השעון מתקתק מחדש: החזרת המנדט אינה מסמנת עדיין את היציאה מבלפור

ברחבי אומת הטוויטר בירכו אתמול את ראש הממשלה בנימין נתניהו לרגל יום הולדתו ה-70, אבל אפשר להניח שאלה היו חגיגות קצת חמוצות. במוצאי יום ההולדת נתניהו הודיע לנשיא ריבלין שלא עלה בידו להרכיב ממשלה ומחר, בפעם הראשונה מזה יותר מעשור, מישהו אחר - שהוא לא הוא - יקבל הזדמנות להרכיב ממשלה. מאז 2009, כשנתניהו חזר לכיסא ראשות הממשלה, הוא תמיד הוכרז כמנצח בבחירות וקיבל את המנדט מידי הנשיא ראשון כך שאף אחד אחר לא היה אפילו מועמד להרכבת הממשלה. אחרי בחירות 2009, 2013 ו-2015 הוא עמד במשימה במועד והושבע לראשות הממשלה, אבל השנה הוא נכשל כבר פעמיים. עד כמה נתניהו לא יכול לסבול את המחשבה שמישהו אחר יחזיק במנדט הנכסף? צריך רק לחזור אחורה חצי שנה, לסוף מאי, אחרי בחירות מועד א', כשבמקום להחזיר את המנדט לנשיא, כמקובל לפי החוק, הוא בחר לפזר את הכנסת.

הפעם, במועד ב', נתניהו התחייב שיחזיר את המנדט לנשיא, ובחלוף 26 מתוך 28 יום - ללא כל התקדמות לעבר הקמת ממשלה - הרגע הזה הגיע. אמנם, הוא התמהמה מאוד בהחזרת המנדט, ולא נענה להפצרות מקורביו לעשות זאת כבר במהלך החגים. ככל הנראה משום שזה שלב בתחילת הדרך אל הלא נודע, דרך שבה הוא לא מחזיק בלבדית את המושכות, כפי שהתרגל אחרי עשר שנים. יריביו של נתניהו יגחכו בסרקזם שזו מתנת יום הולדת נפלאה. "הגיע זמן כחול לבן!", בני גנץ צייץ אתמול בחגיגיות, אבל האמת היא שמוקדם לדעת אם איבוד המנדט יהפוך להיות רגע פוליטי מכונן של תום עידן, כי המערכת עוד רחוקה לצאת מהפלונטר.

מבחינת לוחות הזמנים, שעון חדש החל לתקתק: עם העברת המנדט לידי כחול-לבן, יעמדו לרשות גנץ 28 יום לנסות להתיר את הסבך ולהקים ממשלה שתזכה לרוב בכנסת. על פניו, בכחול-לבן מתכננים להמשיך לפעול לטובת הקמת ממשלת אחדות ליברלית עם הליכוד וצפויים לפתוח את תקופת המנדט שלהם עם קריאה פומבית לנתניהו להתייצב למשא ומתן ולדון על קווי היסוד של ממשלת האחדות הליברלית. עם זאת, המכשולים העיקריים צפויים לעמוד בעינם: הסירוב של נתניהו להיפרד מגוש הימין-חרדים וההתעקשות של כחול-לבן להיות ראשונים ברוטציה - כך שבליכוד מעריכים שתוך זמן קצר מגעי האחדות יגיעו למבוי סתום. אחר כך מתכוונים בכחול לבן לפתוח במו"מ עם כל סיעות הבית, אבל לא ברור מי מהבלוק יגיע לדבר איתם: רגע לפני החזרת המנדט נתניהו שוב החתים את ראשי הסיעות בגוש על עוד הצהרת נאמנות ומחויבות, ובכירים בליכוד אומרים שאין שום סיכוי שהוא יסכים להיפרד מהם וחוזר חלילה. אם הוא יבגוד בגוש, אמר אחד מהם, באותו רגע הגוש יבגוד בו בחזרה, ותוך דקה החרדים ירוצו לתוך ממשלה עם גנץ. כך שהדרישה של כחול-לבן וליברמן להקים ממשלת אחדות ליברלית צפויה להיתקל בחומה בצורה.

אם כל הדרכים לאחדות ייחסמו, גנץ יוכל לכאורה לנסות להקים ממשלת מיעוט עם הרכבים שונים של המפלגות בגוש המרכז-שמאל-ערבים, בתמיכה חיצונית של חלק מהן. זה תרחיש האימים שמפמפמים בליכוד: ממשלת 44 של כחול לבן-מפלגת העבודה-המחנה הדמוקרטי - עם תמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת והימנעות של ליברמן שתאפשר להם לגייס רוב לאישור הממשלה בכנסת. בתרחיש כזה, הממשלה שתקום כנראה לא תחזיק מעמד הרבה מאוד זמן, אך היא תדיח את נתניהו מכיסא ראש הממשלה ותאפשר לגנץ להגיע לבחירות הבאות מעמדת הבית בבלפור. לכן, נתניהו ממקד מאמצים כעת בהפעלת לחץ על ליברמן להתנער פומבית מאפשרות כזו ולסתום עליה את הגולל, בינתיים ללא הצלחה.

אם גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה, נתגלגל בעוד כחודש לתקופת דמדומים של 21 ימים שבהם כל ח"כ יכול לגייס 60 ח"כים אחרים מאחוריו ולנסות להרכיב ממשלה ולמנוע את פיזור הכנסת. אם יהיו ירידות מהעצים של מי מהצדדים, הם יתרחשו בתקופה הזו - כשהבחירות יהפכו לסכנה ברורה ומוחשית שמניעתן יכולה לשאת עמה רווח פוליטי. עד אז, מבחינת נתניהו, המטרה היא בעיקר למשוך זמן; לעבוד על יצירת בקעים בכחול לבן בניסיון להביא לפילוג ולצירוף של גנץ - בלי לפיד - לממשלה בראשותו, ובמקביל להמשיך לכדרר את משחק ההאשמות על מי אחראי לבחירות, שבמידה ונגיע לשם, ייערכו בתחילת מרץ.

כל האירוע הפוליטי החריג מוכתב ומועצם כמובן על ידי השעון המשפטי של נתניהו וההחלטה הממשמשת ובאה על הגשת כתב אישום, שאמורה להתקבל עד אמצע דצמבר. כל החלטה באשר היא תטלטל את המערכת, כשכולם מוכוונים על המילה שוחד. מקורבי נתניהו מקווים שפרקליטיו נחלו הצלחה בשימוע בפני היועמ"ש ומייחלים לכתב אישום מופחת, שלא יכלול את המילה "שוחד" אלא רק עבירות מרמה והפרת אמונים, בשאיפה שזה ימוסס את ההתנגדות של כחול-לבן לישיבה עמו. בימין הוא יקבל חסינות מלאה בכל מקרה, כפי שהתברר השבוע מהפוסט המתלקק של נפתלי בנט שבו הודיע רשמית שהוא מגן על נתניהו "שנרדף על ידי מערכת המשפט והתקשורת", ובכך הוא "מגן על הימין כולו". אבל בלי השוחד - ניסיונות ההפרד ומשול בכחול-לבן עשויים לקבל רוח גבית; גנץ מלכתחילה הרבה יותר ממלכתי ופשרני מלפיד ושאר חבריו לקוקפיט, ונוטה לקבל את מתווה הנבצרות של הנשיא ריבלין, שיאפשר לנתניהו לכהן ראשון ברוטציה עד הגשת כתב אישום. בלי המילה שוחד, כך מקווים בליכוד, גנץ יהיה מוכן להתפשר עוד יותר, בטח בשביל למנוע עוד בחירות.

בכחול לבן החלו באחרונה להשתמש בביטוי "ראש הממשלה היוצא" כדי להמחיש שנתניהו מכהן כבר כמעט שנה בראש ממשלת מעבר שמכהנת מכוח בחירות 2015 ולא נהנית מאמון הציבור, אבל החזרת המנדט אתמול עדיין לא בהכרח מסמנת עדיין את הדרך החוצה מבלפור. נתניהו הכין את עצמו לרגע הזה במספר צעדי מנע: בשבועות האחרונים הוא עסק פחות במו"מ קואליציוני ויותר במסמכי התחייבויות של הבלוק בימין והצבעות תמיכה של מרכז הליכוד שנועדו לדכא כל אפשרות למרד ולחסום את כל הנתיבים של גנץ להרכבת ממשלה בלעדיו. אם בלוק הימין יעמוד איתן ובכירי הליכוד ימשיכו כמנהגם למלא פיהם מים - הוא יוכל לשרוד את איבוד המושכות ולשמור בידיו את השליטה. אבל יכול להיות שלשני הכישלונות בהרכבת הממשלה וכתב האישום שמרחף מעל יהיה אפקט מצטבר, ושאת יום ההולדת הבא - נתניהו כבר לא יחגוג בבלפור.