה, בין היתר, בשל קשיים ראייתיים, שנתגלו במהלך ניהול ההליך וכן כשלים מהותיים בהתנהלות גורמי החקירה, בהקשרה של הפרשה דנן". הטיעון הוא כי בצדק עמד הסנגור על אודות טיבם של כשלים אלה, "שלא ניתן להקל בהם ראש, שעה שגורמי המודיעין הרלוונטיים היו בקשר עם עדי התביעה, מבלי לתעד זאת, כנדרש ומבלי שהחומרים והתוצרים של פעילות זו נכללו בחומר החקירה, שהועמד לעיון ההגנה".
הרכב השופטים, אסתר הלמן, יפעת שטרית וסאאב דבור הוסיפו כי "אין צורך להכביר מילים על אודות החשיבות שיש לתיעוד מלוא פעולות החקירה והעמדת תוצריהן לעיון ההגנה, על מנת להבטיח קיומו של הליך פלילי תקין והוגן". הוסיפו השופטים כי "אי קיום הנדרש, עלול להביא לעיוות דין ולהציב משוכות בדרך של עשיית צדק וגילוי האמת, תכלית העומדת כנר לרגליהן של רשויות אכיפת החוק".
ראשיתה של הפרשה בסביבות שנת 2012. מאז, במשך כחמש שנים סבלו בעלי עסקים רבים בצפון מפגיעה בעסקיהם וברכושם. על פי החשדות מדובר היה בחלק מתופעה רחבה יותר של סחיטת דמי חסות בקנה מידה עצום. בחקירה ממושכת שניהלה המשטרה עלה כי בעלי עסקים וציוד מכני-הנדסי יקר ערך שסירבו לשלם דמי חסות עמדו בפני איומים קשים ורכושם נפגע.
הצתת ציוד מכני ובתי אריזה בגליל הטרידה רבים ויצרה אווירה של פחד ומצוקה גדולה. בשל החשש של הנפגעים והמאוימים לא הגיעה אף תלונה למשטרה. נפתחה חקירה יזומה, ללא תלונות. מה שנטען במשפט היה כי לא הועברו מזכרים של רכז המודיעין שנפגש עם המתלוננים.
בינואר 2017 הפכה החקירה לגלויה. משטרת ישראל, לאחר עבודה של שמונה חודשים שלוותה על ידי הפרקליטות, עצרה ביום אחד 27 חשודים, רבים מהם מהכפר טובא זנגרייה שבגליל העליון. נטען כי חבורה זו הטילה במשך תקופה ארוכה את אימתה על אזור הצפון וסחטה מבעלי עסקים סכומי כסף גדולים תמורת אבטחה בידי אנשיה.
אבל בעיות קשות יותר הקשו על ניהול התביעה עלו בשעה שעדי תביעה פשוט "נעלמו" ולא הגיעו להעיד. בית המשפט הוציא כמה צווי הבאה ועדים הושמו במעצר כדי שיגיעו להעיד. אחרים עלו על דוכן העדים ואמרו דברים שונים ממה שאמרו בחקירת המשטרה. במהלך המשפט התובעת הוגדרה כמאויימת והוצבה עליה שמירה. על הפרקליטה שהובילה את התיק הייתה שמירה כמי שמאויימת ברמה הגבוהה ביותר, כולל עמדת שמירה ליד הבית ומאבטחים שרצו איתה בג'וגינג. במהלך המשפט היא הוחלפה בפרקליט אחר.
דמי חסות במקום שמירה
כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים וחצי ייחס לנאשמים עבירות חמורות של חברות בארגון פשיעה וסחיטת דמי חסות. בכתב האישום המקורי נטען כי הנאשמים התאגדו לארגון פשיעה, שהשתלט לאורך זמן על תחום גביית דמי החסות בגליל. עוד נכתב אז כי ראשי הארגון דאגו להפיץ את שמותיהם באמצעות מדבקות שעליהן נכתב "רעם" ומספרי טלפון. המדבקות הודבקו באתרי בנייה ועל כלים הנדסיים שזכו להגנת הארגון בתמורה לדמי חסות, והיו בעצם תחליף לשמירה בפועל, שמעולם לא סופקה.
בכתב האישום נכתב כי המדבקות אפשרו לראשי הארגון לסמן כי הם שולטים במקום ולהרתיע גורמים עברייניים אחרים מלהתקרב לאתרים ולכלים שזכו לחסות. מכתב האישום המקורי עלה עוד כי כלים הנדסיים שעליהם לא היו מדבקות ניזוקו קשות, אך הנזקים פסקו ברגע שהחלו הקבלנים המפעילים אותם לשלם דמי חסות. באמצעות גרימת נזקים והטלת אימה, הצליחו ראשי הארגון להפיץ את שמו ולגרום לבעלי עסקים ולקבלנים לחשוש ולשלם דמי חסות, גם אם לא נפגעו או אוימו באופן ישיר.
עוד נטען אז כי הנאשמים פעלו כדי ליצור לדמי החסות חזות חוקית תחת מטריה של חברות שמירה ואבטחה רשומות. החברות כך נטען, היו למעשה בשליטת ארגון הפשיעה, ונופקו עבורן חשבוניות כוזבות. כך, לפי כתב האישום המקורי, הולבנו הכספים ששולמו כדמי חסות, בסך מיליוני שקלים, תוך שימוש בחברות האבטחה ובחברות קש נוספות.
ככל שהתקדם המשפט התברר כי לא ניתן יהיה להביא להרשעה בעבירות הקשות והצדדים הגיעו להסדר טיעון. על פי הסדר זה הורשעו ששת הנאשמים המרכזיים בעושק של קבלנים, שהיו נתונים במצוקה בשל תופעת הגניבות של כלי צמ"ה או חלקיהם, או גרימת נזק לכלים אלה, שהייתה נפוצה באזור הצפון.
אם בכתב האישום המקורי יוחסה לחשודים תרומה לתופעה קשה זו, שהדירה שינה מעיניהם של קבלנים ויזמים ופגעה בפרנסתם ובתחושת הביטחון האישי שלהם, הרי שבכתב האישום המתוקן, כבר לא יוחסה להם אחריות או תרומה לתופעה זו.
מה שנשאר בכתב האישום הוא עבירת עושק, בעקבות הודאת הנאשמים כי ניצלו את המצוקה בה היו נתונים קבלנים, אשר חוו אירועי גניבה של ציוד יקר, ששימש אותם לעבודתם או שמעו על מקרים כאלה, וביקשו לקנות לעצמם שקט וביטחון. הנאשמים הורשעו בעקבות כך שהודו כי גבו תשלומים עבור שירותי שמירה, ובפועל לא סיפקו להם שירותי שמירה רציפים. כמו כן הורשעו בכך שפעלו באופן זה, אף שלא היו להם את הרישיונות המתאימים על פי החוק לצורך מתן שירותי שמירה. כמו כן הורשעו בעבירות כלכליות, בהן עבירות מס והלבנת הון.
ממשטרת ישראל נמסר: "בתום חקירה רגישה, ממושכת וסמויה שלוותה על ידי הפרקליטות נעצרו 31 חשודים אשר הוגשו כנגדם כתבי אישום חמורים בבית משפט והוטלו עליהם קנסות. גם במקרה זה שנחקר לפני כשלוש שנים, כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט על ידי הפרקליטות התבססו על תוצרי החקירה ולאחר בחינתן". במשטרה הוסיפו כי "כל פעולת חקירה מתבצעת באופן מוקפד וסדור, בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות".
הטרור הכלכלי נמשך
במקביל, האיומים על עסקים בגליל נמשכים. הלילה נופצו חלונות ראווה של 14 בתי עסק במתחם קניות "החאן" בראש פינה. מוטי חטיאל ראש מועצת ראש פינה הגדיר זאת "טרור כלכלי" ובמושבה משוכנעים כי מדובר בעוד אירוע שקשור לסחיטת דמי חסות מעסקים בגליל.
"אלמונים פגעו ופרעו בארבע עשר חנויות בשעה 2:30 לפנות בוקר", אמר חטיאל. "מדובר בטרור כלכלי שמטרתו לפגוע בכלכלת ראש פינה, בתיירות, ובביטחון האישי של התושבים. אני סומך על שוטרי תחנת ירדן שיפעלו בכל הדרכים וישימו את ידם על העבריינים. אני קורא לתושבים שלנו ולציבור הנופשים לבוא ולבלות. אנחנו לא ניכנע לטרור הכלכלי".
