חיסול אל-בגדאדי הוא מסע הניצחון של טראמפ בדרך לכהונה שנייה

אם טראמפ, או מישהו מאנשי המטה לבחירתו בשנית לנשיאות היה נשאל מה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לנשיא ארצות הברית בזמן הזה, התשובה הייתה חיסול מנהיג ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), אבו בכר אל-בגדאדי, במבצע נקי, בלי אבידות. יותר מפסגה עם רוחאני, יותר מחתימת הסכם סחר עם סין, כמעט כמו הודעת קוריאה הצפונית על נכונות להתפרקות מנשקה הגרעיני.

ראשית, מהסיבה המובנת מאליה, כי זהו הטרוריסט המבוקש בעולם, ודאי מבחינת ארצות הברית. מנהיג דאעש, מעורר האימה גם בימים אלה, אדם שרדפו אחריו שנים מחוסל במבצע נקי במשמרת של טראמפ.

ההישג מגיע בעיתוי מדהים, בתקופה בה נראה שנשיאות טראמפ נמצאת במשברים. עבור תומכיו, או מצביעים ספקנים ומתנדנדים, עשוי כעת הנשיא להיראות כמי שמגן על ארצות הברית בעוד הדמוקרטים הקטנוניים עוסקים בניסיון להדיחו. מסיבת העיתונאים לא תשכיח שטראמפ התחמק מלשרת את ארצו בווייטנאם, אך חיסול אל-בגדאדי במשמרת שלו, בפעולה נועזת שאישר, תורמת לדימויו כמפקד העליון.

בשבועות האחרונים היה טראמפ תחת מתקפה עקב הוצאת הכוחות האמריקניים מצפון סוריה, האור הירוק המעשי לפעולה הטורקית, הבגידה בכורדים והשארת הוואקום בסוריה לרוסיה. הנשיא האמריקני הסביר שלשיטתו כוחות אמריקניים לא צריכים להיות פרוסים ברחבי העולם. לדבריו, "ניתן להגן על אמריקה גם כשכוחותיה אינם נמצאים במרחק 7,000 מייל מהבית".

לכאורה, חיסול מנהיג דאעש בפעולת קומנדו מעולה הוכיחה לכל הספקנים את צדקתו. לכאורה, מודיעין מעולה, שימוש בכוחות מיוחדים ובטכנולוגיה האמריקנית ישמור על אמריקה מפני אויביה גם ללא צורך בכוחות צבא עיראק, אפגניסטן או סוריה.

יש משהו בדבריו. פריסה של אלפי חיילים בזירות עוינות לא מביאה שקט, שלום או ידידות, אלא במקרים רבים רק הופכת את כוחות הצבא האמריקניים למטרה בפני עצמה. אך יש הבדל בין יציאה מאזורים שבהם האמריקנים לא אמורים להיות מלכתחילה, לבין יציאה מכל מקום - ואולי ההבדל הדק הזה ייעלם בהמולת הניצחון.

מראה המפקד העליון מודיע על ניצחון כשהוא מוקף בבעלי דרגה בכירים הוא מראה מעולה מבחינת טראמפ הנשיא, וטראמפ הפוליטיקאי המבקש להיבחר מחדש. הנשיא האמריקני הודה לכל הגורמים הנמצאים בזירה - רוסיה, טורקיה, הכורדים, סוריה ועיראק, ממנה נראה שהגיעה ידיעת הזהב. אך התיאום עם שאר הגורמים עבד היטב, וזה לא מובן מאליו. במקביל, משעשע לראות כיצד הטורקים והכורדים הודפים זה את זה בניסיון לשכנע את ארצות הברית שהם הם האחראים לשיתוף הפעולה שהביא להריגתו של רב המחבלים.

על פי הצהרת הנשיא, במבצע נתפס גם מידע מודיעיני יקר ערך, ואף תיעוד של הפעולה בו נראה אל-בגדאדי מבוהל ומתחנן על חייו, שיפורסם כדי להכניס דמורליזציה בשורות אנשי דאעש.

שאלות רבות לגבי המבצע עדיין נותרו ללא מענה: איך ייתכן שאל-בגדאדי הסתתר באידליב, מעוז שונאיו, מבלי שישימו לב אליו? מי ידע, מי פעל עמו ומה יקרה כעת לשיירי דאעש שלא צפויים להיעלם. האידאולוגיה הג'יהאדיסטית לא תיעלם, היא תמשיך או תאסוף עצמה מחדש למרבה הצער. המלחמה הזו היא מלחמה ארוכת שנים ויש לקוות שטראמפ לא מאמין שדאעש חוסל ואין צורך להשקיע עוד מאבקים במלחמה נגדו. הטעות הזו כבר נעשתה מול אל-קאיעדה.

אבל טראמפ מסתכל בראש ובראשונה לטווח של שנה וקצת, למערכת הבחירות הקרובה. בעקבות היום הזה הוא יוכל לשאול בעימותים, שיגיעו, את השאלה הנשאלת בישראל - מי ישמור עליכם מפני הסכנות מבחוץ - הנשיא שחיסל את אל-בגדאדי, או וורן או סנדרס?

השאלה קשה יותר מול ביידן, סגנו של הנשיא שבמשמרת שלו חוסל אובמה בן לאדן, הנמסיס הגדול ביותר של אמריקה. ביידן הוא האדם החשוד בקשרים בעייתיים עם רוסיה, עם אוקראינה, שסוחר במדיניות החוץ והביטחון האמריקנית לטובת אינטרסים אישיים או פוליטיים, ואילו טראמפ חיסל את הטרוריסט מספר אחד בעולם.

דונלד טראמפ היום הוא נשיא במסע ניצחון ובצדק. כל כך הרבה דברים היו יכולים להשתבש במבצע של כוחות מיוחדים. זה היה יכול להיגמר באסון, ובסופו של דבר המפקד העליון מאשר את הפעולה ומקבל חלק, גדול או קטן יותר, בהתאם למזגו, מהילת הניצחון.

מחר טראמפ חוזר לדרכים, אל הבייס הלבן והפטריוטי שלו, הנאמן לערכים הישנים. מבחינת הבייס, הצלחה בפעולה נגד האויב המוסלמי-ג'יהאדיסטי של אמריקה חשובה עוד יותר מאשר עלייה נוספת בבורסה, או חקיקה בנושאי אקלים.

המאבק בבית הנבחרים על הליך ההדחה יימשך. גם חיסול אל-בגדאדי יישכח, חלקית, בימים אלה שבהם מחזור חדשות שורד כמה שעות במקרה הטוב, כמה ימים ברע. עדיין טראמפ קיבל כאן את ההישג המושלם בעיתוי המושלם. נפוליאון אמר שהוא רוצה גנרלים ברי מזל, וטראמפ היום הוא פוליטיקאי ונשיא בר מזל במיוחד. חג המולד של הנשיא האמריקני הגיע מעט מוקדם יותר השנה - והוא חוגג, ובצדק.