פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נסיבות המצדיקות פיצוי": המדינה תפצה גבר שזוכה מרצח

      לאחר שנעצר בחשד לרצח בת זוגו ונעצר למשך ארבע וחצי שנים, זוכה סלומון רדאי מאשמה. בית המשפט הורה למדינה לפצות אותו ב-600 אלף שקלים ומתח ביקורת על מחדלי המשטרה בתיק. "מחדל משמעותי של אי-חקירת טענת 'אליבי', וכן היעדר תיעוד מלא של פעולות החקירה"

      סלומון רדאי שזוכה מאשמת הרצח של בת זוגו פוקטה (מימי) בוגלה עם עורכי דינו מהסנגוריה הציבורית, 2019 (מערכת וואלה! NEWS)
      סלומון רדאי עם פרקליטיו מהסנגוריה הציבורית

      בית המשפט המחוזי בירושלים הורה היום (רביעי) למדינה לפצות ב-600 אלף שקלים את סלומון רדאי שזוכה מרצח בת זוגו פוקטה (מימי) בוגלה' לאחר ארבע וחצי שנים במעצר. השופטים ציינו כי יש לפצות את רדאי הן בשל המחדלים הקשים בחקירה והן בשל החזקתו במעצר זמן כה ממושך. "נסיבות אלו עולות כדי 'נסיבות מיוחדות' המצדיקות פסיקת פיצויים בשיעור משמעותי ובקרבת הסכום המרבי הקבוע בתקנות, בגין ימי מעצרו של המבקש, מיום הגשת כתב האישום ועד להכרעת הדין", כתבו השופטים ומתחו ביקורת על כך שהמשטרה לא הפיקה לקחים מהמחדלים.

      גופתה של בוגלה נמצאה ב- 2003 באזור גבעת המטוס בירושלים ומניתוח שלאחר המוות עלה כי היא הותקפה בסכין ובמכשיר קהה אחר בעל שוליים חדים. רדאי נעצר סמוך לרצח, אולם שוחרר כעבור חודש. במהלך השנים הוצמד לו סוכן סמוי והוא לכאורה הודה במיוחס לו מול מדובב משטרתי, וב-2014 הוגש נגדו כתב אישום. אך בנובמבר האחרון, זיכה אותו בית המשפט וקבע כי התשתית הראייתית הייתה "דלת משקל", ואינה מספקת להרשעה. "בענייננו, קופדו חיי המנוחה ברצח אכזרי בשנת 2003, שהמשטרה עמלה על פִענוחו במשך למעלה מעשור, אך נותרו סימני שאלה באשר לזהות הרוצח, ולאור נסיבות האירועים ונסיבות החקירה, לא ניתן לבסס נגד הנאשם הרשעה בפלילים", נכתב בהכרעת הדין. וכן נמתחה ביקורת קשה על אופן הפעלת המדובבים.

      בית משפט מחוזי ירושלים, דצמבר 2011 (עומר מירון)

      בעקבות זאת הגישו פרקליטיו של רדאי מהסנגוריה הציבורית, עו"ד מאיה ברקאי והסניגור הציבורי המחוזי בירושלים עו"ד ודים שוב, בקשה לפצותו. המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי הראיות שנאספו עד הגשת כתב האישום וכן אלו שהובאו במהלך שמיעת הראיות, הקימו סיכוי סביר להרשעת המבקש.

      השופטים יורם נועם, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם קיבלו את התביעה ונימקו זאת בין היתר בנסיבות הנוגעות לחקירה, ובהן, "ליקויים, פגמים ותקלות בחקירה, הן בהפעלת המדובב, והן בחקירת שתי העדות שבעניינן הופעל לחץ בלתי סביר ופסול; מחדלי החקירה, ובכללם מחדל משמעותי של אי-חקירת טענת 'אליבי', וכן היעדר תיעוד מלא של פעולות החקירה ואובדן חומר חקירה רב ומשמעותי; וכן העובדה שלבסוף נקבע, כי משקל הראיות הוא דל ואפסי".

      עוד ציינו את הנסיבות האישיות ובהן "תקופת המעצר הממושכת - 1643 ימים; הפגיעה בשמו הטוב של המבקש עת נעצר למשך כארבע שנים וחצי כחשוד ברצח, אגב הרחקתו ממשפחתו ומסביבתו הקרובה; הפגיעה הכלכלית הקשה - עת הופסקה העסקתו במקום עבודתו הקבוע; וכן המצוקות הנפשיות שבהן היה נתון בעקבות מעצרו הממושך, כאשר על-פי הנטען, והמשיבה לא חלקה על כך, גם נזקק לתרופות פסיכיאטריות בכלא".

      השופטים התייחסו גם לכך שהפרקליטות והמשטרה לא הפיקו לקחים מהמחדלים בחקירה. "לא דווח כי יצא מסמך כלשהו בכתב, בין על-ידי הפרקליטות ובין על-ידי המשטרה, הן לשם הפקת לקחים, והן לצורך הנחיית הגורמים המתאימים, ובעיקר במשטרה, למניעת תקלות, חלקן חמורות, כמו אלו שנתגלו בחקירת תיק זה".