פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קטנים יותר, קטלניים יותר: כך משתלטים הרחפנים על שדה הקרב העתידי

      מעורבות כלי טיס בלתי מאוישים בארסנל הצבאי גדלה דרמטית בשנים האחרונות, ותערוכה חדשנית סיפקה הצצה לחלק מפיתוחי עתיד. האתגר העיקרי של צה"ל יהיה בהתמודדות עם כך שהטכנולוגיה המתקדמת נמצאת לא רק בידי איראן, אלא גם בשוק האזרחי ויכולה לשמש ארגוני טרור נגד ישראל

      קטנים יותר, קטלניים יותר: כך משתלטים הרחפנים על שדה הקרב העתידי
      צילום:רוני כנפו, עריכה:שאול אדם

      החושך כבר ירד על רמת הגולן הסורית. שעה נוחה להפעלת רחפנים שקשה לגלות ולזהות למי הם שייכים בקרבת הגבול הישראלי. באותן דקות הגיע רגע האמת של אגף המודיעין בצה"ל שעקב במשך שבועות אחר כמה חברי חולייה של כוח קודס האיראני שהתאספו בבית יוקרתי בסוריה לביצוע פיגוע רחפנים נגד יעדים בישראל. ב-25 באוגוסט אחרי שהתנאים אפשרו זיהוי מוחלט וצמצום פגיעה בבלתי מעורבים בטרור, יצא חיל האוויר להתקפה נגד החוליה וסיכל את הפיגוע. גורמים בפיקוד צפון העריכו כמה ימים לאחר מכן שהרחפנים בעלי טווח פעולה קצר היו מיועדים לפגוע ביישובים ובמוצבי צה"ל הסמוכים לגדר המערכת.

      יומיים לאחר מכן, שעות ספורות אחרי שקיעת השמש על ביירות. באותם רגעים כשמרימים את הראש אל השמיים ורואים רחפן שניתן להעריך כי מדובר בתחביב של אחד הנערים בשכונה. אז התרחש פיצוץ מחריד: רכיב קריטי לייצור טילים מדויקים שהוברח מאיראן לביירות עלה באש. חיזבאללה חשף בתום חקירה ראשונית כי שני רחפנים הגיעו אל מחסן בלב שכונה מאוכלסת. אחד הרחפנים ככל הנראה אסף מודיעין ותיעד את המתרחש במרחב, ולאחר שניתן האות התפוצץ הרחפן השני על היעד. פעילי חיזבאללה הציגו את אחד משרידי הרחפן שהתרסק אל הקרקע והצביעו על ישראל כאחראית לפיצוץ. במערכת הביטחון הישראלית לא הגיבו באופן רשמי לפרסומים עד היום.

      תקיפת צה"ל בכפר עקרבה, דרום מזרחית לדמשק. (דובר צה"ל)
      (צילום: דובר צה"ל)

      כמה שבועות לאחר מכן כמובן בשעת לילה מאוחרת, התמלאו הרשתות החברתיות בערבית בסרטונים שמתעדים הבזקים ושמיעת קולות נפץ בשדות הנפט אבקייק וחורייס בערב הסעודית. האיראנים ביצעו התקפה משולבת על מתקני הנפט של חברת ארמקו באמצעות רחפנים, מל"טים וטילי שיוט כנקמה על מעורבות סעודיה במלחמה נגד החות'ים בתימן.

      מומחי ביטחון בישראל העריכו בשיחה עם וואלה! NEWS כי לפי הפרטים שפורסמו עד כה בכלי התקשורת הזרים תפקיד הרחפנים היה לאסוף מודיעין על המתרחש במרחב הפעולה ואולי גם לדייק פגיעות נוספות וליצור הסחה מאחר ומדובר בפריטים דלי חתימת מכ"ם שקשה מאוד לאתר ולזהות.

      יחידת מטמון לפיתחו אמצעים ורחפנים נגד המפגינים בגבול רצועת עזה (דובר צה"ל)
      רחפן של יחידת "מטמון" בצה"ל, בגבול רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

      עולם הרחפנים והמיני מל"טים שפועלים ברום הקרוב לקרקע נועדו לבצע פעולות טקטיות לצורכי איסוף ותקיפה אך בעיקר לפעול במקומות שהאויב לא מצפה להם. חיילי צה"ל לאורך גבול עזה חוו את היכולת כשרחפן פלסטיני הטיל מטען חבלה על טנק. הרחפן כפריט זול, קל להפעלה וזמין לרכישה שנטמע היטב במרחב האזרחי הפך לכלי פופולארי בקרב צבאות וגופי ביטחון אך גם בקרב ארגוני טרור.

      בעבר הרחוק הטכנולוגיות המתקדמות היו מפותחות עבור צבאות או עבור גופי ענק כמו נאס"א לצורכי שהייה בחלל באמצעות תקציבי ענק ממשלתיים, אך כבר במשך כבר שני עשורים לא מעט טכנולוגיות מפותחות עבור צרכים אזרחיים ועושות את הדרך ההפוכה לגופי הביטחון, ההצלה והצבאות.

      נקודת המפנה

      דוגמה לכך ניתנה השבוע. ראש השב"כ נדב ארגמן ביקר השבוע בתערוכת UVID-DRONETECH 2019 למערכות לא מאוישות מהארץ ומחו"ל. כניסתו לוותה בתשומת לב גדולה. בכל זאת מדובר בראש ארגון חשאי בתערוכה אזרחית כשמסביב התהלכו קצינים מצה"ל, משטרה, שב"ס וגורמים עסקיים רבים. באופן אוטומטי הוא הפך לדמות המעניינת ביותר. ארגמן שעם כניסתו לתפקיד מוביל קו ברור מאוד של שילוב טכנולוגיה בשלל תפקידי הארגון שתכליתו סיכול טרור.

      ארגמן עבר בין הדוכנים, שאל שאלות מקצועיות וקיבל הסברים טכנולוגיים על הכלים והמערכות. בתום הביקור, אמר: "בסך הכול באתי לראות מבלי לדעת מה קורה מתחת לפני השטח, הטכנולוגיה בתעשייה הישראלית, תמיד נמצאים אצלנו קרוב ללב, אנחנו רוכשים טכנולוגיות ישראליות לפני כל דבר אחר. אנחנו משקיעים גם בחדשנות וגם בטכנולוגיה מאוד מתקדמת".

      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID, אווניו שדה התעופה, 7 בנובמבר 2019 (רוני כנפו)
      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID (צילום: רוני כנפו)

      מאחורי הביקור של ארגמן בתערוכה משתלב תהליך משמעותי ועמוק שמתנהל בצניעות בהשוואה לארגוני מודיעין אחרים בשנתיים האחרונות: מתן מענקים בסך עשרות אלפי דולרים לחברות סטארט-אפ ישראליות שעוסקות בפיתוח מערכות לא מאוישות, מציאות רבודה, יכולות ניתוח מתקדמות ומאגרי מידע, זיהוי פנים במצבים מורכבים ועוד. ניסיון מעניין להקדים את השוק האזרחי בכמה צעדים או לרכב על הגל ההצלחה שלו לצורכי הארגון. חברות הסטארט-אפ שעברו את תנאי הוועדה וקיבלו את המענק, נהנות מתמיכה של מומחי תוכן משב"כ ומאוניברסיטת תל אביב ששותפה לפרויקט.

      כאן למעשה מתפתחת נקודת מפנה בעולם הכלים הלא מאוישים. לא עוד רחפנים נושאים אמצעי צילום כפי שמעלים כמעט מדי שבוע ארגוני חיזבאללה וחמאס לאורך הגבולות כד לאסוף מודיעין על צה"ל והפעילות מעבר לגבול, אלא מערכת מתקדמת מאחורי הרחפן או המיני מל"ט שיודעת לאגור את המידע שהוא משדר, לנתח, ולהפיק ממנו תוצרים גם בזמן אמת.

      "זו תחילתה של מהפכה ואנחנו ממש בהתחלה של ההתחלה, שבסופה הכלים הבלתי מאוישים יהיו חלק מכל דבר", אמר עמיר רפפורט מייסד "סייבר-טק" במהלך התערוכה השבוע והוסיף: "גם מעולם המלחמות, מהחיים הפרטיים שלנו ועד צרכים לאומיים כמו הכוונת תנועה, משלוחים וכל תחום. אנחנו עוברים מעידן של כלים לעידן של מערכות וזה עומד לשנות את המרחב הציבורי ולהפוך את הכלים הלא מאוישים קטנים בין אם בגודל של זבוב או של מטוס לחלק בלתי מנפרד מהאנושות".

      ראש השב"כ נדב ארגמן בכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID, אווניו שדה התעופה, 7 בנובמבר 2019 (רוני כנפו)
      ארגמן בתערוכת UVID-DRONETECH 2019 (צילום: רוני כנפו)

      צבאות בעולם וגופי ביטחון נמצאים בתוך מרוץ החימוש הבלתי נמנע של עולם הרחפנים והמיני מל"טים בגדלים שונים למשימות מגוונות. אחד הדוכנים הבולטים בתערוכה בהם התעכב ראש השב"כ שייך לחברת BLUE BIRD הישראלית שהוקמה לפני 17 שנים. מנכ"ל החברה רונן נדיר הציג בפתח דבריו מגוון של כלים, הוותיק שבהם בן 14 שנים הוא טס מעל ארבע שעות לטווח של 100 ק"מ ובקצה האף שלו סוחב מטען ייעודי לצילום ביום ובלילה, ננעל ועוקב אחרי מטרה. בתום המשימה הוא חוזר לנקודת המוצא שלו, פותח מנצח ונוחת בצורה מדויקת.

      אך לקוחות דרשו נחיתה רכה יותר ולשם כך פותח מיני מל"ט בשם: "וונדר B" (משוטט חשמלי), במקום להמריא ממתחם המראה ונחיתה ייעודי, משוגר ממשגר ונוחת עם מצנח הוא ממריא ונוחת אנכית באמצעות טכנולוגיית ה- vertical take-off and landing (VTOL), הכוללת ארבעה פרופלורים בתצורת רחפן, וכשהוא צריך לטוס הוא עובר לתצורת מטוס במשך כשלוש שעות, בסיום המשימה חוזר לנקודת הנחיתה, פותח את מנועי הריחוף שלו, ויורד אל הקרקע. הייחודיות, לדבריו של רונן נדיר, היא החשאיות, היכולת לצפות בחלון בית מטווח של 500 מטרים.

      הכלי הבא הוא ה"טאנדר B" שטס לטווח של יותר מ- 100 ק"מ, סוחב מטען ייעודי במשקל של ארבעה ק"ג, סנסור מתקדם לראייה לילית חדה, מתקן בליסטי ובמידת הצורך יודע למשל להטיל אל הקרקע בקבוק מים, מכשיר סלולרי או קשר לאדם שהלך לאיבוד במדבר לאחר שאיתר אותו.

      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID, אווניו שדה התעופה, 7 בנובמבר 2019 (רוני כנפו)
      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID (צילום: רוני כנפו)

      "מדובר בהטלת טיל בליסטי שלרוב מציל חיים אבל הוא יכול להיות מטען לוקח חיים", סיפר נדיר והוסיף: "בעבר המיני מל"טים היו יקרים, ההפעלה שלהם היתה מורכבת, ההדרכות יקרות, נחיתות אלימות ונזקים כמו נחיתהעל עץ, ומצלמה שנדפקת כי נפגעה מאבן. בשנתיים האחרונות זה השתנה. יש יותר רכש של מערכות קטנות ממערכות גדולות. הם עושים פחות או יותר אותה עבודה ולכן השוק הולך וגדל כל הזמן. הצבא של הודו שזה הצבא השני בגודלו בעולם, מגדיל את המכרזים ורוכש מיני מל"טים. הצבא שלנו משתמש ב"רוכב שמיים" של אלביט כבר עשור וזה עושה עבודה מצוינת".

      חברת LOOLTV הישראלית הציגה בתערוכה רחפנים לצרכים ביטחוניים אך גם לצרכים אזרחיים כמו ריסוס, מיפוי ומדידה. אחד הרחפנים הבולטים היה רחפן בעל יכולת להטלת רימוני גז מדמיע בהפרת סדר אלימה. מנכ"ל החברה דודי קאופמן הסביר: "מדובר ברחפן שמפעיל מערכת אל-הרג או כל דבר אחר שתרצה להטיל. המערכת הזו מחליפה מערכות קרקעיות שבעצם עושה את אותה עבודה רק יותר מדויקת. היא יכולה להיכנס לעומק וחוסכת את הכניסה של החייל (לשטח אויב למשל א.ב). שזה החלק המעניין בטכנולוגיה". לאחר מכן הצביע קאופמן על רחפן עם פנס, מצלמה טרמית, לייזר או מערכת כריזה המאפשר למפעיל שלו לדבר עם האדם באותה נקודה אליה הגיע הכלי.

      העולם הצבאי השתנה

      במרחק של עשרים צעדים מהדוכן של LOOL TV הציג הסטודנט נועם ברודי מהפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל הטכניון, פיתוח חדשני במסגרת עבודת גמר. ברודי אחז בדגם מוקטן של הכטב"מ לניסוי במנהרת רוח והסביר "פיתחנו כטב"מ (כלי טיס לא מאויש ) סילוני. המנחים שלנו הכתיבו לנו תנאים של גובה מהירות, זמן ושהייה באוויר. כמו גם תאוצות וכוחות שבהם הכטב"מ אמור לעמוד. כרגע יש לנו את כל הקונספט מוכן. המהירויות של מנוע סילון זה משהו ייחודי שלא נוסה בשוק האזרחי שיותר מבוסס על הנעה חשמלית". באמצע התערוכה הציג אריק פרימן, מנכ"ל ALFA UN MAN SYSTEMS מסוקים קטנים לא מאוישים במשקל של 14 ק"ג, שמסוגלים לשאת מטען ייעודי של 3 ק"ג, לטווח של 15 ק"מ למשך שלוש שעות.

      אלירן אורן, מנכ"ל FLYTECH, הציג כטב"מ שממריא ונוחת כמו רחפן, וטס כמו מטוס לצורכי מדידה וחקלאות. "בקרוב נציג את האח הגדול של הכטב"מ הזה בעלת יכולת ההמראה והנחיתה האנכית. הלוחם לא יצטרך לחשוב על מסלולי המראה, לא על משגרים ואופרציה מורכבת, הוא מוציא מהתיק, מחבר, תוך חמש דקות, הכלי יכול להיות באוויר וכמה ק"מ מהכוח בשטח. צוות שנתקל בשטח מרים את המל"ט האוויר, ממריא שני ק"מ קדימה ומונעים ההיתקלות הבאה".

      תת-אלוף (במיל') עדן אטיאס, מפקד בסיס נבטים בחיל האוויר לשעבר וכיום מנכ"ל PARAZERO ויו"ר IDA(ISRAEL DRONE ALLIANCE) שנאם במהלך התערוכה הדגיש על המצב בהווה והתייחס לעתיד גם האזרחי של עולם הרחפנים והמיני מל"טים: "העולם הצבאי כבר השתנה. כלים בלתי מאוישים אוויריים שינו את פני המערכה. הם ימשיכו להיות שם. יהיו פחות פלטפורמות מאוישות, יותר פלטפורמות בלתי מאוישות, אבל הסיפור האמיתי הוא איך לנו בני האדם הוא הולך לשנות את החיים על בסיס הטכנולוגיה. האם על בסיס הטכנולוגיה הזו". עוד אמר אטיאס כי "לפני שמונה שנים היית מגיע לכנס הזה או לכנסים בעולם הייתה מוצא בהם מאה אחוז תעשיות ביטחוניות שעסוקות בפתרונות לעולם של שדה הקרב הנוכחי והעתידי. כיום שישים אחוז ממנו נותן פתרונות אזרחיים".

      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID, אווניו שדה התעופה, 7 בנובמבר 2019 (רוני כנפו)
      הכנס הבינ"ל השמיני למערכות בלתי מאוישות, UVID (צילום: רוני כנפו)

      עולם הרחפנים והמיני מל"טים מתפתח במהירות בהשוואה למערכות התעופה הגדולות שדורשות השקעה עצומה של מימון לצורכי מחקר, פיתוח ובטח בעלויות הייצור. לכן מומחים מעריכים שככל שיחלוף הזמן נמצא יותר ויותר מערכות קטנות וחלקן קטנות מאוד משתלבות בעולם הצבאי שמחפשת כל העת פתרונות למשימות איסוף מודיעין והתקפה דלי חתימה.

      דור הרחפנים והמיני מל"טים יהיה קל ומהיר יותר, בעל אנרגיה מיוחדת שתאפשר לו לשהות זמן רב יותר באוויר שנע בין 24 שעות לימים, כולל בחינה של צריכת אנרגיית שמש ומזעור קיצוני של המצלמות והסנסורים המתקדמים. האתגר החשוב יהיה כיצד להתמודד עם העובדה שהטכנולוגיה המתקדמת נמצאת על המדף בשוק האזרחי במחירים מגוחכים ויכולה לשמש מערכות נשק עבור ארגונים לא מדינתיים ופעילי טרור בשגרה ובמלחמה העתידית נגד ישראל.