עימותים פרצו הלילה (ראשון) בברצלונה בין שוטרים לבין פעילים בדלניים, אחרי שהפגנת תמיכה בעצמאות קטלוניה גלשה שוב לאלימות. בירת המחוז הפכה לשדה קרב, כשלפחות שישה אנשים פונו לבתי החולים. במהלך העימותים נורו זיקוקים והוצתו מחסומים, כששוטרים תקפו את שורות המפגינים, רבים מהם צעירים ורעולי פנים, שהתאספו מחוץ למטה משטרת ספרד.
האלימות פרצה אחרי צעדת ענק בהשתתפות כ-350 אלף איש כמה שעות קודם לכן, שקראו לשחרור מנהיגי החבל הבדלניים הכלואים. העונשים שגזר על תשעה מהם בית המשפט העליון בספרד בשל חלקם במשאל העם ב-2017 עוררו זעם רב במחוז, והמשבר החדש יהיה אחד הנושאים המרכזיים בבחירות לפרלמנט של ספרד בחודש הבא.
מאז 14 באוקטובר התקיימו בברצלונה הפגנות יומיות בעד עצמאות החבל, וחלקן התדרדרו לעימותים אלימים בניגוד לאופייה המסורתי של תנועת הבדלנות הקטלאנית.
לקריאה נוספת על המחאה בברצלונה
ההפגנה המאוחרת אורגנה על ידי CDR, ארגון התומך בעצמאות ובדרך פעולה ישירה, שאחראי על חסימת מסילות וכבישים, ועל ניסיון להסתער על הפרלמנט האזורי. בשידורי הטלוויזיה תועדו המפגינים משליכים בקבוקים, כדורים וכדורי גומי על השוטרים, אחרי שמספר המפגינים הגיע לכעשרת אלפים איש. שוטרים, שנשאו מגנים וכלי נשק וגובו על ידי כ-20 כלי רכב, הסתערו על המפגינים בניסוין לפזר אותם ופיצלו אותם לשתי קבוצות.
ההפגנה הגדולה והמוקדמת יותר אורגנה על ידי כמה מהתנועות העממיות הפועלות כדי למשוך כמות גדולה של מפגינים אחרי גזר הדין. "אנחנו נמשיך להגן מהרחוב על הזכויות של כולם, אבל אנחנו זקוקים לתשובות פוליטיות מהמוסדות", אמרה אליסנדה פלוצי, מנהיגת ארגון ANC, שהבטיחה לארגן הפגנות נוספות. המפלגות התומכות בעצמאות בקטלוניה חלוקות על דרך הפעולה הרצויה על מנת לקדם את האג'נדה שלהן.
הפגנות קודמות משכו מספרים גדולים יותר, עם כחצי מיליון איש ב-18 באוקטובר, וכ-600 אלף איש שצעדו ביום הלאומי של קטלוניה בחודש שעבר. עם זאת, חלקם מכלל אוכלוסיית המחוז - כ-7.5 מיליון תושבים - קטן ורובם חלוקים סביב הסוגיה.
רוב המפלגות בספרד, כולל מפלגת השלטון הסוציאליסטית, מתנגדות לכל מהלך שיוביל לעצמאות קטלוניה, וכולן פרט למפלגת השמאל הקיצונית פודמוס, מתנגדות לכל משאל עם שהוא. ב-10 בנובמבר יתקיימו בחירות נוספות, בפעם הרביעית בתוך ארבע שנים.
"אם כולם צריכים ללכת לכלא, נלך"
מארגני הצעדה נמנעו מאלימות, ומנהיגי התנועות היו בין התשעה שנשלחו למאסר. רבים מהצועדים נשאו דגלי קטלוניה וכרזות שבהן נכתב: "הכלא אינו התשובה", "שבו ודברו", ו"חירות לאסירים הפוליטיים".
בחזית הצעדה היה נשיא החבל, קווים טורה, שמוקדם יותר נכח בטקס שבו מאות ראשי עיר מקטלוניה הביעו תמיכה במסמך הדורש הגדרה עצמית למחוז. "עלינו להיות יכולים להקים רפובליקה של גברים ונשים חופשיים, ולהחליף את דינמיקת העימותים באחת חיובית", אמר.
הוא אמנם לא שייך לשום מפלגה כיום, אך הוא חבר בתנועה הבדלנית "חונטס פר קטלוניה" התומכת בהמשך העימות עם הרשויות במדריד. מנגד, שותפתו לקואליציה, אסקרה רפובליקנה דה קטלוניה, תומכת בדיאלוג.
אחת המפגינות, מריה לפורט, בת 63, תקפה את המחלוקות בין שתי המפלגות. "הכול נראה רע, אנחנו לא מתקדמים", אמרה.
פרנססק דוט, בן 65, אמר כי תשעת המנהיגים הבדלניים נכלאו כדי להגן על "אחדות ספרד". אשתו, מריה דולורס רוסטרזו, בת 63, אמרה כי גם היא צריכה להישלח לכלא משום שהצביעה במשאל העם, שהוגדר לא חוקי על ידי בתי המשפט בספרד. "אם כולם צריכים ללכת לכלא, נלך, אבל אני לא חושבת שיהיה מקום", אמרה. היא גינתה את האלימות, אך אמרה כי היא מבינה את הצעירים "הזועמים על המחסור בדמוקרטיה".
אחד מהם, מאנל, צעיר בן 20, אמר כי "אנחנו צריכים מחאה מתמשכת - יותר ברחובות ופחות שיחות בפרלמנט משום שלא נראה שהן עובדות". עוד לפני שהמחאה הפכה לאלימה, אמר הצעיר רעול הפנים: "אם נעצור את הכלכלה, ממשלת ספרד תהיה חייבת לדבר".
המשבר בקטלוניה, שלה יש שפה, פרלמנט ודגל משלה, הוא החמור ביותר מאז שובה של ספרד לדמוקרטיה אחרי מותו של הרודן פרנסיסקו פרנקו ב-1975. סקר שפורסם ביולי האחרון הראה כי התמיכה בהתפצלות מספרד נמצאת בשפל של שנתיים, כשרק 44% מצדדים בהקמת מדינה עצמאית, לעומת 48.3% המתנגדים.