ממשלת לבנון אישרה היום (שני) את חבילת הרפורמות שהציע ראש הממשלה סעד אל-חרירי ואת התקציב לשנת 2020 שגיבש שר האוצר עלי חסן חליל. זאת ברקע המחאה עקב המשבר הכלכלי, שהוציאה מאות אלפי מפגינים לרחובות ברחבי המדינה בימים האחרונים.
למרות אישור הרפורמות ופניית ראש הממשלה למפגינים, עשרות אלפים המשיכו לפקוד את הרחובות בבירה ביירות ובערים נוספות, כשחלקם קוראים "העם רוצה להפיל את המשטר", בדומה לסיסמה שמשמשת מפגינים ברחבי העולם הערבי מאז תחילת אירועי "האביב הערבי" ב-2011.
אל-חרירי, שזוכה לגיבוי חיזבאללה החבר בממשלתו, פנה אל המפגינים לאחר אישור הצעדים הכלכליים, ואמר כי שורת הרפורמות שהתקבלו הן ההישג הגדול ביותר בהיסטוריה של ממשלות לבנון ומהוות מהפכה כלכלית. הוא ציין כי הצעדים שעליהם הוחלט לא עונים על כל הדרישות של המפגינים, אבל מהוות צעד ראשון בכיוון. "קולם של המפגינים נשמע ואם היו דורשים בחירות מוקדמות הייתי תומך בהם בכך", הוסיף אל-חרירי בנאום ששודר בטלוויזיה.
אל-חרירי אמר כי חלק מהצעדים שהתקבלו היום הם מחוץ לתקציב. בין השאר, הוחלט להפחית את תקציבי הקרנות ומועצות הפיתוח ב-70%, ויקוצצו 50% ממשכורות השרים וחברי הפרלמנט הנוכחיים והקודמים. כמו כן, אושרה הצעת חוק לפטור והבטחת הכנסה לקשישים לפני סוף השנה הנוכחית, יתווספו 20 מיליארד דולר לתמיכה במשפחות עניות ועוד כ-160 מיליון לתמיכת במשכנתאות.
אל תפספס
גם המגזר הבנקאי במדינה יידרש לסייע בצמצום הגרעון. הבנק המרכזי ובנקים פרטיים יחויבו לתרום 3.3 מיליארד דולר כדי להגיע לגירעון "קרוב לאפס" לקראת תקציב 2020. הסכום שייחסך יעבור למוסדות המדינה ולעובדי הרשויות.
כמו כן, הרפורמות כוללות תכנית להפרטת מגזר התקשורת ולשינוי מקיף במגזר האנרגיה הקורס, שמעיק על שיקום הכלכלה. כך, משרד ההסברה יבוטל, כמו מוסדות נוספים שהוגדרו כ"בלתי נחוצים". ימונו רגולטורים לחשמל, תקשורת ותעופה אזרחית, תואץ הזמנת מתקנים לייצור חשמל.
צעדים נוספים קשורים במלחמה בהון השחור ובשחיתות במדינה. הוחלט כי יוקם צוות למאבק בנושא ואף יותקנו סורקים במעבר הגבול על מנת למנוע הברחות. עוד הוחלט כי על התושבים לא ייגזרו מסים או תשלומים נוספים, לאור הזעם שהתפרץ אחרי ההחלטה להשית מסים על שיחות ווטסאפ.
המפגינים שרו את ההמנון הלאומי עם רדת החשיכה בביירות, וההפגנות נמשכו גם במקומות אחרים בלבנון, מהעיר טריפולי שבצפון ועד לעיר צידון שבדרום. בתי הספר, בנקים ובתי עסק נותרו סגורים גם היום, והבנקים לא ייפתחו גם מחר.
מיה מהנה, מורה שהאזינה לנאום במרכז ביירות יחד עם מפגינים נוספים, אמרה שהיא אינה משוכנעת. "אנחנו נשארים ברחובות, אנחנו לא מאמינים לשום מילה שהוא אומר", היא אמרה. "אנחנו לא מאמינים שהם יכולים להשתנות בתוך יומיים", אמר פאדי אבו דרגהאם, צורף בן 55.
לא רק המפגינים לא התלהבו מחבילת הרפורמות. גם איגרות החוב הממשלתיות ספגו הפסדים כבדים היום, לאור חשש המשקיעים מהשיתוק הפוליטי שמשמעותו היא שהזמן לפתרון הבעיות הכלכליות אוזל.
ההפגנות נגד הממשלה, שהחלו ביום חמישי, איחדו את כל חלקי החברה הלבנונית השסועה, במפגן אחדות לא שגרתי. המפגינים קראו להחלפת האליטה הפוליטית, שלטענתם אחראית להכנסת הכלכלה למשבר, ולמערכת הפוליטית המבוססת על חלוקה לעדות. ההפגנה בביירות ביום ראשון בערב הייתה הגדולה ביותר במדינה מאז 2005, השנה שבה התרחשה "מהפכת הארזים" שהובילה לסילוק הכוחות הסוריים מהמדינה בעקבות רצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי - אביו של ראש הממשלה הנוכחי.
(עדכון ראשון: 15:37)
