הבית שהפך לאתר הנצחה: מפעל הזיכרון של הורי החלל האחרון מצוק איתן

כשאמו של רב-סרן חגי בן-ארי החליטה לפני ארבע שנים, בגמר הטיפולים בבית החולים שיבא, שחגי חוזר אתה הביתה, היא התפללה לסוף אחר. חגי, שנפצע אנושות בצוק איתן, היה אז מחוסר הכרה ולא היה ידוע אם עוד יתעורר.

מול בית הוריו במושב נוב שברמת הגולן, נבנה עבור חגי מבנה קטן המתאים לצרכיו. "זה הבית של חגי", כך כינו בני המשפחה את המקום כשפגשנו אותם ביולי 2016, שנתיים לאחר הפציעה כשבמצבו של חגי נותר ללא שינוי. "משרד הביטחון אישר את הבקשה שלנו, נתן מימון, ותוך ארבעה חודשים הבית נבנה", הסביר לנו אז יוני בן-ארי, אביו של חגי. "בדיוק שנה אחרי הפציעה הבאנו לכאן את חגי. זה בית קומפקטי שיש בו כל מה שצריך כדי שיוכל לקבל את הטיפול הדרוש".

כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2017, הידרדר מצבו של חגי. שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-32 לבו נדם. בכך הפך חגי להרוג האחרון של צוק איתן. בהלווייתו נכחו אלפים, בהם מפקדי המבצע בדרום, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ושר הביטחון משה יעלון. האחרון אף ספד לקצין, שבעיני רבים יועד לגדולות.

לאחר מותו של בן-ארי, עמד המבנה ששרת אותו שומם במשך שנתיים. "לא התאים לנו לעשות כאן צימר או להשכיר אותו", הסביר השבוע יוני. "לקח לנו זמן אבל בסוף נפל האסימון: החלטנו להפוך אותו לבית של הנצחה, בית של מורשת, בית על שם חגי. עשינו בו שיפוץ, סיידנו וחנכנו אותו ביום הזיכרון האחרון לחללי צה"ל".

עבור מי שמכיר את המבנה וזוכר בו את חגי הפגוע, הכניסה הראשונית אליו כיום לא פחות ממטלטלת: על ארונית המכילה ספרים היסטוריים הונח בעבר ציוד רפואי; פינת הקפה של היום הייתה בעבר חדר רחצה; בקצה אולם ההרצאות של היום הייתה מונחת מיטתו של הקצין מחוסר ההכרה ואת השלט האופטימי: "לחזור לחיים" החליפה תמונה ממוסגרת.

"היום יש כאן פעילות של ותיקי נוב ומגיעות הנה קבוצות של חיילים ללמוד על חגי", סיפר יוני. "לפני ראש השנה הגיעה קבוצה של נוער בסיכון מהרצליה שעוזי מור, גיבור מלחמת יום כיפור, מלווה אותה. היה ביקור מאוד מרגש, החבר'ה היו נהדרים, אני לא יודע למה קוראים להם נוער בסיכון. הם אחר כך עשו עוד כמה פעילויות ברמת הגולן, אבל יום למחרת הם אמרו למחנכות שלהם שהקטע הכי מרגש היה אצלנו, בבית על שם חגי".

בעת פציעתו היה רס"ן בן-ארי נשוי לאהבת נעוריו מוריה. לשניהם שלושה ילדים - מורן, שלו ועופרי הקטנה. המשפחה גרה בבית רחב-ידיים שחגי בנה בעצמו, לא רחוק מבית הוריו במושב נוב. הוא הצטרף ללחימה לאחר שעזב חופשה משפחתית באילת ונפצע קשה בראשו מירי צלף ביום הרביעי למבצע הקרקעי. הציבור הרחב התוודע לראשונה לפציעתו כשבכלי התקשורת פורסם סרטון של מח"ט הצנחנים דאז, אליעזר טולדנו ממנה את רס"ן בו-ארי במיטתו בבית החולים "רשמית" למפקד סיירת הצנחנים, תפקיד שהיה אמור להתמנות אליו בגמר המבצע.

שנה וחצי לאחר מותו של חגי התארסה מוריה לסגן-אלוף אביב דורות, בעל צל"ש ממלחמת לבנון השנייה. באוגוסט האחרון עזבו מוריה וילדיה את נוב לחיות עם המשפחה החדשה בשומרון, ולפני כארבעה חודשים מוריה ואביב חבקו בן משותף. לבקשת מוריה, יוני, אבא של חגי, היה סנדק בברית.

"אנחנו אהבנו ואוהבים את מוריה", הסביר יוני. "זה טוב מאוד בעינינו שלשלושת הנכדים שלנו, הילדים של מוריה ושל חגי, יש משפחה חדשה. גם להם זה עושה טוב, הם אוהבים את אביב והוא אוהב אותם. אנחנו מאחלים להם רק טוב".

בנוסף לאולם המפגשים וחדר ההנצחה, גולת הכותרת של הבית על שם חגי היא הספרייה הענפה הנבנית במקום. על הפרויקט הזה מנצחת אמו של חגי, חני, שהייתה ספרנית בעברה, חובבת מילה כתובה ונושמת שירה. חני חולמת שסטודנטים מהאזור יבואו למקום לעיין בספרי ההיסטוריה, המורשת - וגם ספרי המתח - שחגי אהב, ומזמינה אזרחים והוצאות ספרים לתרום ספרים.

"המקום הזה כל יום בונה את עצמו", אמרה חני. "אני מתחילה במלאכה הזו אבל לא יודעת איך היא תסתיים". לאחר מכן הוסיפה בהתרגשות: "אני מקווה שקלענו לטעמו של חגי ושהוא היה מרוצה ממה שנבנה כאן".