הבחירות ברשות נראות קרובות מתמיד - ואבו מאזן נתפס לא מוכן

הרשות הפלסטינית עשויה לעמוד בפני בחירות ראשונות לפרלמנט ולנשיאות - זה 14 שנים. עד לא מכבר נדמה היה שבחירות שכאלה כבר לא יתקיימו בשנים הקרובות, בוודאי שלא בימי חייו של אבו מאזן. תרחיש "הבחירות" נראה היה כסיסמה ריקה מתוכן ששני הצדדים, פתח וחמאס, מנופפים בה מדי פעם בפעם, בדומה להצהרות "ממשלת האחדות" של הליכוד וכחול לבן. אולם, על פי כל הסימנים מהשטח, קיומן של בחירות - תחילה לפרלמנט ולאחר מכן לנשיאות, עשוי להתממש, כבר בחודש פברואר הקרוב. ישנם עדיין לא מעט מכשולים בדרך לאותו יום היסטורי אפשר לומר, בכלל זה מדינת ישראל, אך בשתי התנועות נשמעים קולות שמעידים כי אנו קרובים יותר מתמיד לאותו יום בחירות.

היום (שלישי) ביקרה בעזה בפעם השלישית בשבועות האחרונים ועדת הבחירות הפלסטינית בראשות חנא נאסר ונפגשה עם ראשי הפלגים הפלסטיניים ובהם ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה. על פי הדיווחים מהרצועה, הוועדה הציגה לבכירי חמאס והפלגים האחרים מסמך נוסף של הבהרות מצדו של יו"ר הרשות אבו מאזן באשר לסוגיות הקשורות בקיום בחירות ודורשות הבהרות. וישנן עדיין לא מעט כאלה.

לדוגמה, מה לגבי בחירות למועצה הלאומית של אש"ף? ומי יעמוד בראש בית המשפט לענייני בחירות - המקבילה של ועדת הבחירות הכללית בישראל, בעזה ובגדה? מי יפקח על הבחירות בעזה בזמן שחמאס שולט שם בשטח, וכך גם בגדה שבשליטת הרשות והפתח? ואם וכאשר יתקיימו בחירות לפרלמנט, מתי בדיוק יתקיימו הבחירות לנשיאות? תחילה, דרש חמאס שהבחירות יתקיימו באותו יום, אולם לאחר שהחלו המגעים בין הצדדים הסכים חמאס שהבחירות לנשיאות יידחו לשלושה חודשים לאחר אלה של הפרלמנט, ובלבד שייקבע להן מועד מראש. בכלל, עושה רושם שחמאס מוכן לקחת לא מעט סיכונים וויתורים כדי לאפשר את קיומן של הבחירות.

העמדה הפשרנית יחסית של חמאס באשר לסוגיית הבחירות, תפסה את הפתח ואת העומד בראשו אבו מאזן, לא מוכנים. על פי מקורות פלסטינים, היוזמה לקיום בחירות החלה בלשכת הנשיא, כתרגיל שנועד להביך את חמאס. עמדת הראיס הפלסטיני הייתה שיש לקרוא לקיום בחירות לפרלמנט בגדה ובעזה, חמאס יסרב לכך והנשיא יחליט על קיום בחירות בגדה בלבד, ששם עוד האמינו בפתח בסיכויי התנועה לנצח.

אולם, אז חמאס הפתיע והודיע כי הוא מקבל את היוזמה בברכה. לאחר מכן, דרש אבו מאזן לקיים את בחירות הפרלמנט על פי רשימות מפלגתיות ולא על פי אזורי בחירה (בבחירות ב-2006 התקיימו בחירות בשיטה מעורבת - אזורית ומפלגתית). גם כאן, הפתיע שוב חמאס והסכים. ההנחה של התנועה האסלאמית היא שלנוכח מצבו העגום של הפתח בגדה, והישגיו האחרונים של חמאס מול ישראל - הכנסת הכספים לרצועה, שיפוץ תשתיות, שיפור החשמל מבלי שישנה הפסקת אש של ממש - הרי שחמאס צפוי לניצחון מרשים.

בנוסף לכך, בחמאס יודעים את מה שנראה כסיוט של ממש מבחינת הפתח. התנועה צפויה להתמודד לא רק מול חמאס, אלא גם מול רשימות אחרות, שאותם מובילים אישים המזוהים עם הפתח, מוכרים כיריביו של אבו מאזן, ובכך צפויים לגנוב לא מעט קולות ממנו ומהפתח.

כך לדוגמה, מתכוונים אנשיו של מוחמד דחלאן, יריבו הגדול של אבו מאזן שהודח מהפתח, להציג רשימת מועמדים משלהם לפרלמנט. מקורות פלסטינים אחרים טוענים שגם מרואן ברגותי, מפקד התנזים ששפוט לחמישה מאסרי עולם בכלא הישראלי, צפוי להציב רשימה של אישים המזוהים עמו ויתחרו אף הם בפתח. כל אלה עלולים להביא להתרסקות של פתח בתחרות הקשה מול חמאס.

ברגותי עצמו נערך בעיקר לבחירות לנשיאות ואינו מסתיר את כוונתו להתמודד מול אבו מאזן. הבחירות הללו צפויות כאמור להיערך כשלושה חודשים לאחר הבחירות לפרלמנט. השאלה הגדולה צפויה להיות מי המועמד מטעם חמאס שירוץ לנשיאות הרשות.

לפני כשבוע ביקר השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי בגדה ונפגש עם נציגי חמאס בפרלמנט. על פי פרסומים שונים הוא ייעץ לראשי חמאס לאמץ את "המודל התוניסאי", כלומר, בדומה לתנועת א-נהדה בתוניסיה, לא להריץ מועמד הנחשב לאיש חמאס מובהק, אלא לתמוך בבכיר פלסטיני לא מזוהה עם מפלגה, שיוכלו לתמוך בו אך במקביל יהיה קשוב לארגון ולצרכיו.

לא מעט שמות כאלה נזרקו לאוויר מרגע שדלפו פרטי הפגישה עם השליח הקטארי. אישים כמו סלאם פייאד, מוסטפא ברגותי ואחרים. אך ללא ספק אחד השמות המפתיעים בהקשר הזה, הוא מרואן ברגותי בעצמו. התרחיש הזה אינו בלתי אפשרי - אם חמאס יבין שברגותי הוא האיש שיכול להביס את אבו מאזן ובמקביל להיות מספיק פתוח לדיאלוג עם הארגון, הרי שישנה אפשרות שיתמוך במועמדות של מרואן ברגותי לנשיאות, על אף שזה היה מוכר כל חייו כאיש פתח.

ומה באשר לאבו מאזן? בעבר הודיע בכל הזדמנות אפשרית כי אינו מתכוון להתמודד בבחירות נוספות לנשיאות. האיש יחגוג 84 שנים בשבוע הבא ועדיין אינו ממהר לפנות את הזירה. אולם אם יסתמן שסיכוייו לנצח נמוכים, מסתמן שאבו מאזן יודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים או לחלופין יפעל לביטול הבחירות.

תרחיש ביטול הבחירות ברגע האחרון או כבר כעת, נראה גם הוא אפשרי, בעיקר לנוכח אי הבהירות סביב עמדת ישראל בסוגיה. בעבר ביקשה ישראל שלא לאפשר את קיומן של בחירות לפרלמנט ב-2006, אך לאחר לחץ כבד של הבית הלבן על ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, סוכם שישראל לא תתנגד לקיום הבחירות ותאפשר אותן במזרח ירושלים. זאת, על אף שגם בכירים פלסטינים הפצירו אז בישראל להודיע כי לא תסכים לקיים בחירות לרשות במזרח ירושלים כדי למנוע את קיומן ואת האפשרות (שקרתה לבסוף) שחמאס ינצח.

לא ברור מה תעשה ממשלת ישראל הנוכחית או העתידית אם כזו תקום בסופו של דבר. הסכמה לקיום בחירות פלסטיניות במזרח ירושלים, תהיה סוג של הצהרה על ויתור על ריבונות במזרח העיר. מנגד, אם הקהילה הבינלאומית כולה תלחץ כדי לקיים את הבחירות ויימצא מנגנון טכני שימנע סממני ריבונות פלסטינית בולטת בירושלים, הדבר עשוי/עלול להוביל להסכמה ישראלית. ואז נותרנו עם האפשרות שחמאס ינצח לא רק את הבחירות לפרלמנט, אלא אף יסייע בבחירתו לנשיאות של בכיר פלסטיני קיצוני בהרבה מאבו מאזן.