פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סערת ארומה-ת"א: כך חוקר משרד הבריאות את ההרעלה החמורה

      לאחר אשפוזם של שני הלקוחות שאכלו כריך טונה, משרד הבריאות ממשיך בבדיקה בה נמצאו כשלים תברואתיים בסניף בדרך בגין בעיר. בין השאר מתבצע תשאול הנפגעים, תחקור ספקים ובדיקות בסניף. מהן ההשלכות ומי עלול להיפגע?

      סערת ארומה-ת"א: כך חוקר משרד הבריאות את ההרעלה החמורה
      עריכה: אסף דרורי

      בשימוע שנערך אתמול (רביעי) במשרד הבריאות לארומה תל אביב בעקבות אשפוזם של שני לקוחות שצרכו מוצרי טונה של החברה, נמצאו כשלים תברואתיים באחד מסניפיה בעיר. החקירה נמצאת בעיצומה, ועל פי הודעת משרד הבריאות מחר בבוקר צפויות להגיע תוצאות בדיקת המעבדה לטונה הנמכרת בחברה. בשיחה עם וואלה! NEWS מסביר ד"ר חאלד עואודה, מומחה לאפידמיולוגיה (חקר המחלות - ב"א), על תהליך החקירה המתנהל במשרד הבריאות באירועים מסוג זה - ושופך אור על השלכותיו האפשריות בענף המזון בישראל.

      סניף ארומה, מנחם בגין 48, תל אביב (יותם רונן)
      מחר צפויות להגיע תוצאות בדיקת המעבדה. סניף ארומה בדרך בגין בת"א, היום (צילום: יותם רונן)

      כיצד פועל משרד הבריאות במקרה מסוג זה?

      "המשרד הוא האחראי על כל האירועים החריגים מבחינת הרעלה או נזק לבריאות הציבור שנגרם כתוצאה מצריכת מזון או מים. המחלקה לאפידמיולוגיה הינה אחראית באופן ספציפי על המצבים הללו", מבהיר ד"ר עואודה. "המשרד מקבל אליו את הדיווח על המקרים האלה דרך אדם מסוים או דרך מפעל מסוים. כך, ארומה תל אביב למשל, שמספקת מזון, היא זו שפנתה למשרד הבריאות. כעת מתבצעת במשרד חקירה אפידמיולוגית. מטרתה לזהות את המקור לבעיה שגרמה לאשפוז של הלקוחות שצרכו את המזון שנמכר במקום".

      לדבריו, החקירה מתקדמת בשלושה מישורים. "הראשון הוא בחקירת הנבדקים או האנשים שניזוקו מצריכת המזון. משם אוספים מידע על מצבם הבריאותי הבסיסי ועל נסיבות האירוע - באיזה אופן הם ניגשו למקום, איך הם צרכו את המזון, איזה סימפטומים הם הרגישו ולאיזה מצב בריאותי הם הגיעו שהצריך את אשפוזם".

      נציג ארומה יוצא מדיון במשרד הבריאות, עקב אשפוזם של שניים לאחר שאכלו סלט וכריך טונה בסניף של הרשת ברחוב מנחם בגין בתל אביב 16 באוקטובר 2019 (אתר רשמי , בועז אפרת)
      ארומה היא שפנתה למשרד הבריאות. נציג החברה יוצא מהדיון, היום (צילום: בועז אפרת)

      המישור השני הוא זה של הספקים. "אנחנו בודקים אם הייתה להם תקלה במהלך הכנת האוכל, או במהלך אחסון האוכל, או במהלך הגשתו. אנחנו בודקים האם הם יודעים על תלונות נוספות. אנחנו בעצם אוספים מידע מהספק על נסיבות האירוע", הוא מסביר.

      המישור השלישי הוא החשוב ביותר, לדברי המומחה: "נציגים של משרד הבריאות בודקים את זירת האירוע. הם לוקחים דוגמאות מהמזון שהוגש, מכל הציוד שהיה בשימוש להכנת האוכל. הבדיקות האלה נבדקות במעבדה שמאושרת בידי משרד הבריאות. שם בודקים האם קיים איזשהו זיהום מסוים שאפשר לקשור אותו לתלונות שהיו מטעם הלקוחות שאושפזו".

      לאחר כלל הבדיקות, על משרד הבריאות לפרסם את תוצאות הבדיקה לציבור הרחב. "דבר חשוב נוסף הוא שעד שיוכח אחרת - משרד הבריאות צריך לנקוט בצעדים לשמירת שלום הציבור", מבהיר ד"ר עואודה. בין אם זה בסגירת הסניף או בהחרמת מוצר מזון מסוים, כאשר במקרה שלנו מדובר בטונה. בכל הסניפים של ארומה נמנעים מלהגיש מוצר זה וגם סגרו את הסניף - ובכך נקטו משנה זהירות".

      מהן ההשלכות האפשריות על ארומה תל אביב?

      משרד הבריאות אינו נוקט בצעדי חקירה שונים אם הפנייה נעשתה באמצעות לקוחות שנפגעו או באמצעות החברה, אולם ההשלכות עלולות להיות חמורות יותר במידה ומתגלה כי החברה הסתירה מידע שכזה. "אם בית עסק פונה מיוזמתו ולא מסתיר, אז יהיו סנקציות פחותות. הסנקציות יכולות להיגמר בסגירת בית עסק ובפיצוי הנפגעים באמצעות ועדה של משרד הבריאות, וכן חיוב של בית העסק לבדיקות יתר בתקופות קרובות יותר. מדובר באירוע שצריך לבדוק אותו, ובהתאם לנסיבות ולתוצאות הבדיקה יוחלט מה ייעשה".

      כמה זמן לוקח התהליך?

      בדיקות המעבדה של המזון לוקחות עד כמה ימים. "זה תלוי בנסיבות האירוע. ידוע לנו ששני המאושפזים שוחררו כבר באותו יום ולא היו תחת סכנת חיים גדולה. חשוב לזכור שהיו עוד אנשים שחוו את הסימפטומים ולא פנו, אבל שני האנשים שכן - נזקקו לפנות לעזרה רפואית ואושפזו. הנסיבות הללו מכפילות את קצב החקירה".

      דגימות מדג הטונה שהיה בשימוש בסניף ארומה בת"א וככל הנראה גרם לזיהום, 16 באוקטובר 2019 (אתר רשמי)
      יכול להיות שבתי קפה אחרים שמשתמשים באותו מוצר לא יוכלו להשתמש בו. הטונה שהיתה בשימוש בסניף בגין

      בתי עסק נוספים מלבד ארומה תל אביב עלולים להיפגע מתוצאות החקירה?

      "זה עשוי להשליך על בתי עסק נוספים", חרץ. "אין חקירה שלא תסתיים עם המלצות. יכול להיות שבעקבותיה בתי קפה אחרים שמשתמשים באותו מוצר מזון לא יוכלו להשתמש בו, תתוגבר האכיפה ויינקטו צעדים על מנת לשמור על שלום הציבור. המסקנות יכולות להיות ספציפיות למסעדה עצמה, או להרבה".

      לדברי ד"ר עואודה, המקרה הדומה האחרון שזכה לתהודה תקשורתית כה גדולה הוא של הימצאות חיידק הסלמונלה בסלטי צבר. "במפעל אל-עמיר שמייצר טחינה נמצא חיידק הסלמונלה. צבר, שמשתמשים בה, גילו שיש במוצרים סלמונלה והחיידק שויך בעקבות החקירה לצינור במפעל שמייצר את הטחינה. סגרו את המפעל. בהתחלה זה לא דווח למשרד הבריאות, אך לאחר מכן זה טופל. זה מקרה שהעלה את המודעות לנושא".

      (עדכון ראשון: 23:53, 16.10)