פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי מפחד מבחירות נוספות? שבועיים להחזרת המנדט של גנץ, האיום הופך להיות אמיתי

      שבועיים נותרו למנדט של גנץ, אך לאור הקיפאון במגעים על אחדות, קשה למצוא במערכת הפוליטית מישהו שיגיד שהוא אופטימי. כדי להימנע מבחירות יידרש פתרון יצירתי ונכונות למהלכים דרמטיים - אבל לחלק מהשחקנים יש סיבות טובות לברוח מהקלפי

      מי מפחד מבחירות נוספות? שבועיים להחזרת המנדט של גנץ, האיום הופך להיות אמיתי
      צילום: חדשות 12, עריכה: אסף דרורי

      הכנסת ה-22 השלימה השבוע חודש לפעילותה וכבר עקפה את אורך הכהונה של קודמתה, אבל הח"כים לא ממש מתרגלים לכיסא. ליו"ר כחול לבן בני גנץ יש עוד 14 ימים להציג ממשלה במועד, אך לאור הקיפאון המוחלט במגעים להקמת ממשלת אחדות והמורכבות והבעייתיות בהקמת ממשלת מיעוט, קשה למצוא מישהו שיגיד שהוא אופטימי. אם גנץ לא ימצא פתרון קסם, בעוד כשבועיים עליו להודיע לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, ואז תיפתח תקופה של 21 יום שבה כל אחד יכול לנסות להרכיב ממשלה - עם 61 חתימות של ח"כים שיוגשו לנשיא. אם אף אחד לא יצליח לעשות את זה, ב-11 בדצמבר הכנסת תתפזר מעצמה וישראל תלך לבחירות בפעם השלישית.

      בימים הקרובים הזמן יתחיל לשחק תפקיד: לפי הדינמיקה השגורה בדרך כלל במשא ומתן, ככל ששעון החול אוזל כך הצדדים אמורים להתגמש ולרדת מהעצים. אבל בשתי המפלגות הגדולות מעריכים שהסיכויים לפריצת דרך במגעים לאחדות קלושים, לאור עמדות המוצא הסותרות - שלא השתנו במילימטר: ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעקש להיצמד לגוש הימין בעוד גנץ דורש שייפרד ממנו, נתניהו דורש להיות ראשון ברוטציה בעוד גנץ מסרב להיות שני, ושאלת השאלות: מה יקרה כשיוגש כתב אישום והאם ומתי מתחיל מתווה הנבצרות של הנשיא. כל עוד המערכת בהמתנה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על גורלו המשפטי של נתניהו, השאלות האלה לא צפויות להתבהר.

      רה"מ, בנימין נתניהו במהלך כנס העיתונות הנוצרית השנתי במוזיאון ידידי ישראל, ירושלים 3 בנובמבר 2019 (אתר רשמי , עמוס בן גרשום/לע"מ)
      המערכת בהמתנה להחלטת היועמ"ש. נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      בהנחה וכל הנתיבים לאחדות חסומים, כדי להימנע מבחירות יידרש פתרון יצירתי ונכונות ואומץ לבצע מהלכים דרמטיים. ככל שהשעון מתקדם, הלחץ הציבורי עולה ויחד איתו גם הרווח פוליטי של מי שימנע בחירות - ולחלק מהשחקנים יש סיבות טובות לברוח מהקלפי. מצד שני, כשכולם כבר באווירת קמפיין, המחיר הפוליטי של התגמשות או התקפלות עולה, ועשוי להקשות על מציאת דרך משותפת.

      כחול לבן

      גנץ אמר אתמול (שלישי) שהוא "יעשה הכול" כדי למנוע בחירות נוספות, וכל עוד המנדט אצלו - הוא יעשה הכול כדי לסיים אותו כראש ממשלה. אם הוא לא יצליח, ואכן נידרדר לבחירות, כחול לבן תגיע בעמדה טובה יחסית לחברותיה: בין בחירות מועד א' למועד ב' המפלגה הגדילה את כוחה והפכה למפלגה הגדולה ביותר בכנסת, ואם המגמה הזו תימשך, מצבם רק ישתפר.

      בינתיים, גנץ ינצל את תקופת המנדט עד תום. אבל למרות ההכרזות המשותפות על אחדות, הערוץ מול הליכוד תקוע ובפגישות המעטות שהיו לא הושגה כל התקדמות. צוותי המו"מ ייפגשו היום שוב, אבל בשני הצדדים מודים שמדובר בעיקר למראית עין. בכחול לבן מנסים להאיץ כעת את המגעים מול ישראל ביתנו והעבודה-גשר כדי לסכם על קווי יסוד משותפים, אבל ספק אם זה יוביל להסכמים קואליציוניים של ממש.

      יו"ר כחול לבן, בני גנץ נואם בועידת ישראל ללכידות חברתית, אווניו שדה"ת, 5 בנובמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      שבועיים למציאת פתרון קסם. גנץ (צילום: ראובן קסטרו)

      כל עוד גוש הימין של נתניהו איתן, לגנץ יש רק אפשרות אחת - ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת, אך זה נחשב לנתיב מאוד לא ריאלי שמעורר גם התנגדות פנימית בתוך המפלגה. בכחול לבן מעדיפים להשקיע את המאמצים לאיתור עריקים בגוש, בינתיים ללא הצלחה, ובשמירה צמודה על הגב של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן - כדי לוודא שהוא לא עורק בעצמו לגוש הימין.

      הליכוד

      בליכוד, ככלל, מוטרדים מאוד מהאפשרות של בחירות נוספות כשמעל ראשו של יו"ר המפלגה כבר יהיה כתב אישום, ובשיחות סגורות בכירי המפלגה מעלים חשש מ"התרסקות" של המפלגה בקלפי. אבל לא בטוח שהאינטרס של הכלל והאינטרס של נתניהו חופף. בשביל נתניהו, שנערך להגשת כתב האישום, בחירות הן מוצא טוב יותר מאשר לאבד עכשיו לגנץ את כיסא ראשות הממשלה, שכן הן מאפשרות לו עוד כמה חודשים בראשות ממשלת המעבר. כמה ימים אחרי הבחירות הקודמות, נתניהו אמר שהוא בטוח שבבחירות נוספות יוכל להעיר את הימין ולשפר את התוצאה, אך לא כולם בליכוד כל כך נלהבים, במיוחד לא הח"כים בספסלים האחוריים שעשויים לאבד את מקומם.

      ממקום מבצרו עמוק בתוך גוש ה-55 נתניהו בעיקר מחכה לסוף המנדט. כל עוד המנדט אצל גנץ, נתניהו חושש כי ינסה לפתות את השותפים שלו בהבטחות ותופינים ולהקים ממשלת מיעוט, אך ברגע שהוא יחזיר אותו, הרף שוב יעלה - רק מי שיש לו 61 חתימות יוכל להקים ממשלה. במצב כזה, נקודת הפתיחה של נתניהו - עם בלוק ה-55, תחזור להיות עליונה על גנץ, וכל מה שהוא צריך זו מפלגה אחת שתחצה את הקווים. המועמד המוביל הוא ליברמן, ובימין מתכוונים להפעיל לחץ גדול בקריאה שיחזור הביתה, ויהיו מוכנים להציע גם הצעות מפתות כדי למנוע בחירות ולהקים ממשלת ימין-חרדים.

      גדעון סער ודוד אמסלם במטה מפלגת הליכוד בתל אביב 18 בספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      חשש שאחד מהח"כים יחברו לגנץ וליברמן. סער במטה מפלגת הליכוד (צילום: ראובן קסטרו)

      בליכוד ממשיכים להפעיל לחץ על גנץ לקבל את מתווה הנבצרות של הנשיא ולהסכים להצעת הרוטציה לפיה נתניהו יכהן כשנה בראשות הממשלה, אחר כך גנץ שנתיים, ואחר כך עוד שנה לנתניהו. רק שבכחול לבן יש חוסר אמון גדול בנתניהו והדעות בקוקפיט לגבי ההצעה חלוקות. כשחרב הבחירות תהפוך ממשית, בליכוד ינסו לנצל את המחלוקות הללו ולנסות לשכנע את גנץ לקבל את המתווה גם במחיר היפרדות מכחול לבן. במקביל, נתניהו גם עוקב מקרוב מאוד אחרי בכירי המפלגה שלו. החשש הוא ששלושת השבועות המכריעים שלפני בחירות, אחד מהח"כים - גדעון סער, יולי אדלשטיין או אחרים - יחבור לגנץ וליברמן, יצליחו לגייס 61 חתימות, למנוע בחירות - ולהדיח את נתניהו בפועל.

      הימין החדש

      נפתלי בנט ואיילת שקד הם הצמד עם פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר במקרה של בחירות שלישיות. אחרי שהמסגרת הפוליטית החדשה שהקימו לא עברה את אחוז החסימה בסיבוב הראשון, והאיחוד עם הבית היהודי לא הניב תוצאה מרשימה בסיבוב השני, עתידם של השניים לוט בערפל. ריצה במסגרת הימין החדש עשויה להוביל אותם שוב מתחת לאחוז החסימה ומחוץ לחיים הפוליטיים. לכן, שניהם עסוקים מאוד בניסיונות למנוע אותן: בנט לוחץ על גנץ לחבור לממשלת אחדות, ואילו שקד ניסתה לגשר על הפער בין החרדים וליברמן, ובחנה אם יש איזושהי נכונות להתגמשות או פשרות. עד כה, אף אחד מהם לא הצליח.

      אם בנט ושקד ממש ירצו למנוע בחירות כדי לשמור על חייהם, הם יכולים לשבור את בלוק ה-55 ולהיכנס לממשלה עם כחול לבן, ישראל ביתנו ומפלגות השמאל. במקרה כזה - לגנץ תהיה קואליציה של 55 חברי כנסת, לעומת 52 של בלוק הימין, וזה יאפשר לו להקים ממשלת מיעוט ללא תמיכת הח"כים הערביים. בסביבת נתניהו חוששים מאוד מתרחיש כזה, ולכן ניסו להבטיח את תמיכת בנט באמצעות הצעה להתמנות לשר וכחבר הקבינט. בנט סירב, אבל הבטיח לנתניהו, בהמשך להכחשות שלו ושל שקד, שאין לו שום כוונה לערוק ולעבור צד.

      השקת תכנית הדיור של מפלגת ימינה במעמד ראשי הרשימה, רמת אלקנה 21 באוגוסט 2019 (ראובן קסטרו)
      פוטנציאל נזק גבוה. בנט ושקד עם פרץ וסמוטריץ' (צילום: ראובן קסטרו)

      ישראל ביתנו

      אביגדור ליברמן הפך בשנה האחרונה למנצח הגדול בפוליטיקה הישראלית. ההחלטה שלו לא להצטרף לממשלה של נתניהו והחרדים באפריל הובילה את המדינה לבחירות והשתלמה בקלפי: הוא התחזק בשלושה מנדטים והצליח להישאר לשון מאזניים גם בסיבוב השני. עם זאת, בבחירות נוספות ספק אם יצליח לשחזר את ההצלחה, והוא עלול לחזור לממדיו המקוריים של חמישה מנדטים.

      ליברמן ממשיך לקרוא רק לממשלת אחדות חילונית עם הליכוד וכחול לבן, אך במקביל מעביר מסר שצריך לעשות הכול כדי למנוע בחירות שלישיות. מצד אחד, הוא מחוזר מאוד על ידי כחול לבן, שמנסים לקדם איתו הסכמות על קווי יסוד, ומצד שני, גורמים בבלוק הימין מנסים לשכנע אותו לשבת בממשלת ימין-חרדים. הוא עצמו אמר בשבוע שעבר שהאפשרות שישתף פעולה עם ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת לא רלבנטית, אבל אצל ליברמן, כמו אצל ליברמן, יש עדיין הרבה מאוד סימני שאלה. השבוע הוא החל בסבב התייעצויות לקראת מה שמכונה "הכרעה סופית" שתתקבל, כנראה, רק ברגע האחרון.

      אביגדור ליברמן בישיבת סיעת ישראל ביתנו במלון יד השמונה, 22 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      עלול לחזור לממדיו המקוריים. ליברמן (צילום: רויטרס)

      החרדים והדתיים

      יו"ר ש"ס אריה דרעי התחזק בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ובסיבוב האחרון, מפלגתו גרפה תשעה מנדטים, שני מנדטים יותר מאשר בכנסת ה-20. דרעי לא חושש מבחירות שלישיות, טוען שהימין יתחזק בסיבוב נוסף, אך עדיין מנסה למנוע אותן. לכן, הוא החל השבוע לקדם הצעה לערוך בחירות ישירות לראשות הממשלה.

      מדובר במהלך מורכב של שינוי שיטת בחירות בלוחות זמנים צפופים, אך הוא זוכה לתמיכה של חלק מראשי הבלוק וגם בליכוד, ואפילו במפלגות השמאל יש מי שמוכן לשקול אותה כדי להימנע מבחירות. נתניהו עצמו התנער מהיוזמה אבל זו עשויה להתברר כאמת לשעתה. בכחול לבן רואים בדרעי את אחד הגורמים הפוליטיים בבלוק שיכול לשבת בממשלה בראשות גנץ, אבל הוא לא ממהר לעזוב את הברית עם נתניהו כי המחיר האלקטורלי עשוי להיות כבד.

      יו"ר ש"ס אריה דרעי באירוע הקבלת פני רבו שנערך על ידי המפלגה בירושלים (אתר רשמי , קים צילום אירועים)
      טוען שהימין יתחזק, אך מנסה למנוע בחירות. דרעי (צילום: קים צילום אירועים)

      ביהדות התורה החשש מבחירות גבוה יותר מבש"ס. הקמפיין מתנהל רק בישורת האחרונה, אבל כדי לעורר את ציבור המצביעים לצאת מהבית, הם חייבים "אויבים", ואחרי שתי מערכות בחירות, קשה יהיה להגיע לתוצאה דומה. בינתיים, ראשי המפלגה לא עושים הרבה כדי למנוע בחירות, מלבד היצמדות לנתניהו והצהרה חלקית שיסכימו לשבת עם לפיד.

      כמו ש"ס, גם יהדות התורה יכולה עקרונית לפרק את הבלוק לטובת ממשלת שמאל, אך גם במקרה שלה הנזק עשוי להיות רב על התועלת. גם לשחקנים בבית היהודי, רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', יש הרבה ממה לחשוש בבחירות נוספות. שתי הסיעות המרכיבות את המפלגה אולי יתאחדו פעם נוספת אך אם ירוצו בנפרד מעוצמה יהודית ומבנט ושקד, התוצאה עשויה להיות כזו שתזרוק יותר מ-5 מנדטים לפח.

      יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן בנאומו מול פעילי המפלגה בתום תוצאות במהדגמים בכנס בפתח תקווה. ה-18 לספטמבר 2019 (אתר רשמי , שלומי כהן)
      הנזק עשוי להיות רב על התועלת. ליצמן (צילום: שלומי כהן)

      העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי

      שתי מפלגות השמאל עברו שתי מערכות בחירות קשות ומתישות, וגם חילופי הגברא בהנהגה לא שינו דרמטית את המאזן בין מועד א' למועד ב'. אם יהיו בחירות שלישיות, והעבודה והמחנה הדמוקרטי לא ישכילו להתאחד אלא ימשיכו לרוץ בשתי מסגרות נפרדות, זה יהיה שידור חוזר של אותו סרט שבו המפלגות הקטנות נאבקות בשן ובעין בתנועת המנדטים לעבר שתי המפלגות הגדולות.

      יו"ר כחול לבן, בני גנץ, עמיר פרץ ואורלי לוי במהלך פגישתם בכנסת 28 באוקטובר 2019 (שלומי גבאי)
      המגעים הקואליציוניים מתנהלים חיובית. גנץ עם פרץ ולוי-אבקסיס

      בעבודה-גשר הצהירו מראש שהם לא מתכוונים לחבור לממשלה בראשות נתניהו בשום סיטואציה, וגם אחרי הבחירות, עמיר פרץ נותר נאמן למילתו ולא החזיר את השפם. התמיכה המלאה בכחול לבן מתבטאת גם במגעים הקואליציוניים בין שתי המפלגות, שמתנהלים החיוביות ואפילו מתקדמים לקראת הסכמה על קווי יסוד. יש לזה משמעות אפסית בהרכבת הממשלה, אבל ברמת הברית הפוליטית יש בהחלט התחזקות.

      גם במחנה הדמוקרטי מקיימים מו"מ עם כחול לבן, אבל קצת יותר צוננים. יו"ר המפלגה, ניצן הורוביץ, קרא השבוע פומבית לגנץ לזנוח את מאמצי האחדות ולפעול להקמת ממשלת מיעוט. לדבריו, "ממשלה צרה ומגובשת עדיפה על אחדות מזויפת ופרס לשחיתות עם הליכוד".

      ניצן הורוביץ בועידת ישראל ללכידות חברתית, אווניו שדה"ת, 5 בנובמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      מקיימים מו"מ, אך צוננים יותר. הורוביץ (צילום: ראובן קסטרו)

      הרשימה המשותפת

      זו המפלגה היחידה שבכל מקרה לא תהיה חלק מאף ממשלה מתגבשת, אבל גם זו שנמצאת בנקודת הזינוק המוצלחת ביותר לבחירות שלישיות. אירועי השבועות האחרונים, ובעיקר האפשרות שיתמכו מבחוץ בממשלת מיעוט של גנץ, העמידו את הרשימה המשותפת במרכז הבמה. לראשונה מזה זמן רב, הם שחקנים לכל דבר שתופסים נפח בשיח הפוליטי, ולא רק בנושאי פלסטינים ואסירים.

      ההחלטה לתמוך בגנץ אצל הנשיא ולקיים איתו מו"מ היא שינוי גישה היסטורי, שעשוי להעלות עוד יותר את אחוזי ההצבעה במגזר, שעלו דרמטית גם כך בין מועד א' למועד ב'. גם המחאה האזרחית שהחכים מובילים יחד עם ראשי רשויות על האלימות היא איתות נוסף להתעוררות הפוליטית במגזר, ובמערכת הפוליטית מעריכים שזה יבוא לידי ביטוי גם בקלפי.

      סיעת הרשימה המשותפת בהתייעצויות בבית הנשיא, 22 בספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      נקודת הזינוק המוצלחת ביותר. עודה עם חברי הרשימה המשותפת (צילום: ראובן קסטרו)