הממשלה משותקת, הנזקים מחמירים: העגורים שמסבכים את החקלאים

העגורים המציפים את אגמון החולה מספקים תרומה מרכזית להצלחתו, אולם בשל תאבונם, החקלאים באזור סופגים נזקים גדולים. נסיונות לפתרון הבעיה עלו כמו בכל שנה, רק שהפעם, תקציב 2020 תקוע. משרד החקלאות: "החלטת התקצוב תבוא לפתחו של השר הבא"

צילום: קרן קימת לישראל, עינבר שלומית רובין, עריכה: איתי עמרם

באגמון החולה צפוי להיחנך השבוע מרכז מבקרים מרשים, שישדרג את חווית הביקור באחד מאתרי הטבע הפופולריים בישראל בשנים האחרונות. בימים אלה, שיא עונת הנדידה, נמצאים בעמק החולה מדי יום יותר מ-50 אלף עגורים ולמחזה המרהיב של להקות הענק תרומה מרכזית בהצלחה הגוברת של האתר. אבל לצד האתר, נמצאים חקלאים ששוקלים החורף שלא לזרוע את שדותיהם בגזר, כרוב, חיטה, ברוקולי אפונה ואספסת, דווקא בגלל אותם עופות אטרקטיביים.

אותו עוף צווחני וגדול, שאורכו נע בין 96-119 ס"מ ומוטות כנפיו 180-222 ס"מ, תובע את שלו, כלומר - דורש ארוחות מסודרות ומזינות. השדות החקלאיים בעמק החולה בהחלט משביעים את תאבונם של העגורים. להקת עגורים שפושטת על שדה זרוע יכולה לנקות את האדמה מכל התנובה העתידית של השדה ולגרום לחקלאים נזקים כספיים אדירים.

גורמים נזקים אדירים. עגורים (צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)

במשך כ-30 שנה העגורים הם חלק קבוע מנוף עמק החולה בחורף. אולם לצד הברכה שהביאו לענף התיירות, הם מהווים עול כבד על צוואר החקלאים. את הקונפליקט שנוצר הצליחו עם השנים ליישב בעזרת ניהול משותף של כל הגורמים הקשורים: חקלאים, מועצה אזורית הגליל העליון, אתר אגמון החולה, קק"ל, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות.

בעונה זו, כשחלק מהשדות טרם נזרעו, עוברים בשטח שישה אנשים שכל תפקידם הוא לגרש את העגורים מהשדות הזרועים לשדות שעדיין לא נזרעו. אם בעבר "רעיית" העגורים הייתה רועשת ונעשתה בעזרת טרקטורונים מעופפים, קולות נפץ וירי זיקוקים, הרי שבשנים האחרונות מדובר בגירוש שקט שנעשה בעזרת סינוור עם מראות ונפנוף בדגלים.

כשכל שטחי החקלאות נזרעים עובר הפרויקט לשלב ההסעדה המסודרת; בשטחי האגמון מפוזרים מדי יום כתשעה טונות גרעיני תירס. בשלב זה צוות המגרשים כבר מונה כ-30 עובדים שתפקידם הוא להראות לעגורים את הדרך למסעדת גרעיני התירס ובכך למנוע מהם את השמדת השדות שנזרעו.

עוד בוואלה! NEWS

רעידת אדמה בעוצמה 3.3 הורגשה באזור הכנרת

לכתבה המלאה
טכניקות לגירוש שקט. עגורים (צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)

בשיאה של עונת הנדידה נשארים בעמק החולה כ-50 אלף עגורים ולדברי עופר ברנע, מנהל פרויקט העגורים, סך ההוצאות שנועדו לשמור על השטחים החקלאיים מגיע לכחמישה מיליון שקל. ברנע הוא מנהל החברה לחקלאות של המועצה האזורית הגליל העליון ואיתו בניהול הפרויקט יושבים נציגים של כל הגופים הנוגעים בדבר. אלא שלצד ההסכמות המקצועיות נשאר בסוף דבר אחד מרכזי בלעדיו התכנון לא יצא לפועל - כסף.

במימון הפרויקט משתתפים המועצה האזורית הגליל העליון, קק"ל, אגמון החולה ומשרד החקלאות. אלא שלדברי ברנע גם אחרי שכל הגופים המשתתפים מעבירים את חלקם, מחצית מהתקציב יצא מכיסם של החקלאים. לדבריו, "במצב כזה יש חקלאים ששוקלים אם כדאי להם בכלל לזרוע את שדותיהם ולא להשתתף במימון פרויקט העגורים. זה חורף שבסופו יכול מאוד להיות שהם יישארו בלי כל רווח כספי".

היעדר תקציב מקשה על הוצאת התוכנית לפועל. עגורים (צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)

בדומה לתחומים אחרים, גם נושא העגורים מושפע משיתוק מוסדות המדינה, נוכח הערפל הפוליטי. בשנה שעברה העביר משרד החקלאות כ-300 אלף שקלים להשתתפות בתוכנית אך כעת גם זה מוטל בספק.

בשל השיתוק בו נמצאים משרדי הממשלה, הנושא יעלה לדיון רק בעוד ארבעה חודשים. "כבכל שנה, גם בשנה האחרונה תמך משרד החקלאות בפרויקט העגורים והעביר את חלקו בפרויקט", אמרו במשרד החקלאות. "בכל הנוגע לתקצוב הפרויקט בשנת 2020, הגשת הבקשות לתמיכה בפרויקט, תהיה במהלך חודש מרץ 2020. לכן, גם החלטת התקצוב תבוא לפתחו של השר הבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully